אהרוני נ' מדינת ישראל

החלטה

זו החלטה בבקשת המבקשת להורות על ביטול פסילתה המנהלית כפי שהוחלט עליה ביום 9.7.13.

ביום 17.4.13 היתה המבקשת מעורבת בתאונת דרכים וביום 9.7.13 כאמור הוזמנה לשימוע, בסיומו החליט הקצין הפוסל להורות על פסילתה של המבקשת מהחזקת רישיון נהיגה למשך 60 יום.

ב"כ המבקשת הסכים לקיומן של ראיות לכאורה ואולם טען כי אין בהמשך נהיגתה של המבקשת מסוכנות, בין היתר גם נוכח השיהוי הרב בהחלטת הקצין הפוסל.

המבקשת הינה נהגת חדשה אשר קיבלה רישיון לידה לצורך טיפול בהוריה וסיוע להם בכל פעולה הנדרשת באמצעות נהיגה שכן שני הוריה אינם בעלי רישיון נהיגה, ואמה קצרת רואי ואינה יכולה להתנהל ללא עזרה.

הרכב נרכש עבור המבקשת על ידי הוריה על מנת שתסייע להם כאמור.

לבקשה צורפה תעודת העיוור של אמה של המבקשת.

המבקשת הינה בת יחידה ואין אדם אחר היכול לסייע לבני המשפחה.

עוד ציין ב"כ המבקשת את השיהוי הניכר של כ-3 חודשים בין התרחשות התאונה ובין מתן צו הפסילה, ללא מתן כל נימוק של הקצין הפוסל.

ב"כ המשיבה התנגד לבקשה וביקש להותיר את הפסילה על כנה וטען כי שני עדים נחקרו, האחד ביום 17.5.13 והשני ביום 1.7.13, ועל כן אין מדובר השיהוי בלתי סביר.

ב"כ המשיבה הגיש לעיוני מספר החלטות לעניין טענת השיהוי, וטען כי יש להותיר את הפסילה על כנה ובמיוחד נוכח העובדה כי למבקשת רישיון נהיגה משנת 2012 בלבד.

ב"כ המבקשת לא הלין על קיומן של ראיות לכאורה ובנסיבות אלה אני קובעת כי בידי המשיבה ראיות לכאורה לעבירה המיוחסת למבקשת כמצויין בטופס השימוע – אי ציות לתמרור אדום וגרימת תאונת דרכים.

עיון בחומר הראיות מעלה כי כתוצאה מהתאונה לא נגרמו חבלות קשות או חבלות של ממש למי מהמעורבים ומהחומר הרפואי עולה כי הנפגעים שוחררו לביתם למעקב רופא מטפל.

למבקשת כאמור רישיון נהיגה משנת 2012 ואין לחובתה הרשעות קודמות.

ב"כ המבקשת מבסס טענותיו על נסיבותיה האישיות והחריגות של המבקשת ושל בני משפחתה.

המדובר כאמור במבקשת שהינה בת יחידה להוריה, שני הוריה של המבקשת אינם מחזיקים ברישיון נהיגה ונזקקים לסיוע בחיי היום יום בפעולות המצריכות כאמור נהיגת רכב.

אמה של המבקשת נושאת תעודת עיוור ונסיבות אלה, הצורך ברישיון הנהיגה ברור על פניו.

יתרה מכך, הרכב נרכש עבור המבקשת כאמור על ידי הוריה כרכב ניידות לשימוש הוריה של המבקשת ולסיוע להם.

אני מסכימה עם טענת ב"כ המשיב כי על אף השיהוי הניכר במתן ההחלטה לפסילתה של המבקשת מהחזקת רישיון נהיגה במסגרת הפסילה המנהלית, לא מדובר בשיהוי אשר יש בו כדי להביא לקבלת הבקשה באופן מיידי.

יחד עם זאת נוכח תוצאות התאונה הקלות, נסיבותיה האישיות החריגות של המבקשת והוריה, והן נוכח העובדה כי המבקשת נפסלה מהחזקת רישיון נהיגה כשלושה חודשים לאחר מועד התאונה (ב"כ המשיבה אמנם טען כי גביית עדות אחד מעדי הראיה נעשתה רק ביום 1.7.13 ואולם לא ניתן הסבר מדוע נעשתה פעולת חקירה רק מקץ חודשיים ממועד התאונה), אני סבורה כי יש להורות על קיצור תקופת הפסילה והעמדתה על 30 יום .