אדרי נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) בהחלטתה מיום 28.1.13 קבעה למערער דרגת נכות בשיעור של עשרה אחוז בגין פגיעת מיקרוטראומה.

2.המערער טוען כי הוועדה טעתה כאשר קבעה את תחולת הנכות משנת 2003 ולא משנת 2007 כאשר לטענתו היה עליה לקבוע את דרגת נכות זמנית עבור השנים הללו. לחילופין טוען המערער שלא ניתן היה לקבוע דרגת נכות מיום 2.4.03 מאחר ורק ביום 4.7.12 הוכרה נכותו ע"י בית הדין לעבודה. בנוסף טוען המערער כי שגתה הוועדה בקביעתה לגבי מועד תחולת הנכות מאחר שמצבו הרפואי והגופני בשנת 2003 לא זהה כלל למצבו החל משנת 2007. לטענתו עיון בבדיקת CT שביצע בשנת 2003 מלמד על אבחנה של בלט דיסק אחורי עם לחץ קל על השק בגובה C3-4, לעומת בדיקת CT משנת 2007 שם אובחנו בלטי דיסק נוספים. לאור זאת טוען המערער כי מצבו בשנת 2003 לא רק שלא דומה, אלא רחוק ממצבו בשנת 2007 ולכן לא יתכן שנכותו תקבע בשיעור של 10% החל משנת 2003.

כמו כן טוען המערער כי שגתה הוועדה משלא נימקה מדוע המגבלה בכתף אינה נובעת מבעיית עמ"ש צוארי. כן טוען המערער כי שגתה הוועדה שלא הפעילה את תקנה 15 למרות שהכנסותיו ירדו.

3.ב"כ המשיב טוענת כי דין הערעור להידחות. לטענתה הוועדה ערכה בדיקה קלינית יסודית, התייחסה לעניין הכתפיים וציינה כי התנועות תקינות פרט להגבלה קלה מאוד מאוד שאינה מקנה אחוזי נכות וכן מגבלה שאינה נובעת מבעיה צווארית.

באשר לתחולת הנכות, לטענת ב"כ המשיב מדובר בעניין רפואי. בפני הוועדה עמד תיקו הרפואי של המערער ואף חוות דעת מטעם בית הדין של ד"ר יוג'ין כהן המציינת כאבי צוואר רישומים ראשונים מ-2003, עבר EMG ונמצא פגיעה שורשית כרונית C5-C6 ו-CT בלט דיסק C4-C3. לטענת ב"כ המשיב תחולת הנכות נקבעת על סמך מסמכים מתיקו הרפואי של המערער העומדים בפני הוועדה. לאור זאת לא עולה טעות משפטית מהחלטת הוועדה שהינה מפורטת ומנומקת ועל כן לטענת ב"כ המשיב דין הערעור להידחות.

4.הוועדה נשוא הערעור כתבה בפרק הממצאים הרפואיים:

"בבדיקה: ע"ש צווארי הטייה קדמית מגיע עם הסנטר עד 2 ס"מ מעצם החזה, הטייה אחורית °5 הטייה צידית °45 לכל צד, צידוד °60 לכל צד, הבדיקה אינה גורמת להקנת כאב מהצוואר לכתפיים, כתפיים: תנועות כתפיים תקינות פרט להגבלה קלה מאוד מאוד בסיבוב פנימי של הכתף. מגבלה שאינה מהווה נכות לכן מגבלה שאינה נובעת מבעיה צווארית.

EMG 2.4.03 בדיקה תקינה.

CT ע"ש צווארי 21.8.07 הודגמו שינויים ניוונים במפרקי הפאסט עם היצרים פרומינלית דו"צ, בגובה C4-5, C5-6, פריצת דיסק אחורית גדולה עם הסתיידות עם לחץ על השק והיצרות על התעלה הרכה, עד 6.5 מ"מ."

5.הוועדה כתבה בפרק סיכום ומסקנות:

הוועדה דוחה את ערר התובע ומשאירה על כנה החלטת ועדה דרג I נכותו 10% לפי סעיף 37(5)א'. הוועדה מציינת כי אין קשר סיבתי בין תלונותיו והממצאים בכתף לבין ההכרה בע"ש צווארי. הוועדה עיינה בחוו"ד ד"ר רובינסון מיום 15.7.08: ואינה מקבלת את מסקנותיו כי הגבלה בתנועה הינה קלה עד בינונית וזאת לאור בדיקתו הקלינית היום המדגימה הגבלה קלה בלבד.

הוועדה קובעת כי אין מקום להפעלת תקנה 15, מסוגל לחזור לעבודתו ואכן עובד.

6.הוועדה רשמה את תלונותיו של המערער וערכה בדיקה קלינית יסודית, התייחסה לעניין הכתפיים וציינה כי התנועות תקינות פרט להגבלה קלה מאוד מאוד שאינה מקנה אחוזי נכות וכן מגבלה שאינה נובעת מבעיה צווארית, על כן לא נפל פגם משפטי בהחלטה בעניין זה.

כמו כן, הוועדה התייחסה לבדיקת ה-EMG מיום 2.4.03 וציינה כי הבדיקה תקינה. בנוסף, התייחסה הוועדה לבדיקת -CT עמוד שדרה צווארי מ-21.8.07 וציינה את ממצאי הבדיקה. הוועדה התייחסה לחוות הדעת של ד"ר רובינזון וציינה כי ממצאיה שונים ממצאיו, היא מצאה הגבלה קלה בלבד, לעומתו שמצא הגבלה קלה עד בינונית, די בכך כדי לדחות את מסקנותיו.

בנוגע לתקנה 15- הוועדה ציינה כי אין מקום להפעלתה וכי המערער מסוגל לחזור לעבודתו ואכן חזר. על כן לא נפל פגם בהחלטתה.

באשר למועד תחולת הנכות- מדובר בעניין רפואי ולא משפטי. בפני הוועדה עמד תיקו הרפואי של המערער ואף חוות דעת מטעם בית הדין (בתביעת המערער להכיר בפגיעתו כפגיעה בעבודה) של ד"ר יוג'ין כהן המציינת כאבי צוואר רישומים ראשונים מ-2003, עבר EMG ונמצא פגיעה שורשית כרונית C5-C6 ו-CT בלט דיסק C4-C3, תחולת הנכות נקבעת על סמך מסמכים מתיקו הרפואי של המערער העומדים בפני הוועדה ולא בהכרח מהמועד בו הוכרה הנכות ע"י בית הדין כפי שטען ב"כ המערער. לאור כל האמור לעיל, לא עולה טעות משפטית מהחלטת הוועדה ועל כן דין הערעור להידחות.

7.כאמור, לא מצאתי פגם משפטי המצדיק את התערבות הדין הדין.

8.אין צו להצאות.

9.ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 30 יום לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה, לסגנה או לשופט שהתמנה לכך ע"י הנשיאה.