אג'י נ' בנק ירושלים

החלטה

1.בפני בקשה לפטור את המבקשת מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון בערעור שהגישה המבקשת על פסק הדין של בית המשפט קמא מיום 21.12.10.

2.ראיתי ליתן החלטה אחת לגבי שתי הבקשות - ולאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה החלטתי לדחות את הבקשה הן ביחס לאגרה והן ביחס להפקדת הערבון.

3.אשר לבקשה לפטור מאגרה, הרי שעל מבקש הפטור מתשלום אגרה מוטל הנטל לפרוש לפני בית המשפט תמונה מלאה בנוגע למצבו הכלכלי, ובכלל זה, להציג דפי חשבון לגבי תקופה של 6 חודשים עובר למועד הגשת הבקשה; תדפיסי כרטיס אשראי, ככל שישנו, לתקופה כנ"ל; להציג אסמכתאות מעודכנות על הכנסותיו ועל ההוצאות הנטענות; לפרט את רכושו, וכן להבהיר מדוע אינו יכול להסתייע בקרוביו ו/או צדדים שלישיים, לגיוס כספי האגרה, ועוד פרטים רבים ככל שניתן [תקנה 14(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007; רע"א 7532/07 פרחי נ' בנק המזרחי טפחות בע''מ (2007)].

בכל הקשור לבקשה לפטור מערבון, הרי שהכלל הוא שעל מבקש הפטור מהפקדת ערבון להציג לפני בית המשפט תשתית עובדתית המצדיקה את חשיפת המשיב בפני הסיכון כי לא יוכל לגבות את הוצאותיו, אם יפסקו לטובתו. הצגת התשתית העובדתית נעשית באמצעות מסמכים כפי שפורטו לעיל וכן יש להבהיר כיצד משגת ידם של מבקשי הפטור לממן את ייצוגם המשפטי בהליכים דנא.

4.בבקשה ובתצהיר המבקשת נטען כי דירת המבקשים שמימושה הוא נשוא המחלוקת, ושבגינה ניטלה הלוואה מהמשיב, ממושכנת למשיב ומצויה בכינוס נכסים וממילא מהווה ערבון ובטוחה לתשלום הוצאות המשיב שכן ערכה עולה על גובה החוב למשיב. כן נטען, כי אין ברשות המבקשת כספים או נכסים אחרים וכי תלויים ועומדים נגדה ונגד בעלה כ – 80 תיקי הוצאה לפועל בגין חובות לנושים שונים המסתכמים בסכום של כ – 12 מליון שקלים; לציין, כי לבקשה צורף תדפיס בו פירוט רשימת תיקי ההוצאה לפועל על שם המבקשים אלא שסכומי החוב המפורטים בגין התיקים האמורים אינם עדכניים ונכונים לשנים קודמות (עד לשנת 2003) ולא ניתן ללמוד מהם דבר ביחס להליכי ההוצאה לפועל המתנהלים כיום נגד המבקשים גם לא לגבי סכומם.

מהבקשה ומתצהיר המבקשת עולה כי המבקשת עובדת מספר חודשים ומשתכרת כ- 3,000 ₪ לחודש (תלושי שכר צורפו כנספח לתצהיר המבקשת), וכי בעלה אינו עובד בגלל מחלת הסרטן בה חלה ומשולמת לו קצבת נכות.

המבקשת מפרטת בתצהירה מדוע אין באפשרותה לממן את האגרה והערבון אף לא מקרובי משפחה, וטענה כי ילדיה הבגירים מצויים אף הם בקשיים כלכליים וכי הורי המבקשת הם חברי קיבוץ קשישים וחולים וממילא אינם בעלי נכסים (בהיותם חברי קיבוץ).

5.בנוסף טענה כי במסגרת ההליכים המתנהלים בין הצדדים, הגישה המבקשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון שבמסגרתה ביקשה פטור מתשלום אגרה וערבון בשל מצב כלכלי הרעוע וכי בית המשפט נעתר לבקשה ופטר אותה מתשלום כאמור; לציין, כי בקשת רשות הערעור הוגשה בשנת 2009 וכי החלטת בית המשפט העליון לא צורפה לבקשה.

6.בתגובה ציין המשיב, בין היתר, כי המבקשת מתגוררת בוילה שלשם רכישתה נטלה ממנו הלוואה אך לא החזירה בגינה ולו אגורה אחת. כן צוין כי לא צורפו ראיות לענין שכרו של הבעל בטרם חלה, וכי נמנעה מלצרף ראיות לענין חשבונות שוטפים ולענין רמת החיים של המבקשת ובעלה; ועוד טען המשיב כי ריבוי ההליכים המשפטיים הצריך ייצוג המבקשים בהליכים המשפטיים והמבקשים לא פירטו מקור מימון הייצוג המשפטי.

המשיב השאיר לשיקול דעת בית משפט את שאלת הפטור מאגרה, אך ביקש לדחות את הבקשה לפטור את המבקשת מחובת הפקדת ערבון, מאחר שלטענתו גוררת אותו המבקשת להליכי סרק כשכל מטרתה להמשיך להתגורר בוילה שבגינה אינה משלמת מאומה; עוד ציין כי בפסק הדין עליו מבקשת לערער נפסקו הוצאות לטובת המשיב – הוצאות שלא שולמו עד היום ומכאן שיש כבר אינדיקציה ברורה לסיכון שהמשיב לא יוכל לגבות את הוצאותיו בסיום ההליך, ככל שלא יופקד ערבון.

7.בתשובתה לא התייחסה המבקשת לטענות המשיב בכל הנוגע לאי צירוף אסמכתאות לענין המצב הכלכלי, ואף לא ראתה לצרפן לתשובה, גם לא מצאה לפרט מקורות מימון הייצוג המשפטי בהליכים המשפטיים המתנהלים בינה לבין המשיב.

8.בהחלטה מיום 28.5.11 אפשרתי לפרקליטות להגיב על הבקשה אך לא נמצאת תגובה כזו בתיק, ואין לי כל אינדיקציה אם המבקשת המציאה את הבקשה כפי שהוריתי.

9.מעיון במסמכים שצורפו עולה כי שכרה של המבקשת נמוך ועומד על סך של כ- 3,000 ₪ וכי בעלה אינו עובד; לא צורפו לבקשה מסמכים המעידים על חשבונות הבנק של המבקשת ובעלה. לענין חובות המבקשים והליכי ההוצאה לפועל המתנהלים נגדם, כבר ציינתי כי המסמכים שצורפו לבקשה אינם עדכניים ואין בהם משום ראיה לחובות המבקשים כיום.

בבקשתם נשענים המבקשים בעיקר על החלטת בית המשפט העליון לפטור אותם מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון אלא שכאמור ההחלטה לא צורפה אך אומר כי הגם שאני מניחה כי החלטה זו ניתנה ממילא היא בבחינת ראיה לכאורה אותה יש לתמוך בראיות נוספות כפי שפורט לעיל – דבר שלא נעשה על ידי המבקשת.

10.אומר עוד כי ההוצאות שנפסקו לטובת המשיב בערכאה למטה, לא שולמו, ויש בכך חיזוק לטענות המשיב כי ככל יפסקו הוצאות לטובת המשיב במסגרת הערעור, יש חשש ממשי שההוצאות לא ישולמו כפי שהמבקשת מתעלמת מחיובה לשלם הוצאות לפי פסק הדין.

12.אוסיף כי המבקשת לא הוכיחה קיומו של התנאי השני הנדרש בענין הפקדת ערבון, קרי, הוכחת סיכויי הערעור (רע"א 140/06 אמיקו טורס בע"מ נ. אבדר הסעות והשקעות בע"מ, פ"ד מד (2) 383).

לאחר שעיינתי בהודעת הערעור ובטענות הצדדים, אומר כי הגם שההליך מגלה עילה (המדד הנבחן לענין אגרה) הרי העילה דחוקה לאו החלטת בית המשפט המחוזי, כםי שיובהר בהמשך. ולעניין סיכויי הערעור, אני סבורה כי סיכויי הערעור אינם גבוהים, וזאת בלי לקבוע מסמרות בשלב זה של ההליך.

הערעור הוגש על פסק דין שבו נקבע כי שטר המשכון אותו ביקש המשיב לממש בלשכת ההוצאה לפועל הוא שטר תקף וכי אין מקום להכריז על הליכי ההוצאה לפועל שננקטו מכח אותו השטר כבטלים. טענת המבקשים בעניין זה הינה כי אין קשר בין ההחלטה כי שטר המשכון תקף לבין ההחלטה בדבר חוקיות הליכי ההוצאה לפועל אשר ננקטו מכוחו שכן הנכס נמכר לצד שלישי ובכך ממילא פקעה זכותו של המשיב בנכס.

עיון בפסק הדין מצביע על כך שבית המשפט קמא ביסס היטב את פסק הדין אשר לתוקף המשכון ולהליכים שננקטו למימושו והתבסס על החלטת בית המשפט המחוזי לפיה נדחתה טענת המבקשת (התובעת שם) ביחס לבטלות המשכון ובית המשפט המחוזי קבע כי המשכון שריר וקיים והמשיב רשאי לנקוט בהליכי הוצאה לפועל מכוח שטר המשכון. בית המשפט קמא אף התייחס לטענת המבקשים בכל הקשור להסכם המכר וציין כי הסכם המכר בוטל במסגרת פסק הדין שנתן תוקף להסכם פשרה בין הצדדים; לציין כי פסק הדין מחזק את טענת המשיב כי הוא 'נגרר' להלכיים רבים שלא בטובתו כשהמגמה היא 'לדחות את קץ המימוש' – אלא שכאמור אינני מביעה דעתי לגוף הדברים אלא רק על בסיס החומר הלכאורי שהוצג לי, ואני סבורה כי לנוכח האמור ובהתחשב בנימוקי בית המשפט ובהחלטת בית המשפט המחוזי בדבר תוף השטר – כי סיכויי הערעור מועטים.