אדרי נ' יעקב עידן-מנהל מרכז הפעמון ואח'

פסק דין

הרקע

1.עניינה של התובענה שלפנינו, שהוגשה ביום 18.6.08, פיצוי התובעת בסכום של 17,800 ₪ בגין נזקי רטיבות בדירתה.

2.כנטען בכתב התביעה, במשך כ- 5 שנים עובר להגשת התובענה סבלה התובעת מנזקי רטיבות קשים שהגיעו, לטענתה, מדירתו של הנתבע הנמצאת מעל לדירתה. הרטיבות פגעה בבריאותה של התובעת ובחשמל בביתה, והביאה לריח של טחב ועובש.

3.בכתב ההגנה טען הנתבע, כי הבניין בו מצויות הדירות (להלן – הבניין) בנוי בשיטת הפל-קל והאיטום בו לקוי, כאשר אביה של התובעת, מר שלום עזרא, היה מפקח פעיל בעת בניית הבניין.

לטענתו, נזילה של מים לדירתה של התובעת, כמו גם לדירות נוספות בבניין, נוצרה בעקבות חדירת מי גשמים דרך קירות המרפסת ועקב איטום לקוי של גג הבניין, ויש בכך כדי להעיד שהרטיבות לא מגיעה מדירתו אלא כתוצאה מפגם כולל בבניין כולו.

4.בית המשפט מינה כמומחה מטעמו את המהנדס אחי קליין (להלן – המומחה) לצורך זיהוי מקור הרטיבות בבניין ומציאת הדרכים לפתרון הבעיה.

חוות דעתו של המומחה ניתנה רק ביום 1.3.10, וזאת עקב הודעת התובעת בשלב הראשון כי היא מוותרת על שירותיו ולאחר שהתובעת חזרה בה ביום 7.12.09.

על פי חוות הדעת, הנזילות בדירתה של התובעת מופיעות בשלושה מוקדים וקשורות לשימוש השוטף בדירתו של הנתבע ולא למי הגשמים.

המומחה קבע בחוות הדעת כי יש לבצע בדירת הנתבע תיקון יסודי הכולל החלפת הצנרת התת-רצפתית וקופסאות המאספים, החלפת חול מילוי מתחת לריצוף, ואיטום של הרצפה בחדרים הרטובים.

בשולי חוות דעתו ציין המומחה כי הרטיבות שנטענה לגבי דירות נוספות בבניין לא נבדקה על-ידו וחוות הדעת אינה עוסקת בה.

5.בהחלטה מיום 28.4.10 הותר לשני הצדדים ייצוג על ידי עורך דין, וזאת על מנת לנסות ולהביא בעזרתם לידי סיום ההליכים שבין הצדדים.

6.לאחר מספר הודעות מטעם הצדדים והחלטות שונות שניתנו על-ידי בית המשפט בעניין עלות התיקונים וזהותם של מבצעי התיקונים, הודיעה התובעת, ביום 8.8.10, כי הנתבע מכר את הדירה, והקונה התחייב לבצע את התיקונים בהתאם לחוות הדעת של המומחה.

בהודעתה דרשה התובעת כי לאחר שיסתיימו התיקונים הנדרשים, ייפסק גובה הפיצוי המגיע לה בגין הנזקים שנגרמו לדירתה ובגין הוצאות נוספות ועוגמת נפש.

7.ביום 1.9.10 הגיש הנתבע תגובה להודעת התובעת ובה טען לראשונה ובמפתיע, כי איננו הבעלים של הדירה נשוא התובענה ואין לו כל קשר לדירה או למכירתה הנטענת בהודעת התובעת, וכל פעולתו נעשתה במסגרת חברות בינו לבין אביה של התובעת, שכאמור היה מעורב בבניית הבניין, ומתוקף היותו עובד שכיר של אחד מבעלי הדירות בבניין.

לדבריו, הוא חשב "בתחילת הדרך כי הדבר לא רציני כלל ועל כן הגיע לדיון בבית המשפט במטרה לנסות ולעזור לבנין כפי שעשה מפעם לפעם אך בשום פנים ואופן לא בכדי שייפסק נגדו פסק דין על נכס שכלל לא קשור אליו, וודאי שאינו בעליו ואפילו אינו מחזיק בו."

8.ביום 5.12.10 הגישה התובעת הודעה לבית המשפט לפיה בוצעו כל התיקונים בדירה שמעליה על-ידי הקונה, וכן כי התובעת עצמה ביצעה את התיקונים בדירתה ושילמה עליהם מכספה.

התובעת הודיעה כי לאחר גמר התיקונים לא חזרה הרטיבות בדירתה, ויש בכך כדי לחזק את קביעתו של המומחה בחוות הדעת ולהוכיח שהרטיבות בדירתה נבעה מהליקויים בצנרת דירתו של הנתבע.

לפיכך, דורשת התובעת לחייב את הנתבע לפצות אותה בסכום של 29,911 ₪, המורכב מסך של 5,800 ₪ עבור התשלום למומחה, 1,500 ₪ עבור התיקונים בדירתה, 12,500 ₪ עוגמת נפש ו- 10,000 ₪ בתוספת מע"מ עבור שכר טרחת עורך דין.

דיון והכרעה