אהרונוף נ' גבע ואח'

פסק דין

לפני תביעה כספית במסגרתה מבקש התובע לחייב את הנתבעים בסכום של 12,789 ₪.

עפ"י כתב התביעה בתאריך 23.3.10 בשעה 20:30 בכביש מס' 1 בדרך לירושלים, סמוך לסיבוב מוצא התובע נסע לירושלים. טור מכוניות שהיה לפניו יצר עצירת חרום והתובע עצר עצירה מלאה. רכב הנתבע 3 שהיה מאחוריו נהוג ביד הנתבע 3 עצר אף הוא עצירה מלאה, או אז הגיח רכב הנתבע 1 ופגע מאחור בעוצמה ברכב הנתבע 3 והדפו אל רכב התובע שנדחף אף הוא לעבר הרכב שנסע לפניו מסוג מרצדס.

התביעה מוגשת כנגד הנתבעים 3,4 מפאת הזהירות בלבד, לכל שיקבע כי גרסת הנתבעים 1-2, הנוגדת את האמור לעיל, היא הנכונה. לפי זו, רכב הנתבע 3 חזר אחורה והתנגש ברכב הנתבעת 1 ועקב כך ארעה התאונה.

בכתב ההגנה מטעם הנתבעות 1-2 נטען כי לאחר שרכב הנתבע מס' 3 התנגש ופגע ברכב התובע, נסע רכב הנתבע מס' 3 בנסיעה לאחור ופגע ברכב הנתבעת 1, ואי לכך האחריות לתאונה מוטלת על הנתבע מס' 3.

עפ"י כתב ההגנה של הנתבעות 3-4 נטען כי הנתבעת 1 היא זו שחבה בנזקי התובע והנתבעים.

נתבע 3, נהג על פי כלל הזהירות בכביש, ונקט בכל האמצעים בכדי למנוע את התאונה.

רכב נתבעת 1 פגע בחלקו האחורי של רכב נתבע 3. רכב נתבע 3 היה בעצירה מוחלטת בטרם רכב נתבעת 1 פגע בו, והופתע מאוד מגיחתה הבלתי צפויה והרשלנית של הנתבעת 1.

התובע בכתב התביעה וכן בהודעתו על תאונת הדרכים מציין מפורשות כי רכב נתבע 3 עצר עצירה מלאה, ואז הגיח מאחוריו רכב נתבעת 1 ופגע בעוצמה ברכב הנתבע 3 והדפו אל רכב התובע.

ביום 18/10/10 הודיעו הצדדים לבית המשפט כי הגיעו להסכמה לפיה בית המשפט יתן את פסיקתו לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט על דרך הפשרה וללא צורך בהנמקה ולאחר שהנהגים יעידו ובאי כוח הצדדים יסכמו את טענותיהם.

לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים, את סכומי באי כוח הצדדים ועיינתי בכל החומר אשר הוגש לביהמ"ש הנני מורה לנתבעות 1-2 לשלם לתובע סך 9,700 ₪ , כסכום כולל לחיסול התביעה.

ניתן היום, ט"ז כסלו תשע"א, 23 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.