אהרונוב(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר ואח'

עתירה לפי חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א- 2001, על החלטת ועדת השחרורים מיום 14.05.12, בראשות כב' הסגן הנשיא בדימוס א' הבר וחברים בה מר בני שאלתיאל- פסיכולוג, גב' אסנת חיות – עו"ס וגב' יפה בורדה, נציגת שב"ס.

פסק דין

כב' השופט ש' אטרש

זוהי עתירת אסיר נגד החלטת ועדת השחרורים אשר דחתה את בקשתו לשחרור על תנאי מנשיאת יתרת תקופת מאסרו.

העותר יליד 1967 (בן 45 שנים) נושא מאסר ראשון בן שנה ו-6 חודשים בגין עבירה של גרימת מוות ברשלנות. מועד תחילת ריצוי העונש היה ביום 01.05.2011; מועד 2/3 חל ביום 30.04.2012 ותאריך שחרור מלא יחול ביום 31.10.2012.

לאחר שנשא שני שלישים מתקופת מאסרו, הובא עניינו של העותר לדיון בפני ועדת שחרורים, אשר החליטה ביום 14.05.2012, כי העותר אינו ראוי לשחרור מוקדם וכי שחרורו יסכן את שלום הציבור.

החלטת הועדה

ועדת השחרורים נמנעה מלהורות על שחרורו המוקדם של העותר, בעיקר עקב חומרתן של עבירות התעבורה הרבות שצבר לחובתו.

הועדה נתנה דעתה להתרשמותם של גורמי הטיפול בכלא אשר סברו, כי התנהגותו של העותר בעת ריצוי העונש הייתה תקינה, והוא סיים תוכנית שיקום ונמצא מתאים ע"י רש"א לתוכנית שיקומית.

בהחלטתה ציינה הוועדה, כי היא מבינה את עמדת משפחת המנוח, שמתנגדת התנגדות נמרצת לשחרורו של העותר.

הוועדה ציינה בהחלטתה, כי נוכח חומרת העבירות אותן ביצע העותר ועברו התעבורתי, ניתן להגדירו כ"פצצה מתקתקת", לאור עת"א (מרכז) 44331-06-11 היועץ המשפטי לממשלה נ' לוס (להלן: "עניין לוס").

השגות העותר

ועדת השחרורים החליטה שלא לשחרר את העותר שחרור מוקדם אך ורק בשל עברו התעבורתי.

ועדת השחרורים לא נתנה משקל לכל הפרמטרים המפורטים בחוק שחרור על -תנאי ממאסר, התשס"א- 2001, וביניהם הבעת צער, חרטה ולקיחת אחריות; היה על ועדת השחרורים ליתן משקל לנסיבותיו האישיות של העותר ולמצבו הנפשי.

שגתה ועדת השחרורים עת קבעה, כי העותר מוגדר כ"פצצה מתקתקת" בזמן שבשנים האחרונות, קרי שלוש שנים טרם כניסתו למאסר, לא נהג העותר ברכבו.

לטענת העותר, כל הגורמים הטיפוליים הצביעו על כך, כי אין בכוונתו לשוב ולנהוג וזאת עקב הטראומה בה הוא שרוי מאז קרות התאונה.

בדיון שהתקיים בפנינו טען העותר, כי טרם התאונה הוא היה אדם עצמאי ומאז חייו השתנו; הוא מתקשה לישון בלילות וביטחונו העצמי נפגע. עוד טען העותר, כי מאז התאונה אינו מסוגל לנהוג. העותר מבקש, כי בית המשפט יקבל את עתירתו ויאפשר לו להשתקם מחוץ לכותלי הכלא.

עמדת המשיבה

המשיבה תומכת בהחלטת הועדה וסבורה, כי עסקינן בהחלטה סבירה ומתבקשת בנסיבותיו של המקרה. בתגובתו לעתירה עמד ב"כ היועמ"ש על חומרת עבירות התעבורה של העותר, אשר אופיין ותדירותן מעידות, כי העותר הינו שור מועד אשר יציאתו אל מחוץ לכותלי הכלא תסכן את שלום הציבור. ב"כ היועמ"ש הפנה לעניין לוס, שם נקבע לטענתו, כי עבירות תעבורה מעידות על מסוכנות ומי אשר לחובתו עבר תעבורתי מכביד כעברו של העותר, יש לראות בו כ"פצצה מתקתקת" ואין להורות על שחרורו.

ב"כ היועמ"ש ציין בתגובתו את עמדת אשתו של המנוח, אשר מתנגדת לשחרורו המוקדם של העותר.