אהרוני נ' .מטבחי זיו

פסק דין

רקע וצדדים

1.התובע הזמין מטבח מסניף העסק של הנתבע (להלן: "העסק"), וזמן קצר לאחר מכן ביטל אל העסקה. התובע קיבל החזר התשלום שבוצע, תוך הפחתת סך של 2,000 ₪ עבור דמי תכנון.

2.לטענת התובע, הגיע עם אשתו לסניף העסק כאשר בידיהם תוכנית מוכנה מראש, שהוכנה על ידי נגר, ולפיכך לטעמו אין מקום לחייבו עבור "דמי תכנון".

3.לטענת הנתבעת, התובע חתם על מסמך המאשר את הסכמתו כי במקרה של ביטול העסקה ישלם את דמי התכנון האמורים, ולפיכך דין התביעה להידחות.

דיון והכרעה

4.    לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, ראיותיהם, התנהלותם במהלך הדיון ומכלול נסיבות העניין, יש לדעתי לדחות את התביעה, הכל כפי שיפורט להלן.

5.בהסכם ההזמנה עליו חתם התובע ו/או אשתו, כלולה תניה מודפסת הקובעת כי:

"במקרה של ביטול, יגבו דמי טיפול בהתאם להוצאות החברה."

ולאותו הסכם הוספה בכתב יד הערה מיוחדת (להלן: "ההערה"), לפיה:

"במקרה של ביטול עסקה דמי תיכנון יעמדו ע"ס 2000 ש"ח בלבד ויוכלו לשמש כתשלום על מטבח עתידי."

נראה כי ההערה הוספה לטובת התובע ואשתו, שכן דמי הטיפול/תכנון הוגדרו והוגבלו, ולא הושארו לשיקול דעתו הבלעדית של העסק. כמו כן הוטב מצבם של התובע ואשתו, שכן אותם דמי תיכנון שלא הושבו לו, יוכלו לשמש עבורו במידה ויבחר בעתיד –לתקופה שלא הוגבלה בזמן - להזמין מטבח אחר מהעסק.

6.התובע טען שהחתימה על טופס ההזמנה אינה חתימתו, ואמר כי:

"זה לא החתימה שלי ולא של אשתי על טופס ההזמנה שצורף לכתב ההגנה, אני לא טוען שלא חתמנו עברו הרבה חודשים וחתמנו על הרבה מסמכים אבל אני לא מזהה את החתימה."

למרות טענה זו, לא התייצבה לדיון אשתו של התובע, שהיתה עמו בעת ביצוע ההזמנה, כדי לתמוך בטענותיו ולהתייחס לחתימה על טופס ההזמנה.

7.נפסק לא פעם, כי ככלל, אי העדת עד רלוונטי יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו. כפי שקבע בית המשפט העליון בע"א 548/78, נועה שרון נ. יוסף לוי, פ"ד לה(1)736 [1980], בסעיף 3 לפסק דינה של כב' השופטת בן עתו:

"...כלל הנקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לו לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה, היתה פועלת נגדו. כלל זה מקובל ומושרש הן במשפטים אזרחיים והן במשפטיים פליליים, וככל שהראיה יותר משמעותית, כן רשאי בית המשפט להסיק מאי הצגתה מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר נגד מי שנמנע מהצגתה".

8.בנסיבות אלה, הימנעות התובע לזמן את אשתו למתן עדות, נזקפת לחובתו. הסיבה שנתן להעדר התייצבות אשתו היא "כי יש לנו תינוקת בבית" אינה הסבר סביר, בשים לב לשעת הדיון אחר הצהריים ולאפשרות לבקש מכל בן משפחה, מכר או עובדת בשכר להשגיח על התינוקת במשך זמן מה.

לאור האמור, אינני מקבלת את הטענה כי החתימה אינה של התובע ו/או אשתו.

9.הלכה פסוקה היא שאין לקבל טענה לפיה אדם לא טרח לקרוא על מה הוא חותם אלא במקרים קיצוניים ביותר (ע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל נ. לופו, פ"ד נ"ד (2) 559 [2000]; ע"א 467/64 שוורץ נ' סנדור, פ"ד יט (2) 113 [1965]).