אדם שבכרטיס האשראי שלו נעשה שימוש שלא כדין אינו זכאי לפיצוי מהמעוול

רקע :

בבעלותו של התובע, היה כרטיס אשראי מסוג מאסטרקרד, המסתיים בספרות 7547 (להלן: "כרטיס האשראי").

לטענת התובע, הוא לא עשה שימוש יום יומי בכרטיס האשראי דנן, בתקופה הסמוכה לאירועים העומדים בבסיס תביעה זו, למעט חיוב חודשי של הוראות קבע בעבור מנוי לשני עיתונים.

ביום 26.8.07 או בסמוך לו, קיבל התובע לביתו תדפיס חיובים של כרטיס האשראי (צורף כנספח א' לכתב התביעה) .

מעיון בתדפיס, התברר לתובע כי כרטיסו חויב בגין שמונה רכישות שונות, בסך כולל של 2,354.96 ש"ח, אשר מעולם לא ביצע.

אזי, נתברר לתובע כי כרטיסו אבד, וכי מאן דהוא אחר, עשה שימוש בכרטיסו.

התובע פנה מיידית לחברת האשראי, בבקשה לבטל את הכרטיס.

לבקשת חברת האשראי, מילא התובע טופס הצהרה בדבר "שימוש לרעה" אשר נעשה בכרטיסו (צורף כנספח ג' לכתב התביעה).

לאחר שהתברר כי כרטיס האשראי אבד, נתברר לתובע מחברת האשראי, כי בוצעו בכרטיס עסקאות נוספות ורבות, בסכומים העולים על 10,000 ש"ח. התובע פנה למשטרת מודיעין, והגיש תלונה על ביצוע מעשי הונאה בכרטיס האשראי.

לאחר בירורים שונים אשר ערך התובע, התברר לו כי הנתבע הוא זה אשר עשה שימוש בכרטיסו.

חברת האשראי מצידה,  איתרה אף היא את הנתבע והגיעה עמו להסדר.

הנתבע השיב לחברת האשראי  את מלוא שווי הרכישות, אשר ביצע בכרטיסו של התובע.

הנתבע לא מכחיש, כי אכן הוא זה אשר עשה שימוש בכרטיסו של התובע.

אולם, לטענתו עשה כן  בשגגה, לאחר שטעה לחשוב כי זהו כרטיס שבבעלותו.

התובע לעומת זאת, טוען כי הנתבע פעל בזדון ותוך ידיעה מלאה כי מדובר בכרטיס לא לו.

את התביעה דנן הגיש התובע, במטרה לזכות בפיצוי בגין עוגמת נפש, הוצאות ופיצויים עונשיים.

טענות התביעה:

לטענת התובע, במועד קבלת החיוב בגין הרכישות אשר ביצע הנתבע בכרטיס האשראי האבוד, התקשרה אליו אשתו, והתעמתה עימו בנוגע לרכישות הרבות וההוצאות השונות בבתי העסק בצפון, אשר התבצעו בכרטיס האשראי.

 התובע טוען כי הכחיש ביצוע רכישות אלו. אזי, פרץ בינו לבין אשתו ויכוח סוער, ונגרם משבר אימון ביניהם.