תע"א
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
|
2342-08
29/06/2010
|
בפני השופט:
דניאל גולדברג
|
- נגד - |
התובע:
רחל חיה אדרי ע"י ב"כ עו"ד יצחק יצחקי
|
הנתבע:
חברת ביוטי סטאר בע"מ ע"י ב"כ עו"ד שלי אבימור
|
פסק-דין |
פסק דין
בפנינו תביעת התובעת לסעדים כספיים שונים הנובעים מכך שלטענתה פוטרה מעבודתה בהיותה בהריון ללא היתר מאת הממונה לפי חוק עבודת נשים, בניגוד להוראת סעיף 9 (א) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן: "חוק עבודת נשים") ובניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988. התובעת עתרה גם לתשלום בגין דמי חגים.
תוך כדי ההליכים בתיק הודיע ב"כ התובעת כי אין התובעת עומדת על טענותיה לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה (עמוד 2 לפרוטוקול הדיון המקדמי מיום 25.3.09).
ואלה הן העובדות הצריכות לענייננו:
הנתבעת הנה חברה פרטית הרשומה בישראל העוסקת, בין היתר, בשיווק והפצת מוצרי קוסמטיקה.
אין מחלוקת בין הצדדים כי התובעת הועסקה בנתבעת החל מיום 25.4.05 ועד ליום 16.12.07.
התובעת התקבלה לעבודתה בנתבעת לתפקיד קופאית בהיותה בהריון. לאחר חזרתה מחופשת לידה (בחודש 02/06) החלה התובעת לשמש כדיילת מכירות במחלקת הקוסמטיקה.
התובעת פוטרה מעבודתה בהתאם להודעת פיטורים הנושאת את התאריך 3.12.07, לפיה מועד סיום העבודה הנו 1.1.08 (נספח ב' לכתב התביעה), ואולם הצדדים חלוקים ביניהם בשאלת מועד מסירת ההודעה בפועל ובשאלה מי יזם את ניתוק יחסי העבודה ביום 16.12.07, טרם סיום תקופת ההודעה המוקדמת. לטענת התובעת, הודעת הפיטורים נמסרה לה ביום 14.12.07. לטענת הנתבעת, הודעת הפיטורים נמסרה לתובעת ביום 3.12.07.
הצדדים חלוקים ביניהם גם לעניין השאלה, האם במועד סיום עבודת התובעת היא היתה בהריון ובהתאם לכך, האם היה על הנתבעת לבקש היתר לפיטוריה מאת הממונה לפי חוק עבודת נשים? לטענת התובעת, במועד סיום עבודתה (16.12.07) היא היתה בהריון ולפיכך פיטוריה ללא היתר מאת הממונה לפי חוק עבודת נשים, הנם בלתי חוקיים. לטענת הנתבעת, התובעת לא היתה בהריון במועד סיום עבודתה ולפיכך לא היה צורך בקבלת היתר לפיטוריה מאת הממונה לפי חוק עבודת נשים.
התובעת ביקרה במרפאת נשים ביום 23.1.08 ונבדקה על ידי ד"ר יוסי חנוך, רופא נשים, בשל כאבי בטן שחשה. סיבת הביקור שנרשמה הנה "מעקב הריון" ומועד הווסת האחרון שנרשם הנו 6.12.07 (דף 7 למוצג נ/1). ד"ר חנוך הפנה את התובעת לביצוע בדיקת אולטרסאונד, לפיה גיל ההריון של התובעת במועד זה היה 6.6 שבועות (נספח ה' לכתב התביעה).
ביום 8.9.08 ילדה התובעת בשעה טובה את בתה השניה.
התובעת קיבלה תלושי שכר והם משקפים את התשלומים ששולמו לה בפועל.
מטעם התובעת העידו התובעת ובעלה. מטעם הנתבעת העידו מנכ"ל הנתבעת, מר מקס חורי, ומנהל החשבונות בנתבעת, מר ארז אמיר שמואלוף. הצדדים הגישו חוות דעת של מומחים מטעמם, ואולם חוות דעתו של המומחה מטעם התובעת נמשכה מהתיק ואינה מהווה ראיה במסגרתו.
הפלוגתאות הטעונות הכרעה בהליך זה
האם כטענת התובעת, היא פוטרה מעבודתה בניגוד להוראות סעיף 9 (א) לחוק עבודת נשים ולפיכך היא זכאית לזכויות שונות הנגזרות מפיטוריה שלא כדין (כגון: שכר עבודה בגין התקופה בה קיים איסור לפטר עובדת בהריון ללא היתר מאת השר וכן השלמת פיצויי פיטורין בגין התקופה הנ"ל), או שמא נכונה טענת הנתבעת כי לא היתה בהריון במועד פיטוריה ולכן לא התקיימו בעניינה התנאים הקבועים בהוראות סעיף 9 (א) לחוק עבודת נשים, ומשכך, אין התובעת זכאית לסעדים אותם היא תובעת?
האם זכאית התובעת לפיצוי בגין הפסד דמי לידה? לטענת התובעת, בשל פיטוריה היא לא היתה זכאית לדמי לידה שכן פרקי עבודתה לא הקנו לה זכות תביעה לדמי לידה.
מתי נמסרה לתובעת בפועל הודעת הפיטורים, האם ביום 3.12.07, כטענת הנתבעת, או שמא ביום 14.12.07, כטענת התובעת. בכפוף לכך, האם זכאית התובעת לפיצוי בגין חלף הודעה מוקדמת, ובאיזה שיעור?
האם זכאית התובעת לדמי חגים ובאיזה שיעור?
פיטורי התובעת- טענות הצדדים
טענות התובעת