אהובית חברה לבנין ולהשקעות בעמ נ' גנגינה ואח'

החלטה

לפני בקשה לביזיון בית משפט, לאכיפתו של פסק דין שניתן ביום 11.2.03 על ידי כב' השופט שנלר (להלן – "פסק הדין"). בפסק הדין, אשר נתן תוקף להסכם פשרה בין הצדדים, נקבע כי ככל שתתקבל תביעה שהוגשה על ידי המבקשת והמשיבים גם יחד כנגד עירית פתח תקווה, ובמסגרת זו תשלם העיריה פיצוי כספי או תעביר את המגרש או מגרש חלופי לבעלות מי מהמשיבים, יהיו הצדדים זכאים לאחר ניכוי הוצאות, לחלוקה כדלקמן של תמורת השטח: המבקשת 50%, המשיבים 2 ו – 3 ("גבאי") – 15% והמשיבים 1 ו – 4 ("גנגינה") – 35%. נפסק כי במקרה זה ירשם על השטח שתעביר העיריה שעבוד לטובת המבקשת להבטחת חלקה בתמורה, וכן כי על המשיבים יהיה למכור את השטח ולחלק את תמורתו בהתאם לאמור לעיל.

בבקשה המונחת לפני נטען, כי ביום 21.5.08 ניתן תוקף של פסק דין להסכמה לפיה העבירה העיריה לבעלות המשיבים את השטח בו מדובר, וכי למרות זאת, מאז ועד היום אין המשיבים מקיימים את פסק הדין: כך, לא רשמו שיעבוד על השטח לטובת המבקשת. כך, לא מכרו את השטח ולא חילקו את התמורה, כמו גם סיכלו את ניסיונות המבקשת לקדם מכירה כזו. לפיכך התבקש לאכוף על כל המשיבים בקנס לבצע את פסק הדין: לרשום את השעבוד, למכור את השטח ולחלק את התמורה.

בית המשפט הורה על מתן תגובת המשיבים לבקשה, אך כל תגובה לא הוגשה. ביום 16.9.10 בו הוגשה לתיק תשובת המבקשת לתגובת המשיבה 4, אך תגובת המשיבה 4 כלל לא הוגשה לתיק. יצויין כי מצב זה גרם לשיבוש במתן ההחלטות בתיק.

בד בבד עם הגשת התשובה האמורה, הוגשה על ידי המבקשת גם בקשה למחיקת הבקשה כנגד המשיבים 1 – 3. בהודעה זו בואר כי בין המבקשת לבין המשיבים 1 – 3 גובש מתווה של הסכמה, במסגרתו הסכימו גבאי לרכוש את חלקם של גנגינה בשטח, אלא שבעוד המשיב 1 מסכים למכירה, הרי שהמשיבה 4 מתנגדת לחתום על ההסכם, מטעמים שונים על רקע סכסוך עם בעלה המשיב 1, ממנו התגרשה. לא בואר בהודעה זו מאומה לעניין רישום השעבוד, וכן לא בואר פשר ההסכמה לעניין התשלום למבקשת. משכך, לא הוברר לי אל נכון כיצד ההסכם הנטען, אשר המשיבה 4 לא הסכימה לו ואינה צד לו, מביא לביצוע פסק הדין ומייתר את הבקשה, לרבות כנגד המשיבים 1 – 3. אמנם, בכוחם של המשיבים 1 – 3 לשלם למבקשת את חלקה תוך הותרת הסכסוך עם המשיבה 4 להליכים אחרים, ובכך ליתר כליל את ההליך שלפני, אך לא נמסר כי כך סוכם. אין צורך לומר, כי אכיפתה של המשיבה 4 לחתום על טיוטת ההסכם שגיבשו ביניהם המשיבים 1 – 3 אינה בהכרח בגדר אכיפת פסק הדין וספק אם ניתן להורות עליה במסגרת הליך לפי פקודת ביזיון בית המשפט. מכאן כי עדיין תלוי ועומד, לכאורה, הצורך לרשום את השעבוד.

לפנים משורת הצורך ובלא לקבוע מסמרות (ולתשומת לב המשיבה 4) אוסיף ואעיר, כי ביצוע חלקו של פסק הדין הקובע רישום שעבוד הוא ברור וחד משמעי, כך שאין מניעה עקרונית לאוכפו באמצעות פקודת ביזיון בית המשפט, לרבות באמצעות קנסות גבוהים. יתכן כי לגבי אכיפת מכר המגרש וחלוקת התמורה הדברים מורכבים יותר, אך גם בכך גלום סיכון. בלא לקבוע מסמרות אציין, כי על פני הדברים, מערכת היחסים בין המשיבה 4 לבין בעלה לשעבר או עורך דין זה או אחר אינה ממין העניין בכל הנוגע לביצוע פסק הדין לטובת המבקשת כלשונו. טענות בהקשרים אלה יכול שיקימו למשיבה 4 זכות תביעה כנגד מאן דהוא אך ספק אם יש בהן כדי להוות טעם להפרת פסק הדין.

אציין כי במסגרת הודעות לבית המשפט, הוחלפו בין ב"כ הצדדים טענות לעניין אתיקה מקצועית וכד'. סבורני כי לא היה מקום לשתף את בית המשפט בעניינים שאינן ממין העניין העומד להכרעה, ואבהיר כי בית המשפט יתעלם מטענות אלה כליל, תוך שלצדדים ולבאי כוחם שמורה כמובן הזכות לפנות לגורמים המוסמכים.

לאור כל האמור לעיל, הנני להורות כדלקמן:

א. אני מורה כי המזכירות תיצור לאלתר קשר טלפוני עם ב"כ המשיבה 4 עו"ד גלבוע, אשר יואיל להעביר לאלתר לבית המשפט את התגובה שהוגשה בזמנו, וככל שזו הוגשה לבית המשפט, יואיל לצרף לכך אסמכתא. במקביל תיצור המזכירות קשר גם עם ב"כ המבקשת, המתבקש אף הוא להעביר העתק תגובת המשיבה 4, לה השיב ביום 16.9.10.

ב. בד בבד ובמסגרת תגובתו, יואיל ב"כ המשיבה 4 להודיע לאלתר את עמדת המשיבה 4 לעניין רישום מיידי של שעבוד על הנכס להבטחת חלקה של המבקשת בתמורה.

ג. גם המשיבים 1 – 3 יודיעו לאלתר עמדתם לעניין רישום מיידי של שעבוד על הנכס לטובת המבקשת, וזאת עד יום 20.10.10.

ד. מומלץ לב"כ כל הצדדים לבוא ביניהם בדברים על מנת להגיע להסכמות הן לעניין רישום השעבוד והן לעניין מכירת הנכס תוך תשלום תמורה למבקשת, על מנת ליתר דיון בבקשה, למזער סיכון בחיוב בהוצאות וקנסות ובמידת הצורך - תוך שמירת זכויות כל אחד מהם להגשת תביעות הדדיות במחלוקות שנותרו.

ה. ת.פ. "אהובית ביזיון – תגובות המשיבים" ליום 21.10.10.

ניתנה היום, ו' חשון תשע"א, 14 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.