אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אגש"ח בע"מ נ' גברי יבוא והפצת מזון (1998) בע"מ ואח'

אגש"ח בע"מ נ' גברי יבוא והפצת מזון (1998) בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 09/02/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום טבריה
20873-04-11
08/01/2014
בפני השופט:
אוסילה אבו-אסעד

- נגד -
התובע:
קמה טחנת קמח אגש"ח בע"מ
הנתבע:
1. גברי יבוא והפצת מזון (1998) בע"מ
2. 4.מחסני מזון ג'ברי בע"מ
3. 3.סאמי סאלח

פסק-דין

פסק דין

רקע:

התביעה המונחת על שולחני הינה תביעה כספית על סך 1,821,961 ₪ שהגישה קמה, אגודה שיתופית חקלאית העוסקת בשיווק ומכירת קמח (להלן: "התובעת"), נגד הנתבעים.

עילת התביעה מחזירה אותנו כמה שנים אחורה לתקופה שבמהלכה נרקמו בין התובעת, מצד אחד, לבין חברות בשם ג'י.אל.טי לשיווק קמח, ונקטרינה לייצור משקאות ודברי מזון, קשרים עסקיים שבמסגרתם סיפקה התובעת לחברות הנ"ל קמח (יקראו להלן: "החברות"). איש הקשר מטעמן של החברות, ביחסים המסחריים-עסקיים עם התובעת, היה אחי הנתבע 3 - סאלח ג'אבר שמו.

במסגרת היחסים המסחריים הנ"ל, נמסרו לתובעת שיקים שחוללו באי פרעון ונוצר חוב בלתי מסולק ע"ס 1,666,402 ₪, בגינו הוגשה תביעה משפטית לבית משפט זה. התביעה הסתיימה במתן פסק דין לחובת הנתבעים בהליך האמור, בהעדר הגנה (יקרא להלן: "ההליך הראשון" או "התביעה הראשונה"). חרף מתן פסק הדין בהליך הראשון, הנתבעים הנ"ל לא פרעו את חובם הפסוק לתובעת ולימים התקבלה בדירקטריון התובעת החלטה לפתוח בהליכים משפטיים כנגד הנתבעים כאן. בעקבות אותה החלטה הוגשה התביעה נשוא תיק זה.

בעלי הדין ועיקר טיעוניהם:

3.         כפי שפורט לעיל התובעת בהליך זה הינה התובעת בהליך הראשון והיא אוחזת בידה פסק דין בתביעה הראשונה המחייב את הנתבעים שם לשלם לה את החוב הפסוק בסך 1,666,402 ₪.

הנתבעים, סאמי אחמד סאלח (יקרא להלן גם: אמי"), ושתי חברות שבניהולו - גברי יבוא והפצת מזון (1998) בע"מ ומחסני מזון ג'ברי בע"מ, לא נתבעו במסגרת התביעה הראשונה ועד למועד הגשת התביעה נגדם לא נדרשו לשלם את החוב הפסוק לתובעת.

        

עיקר טענות התובעת בתביעתה, מתבססות של העובדה כי בני משפחת סאלח - אבי המשפחה אחמד סאלח ושני בניו ג'אבר וסאמי, מנהלים חברות רבות ובתוכן הנתבעות 1 ו- 2 הנ"ל הרשומות על שמו של בן המשפחה סאמי. החברות שאותן מנהלים בני משפחת סאלח נחלקות על פי הנטען לשניים, "חברות טובות" ו"חברות רעות". בעוד שהסוג הראשון של החברות (הטובות שביניהן), הן חברות וותיקות, רווחיות המשלמות את חובותיהן באופן שוטף וסדיר ללא בעיות, ומנוהלות כלפי חוק באופן חוקי לחלוטין, לא כך הן "החברות הרעות". אלה האחרונות הן למעשה חברות שמאחורי הקמתן עומדת עסקת עוקץ. חברות אלה מוקמות למטרה בלתי כשרה ולזמנים קצרים ביותר ואין מאחוריהן כל ממש. על פי הנטען, החברות הרעות הנ"ל  נהגו לרכוש סחורות ולא לשלם בגינן כאשר הרווחים של העסקאות עברו לכיסם של בני המשפחה או "לחברות הטובות". לאחר "שהחברות הרעות" מבצעות את העסקאות הללו, שהמטרה העומדת מאחוריהן הינה הונאה, החברות נסגרות ולחילופין פעילותן מועתקת.

4.         החברות כולן, על פי האמור בכתב התביעה, מנוהלות על ידי בני משפחת סאלח ממתחם עסקי משותף, בכפר ריינה בסמוך לנצרת, כאשר כל המשאבים לכל החברות הם משותפים וכך גם הקופה. הנתבע 3, על פי הנטען,  היה מעורב אישית בעסקיהן של החברות, גם הטובות והגם הרעות, ונטל חלק פעיל בביצוע עסקאות העוקץ.

המעשים והמחדלים שבוצעו על ידי הנתבעים, מצדיקים לחייבם בתשלום סכום התביעה, כך נטען, וזאת מכוח העילות: עשיית עושר ולא במשפט, חוסר תום לב, רשלנות, הרמת מסך, תרמית, הברחת רכוש ואחריות אישית לחובותיו של תאגיד.

5.        בכתב ההגנה שהוגש מטעמם הנתבעים, האחרונים עתרו לדחיית התביעה נגדם. בין היתר

טענו הנתבעים כי משנתבע החוב על ידי התובעת, במסגרת ההליך הראשון, מבלי שהנתבעים כאן יתבעו בדין, התובעת מציתה את זכויותיה וקיבלה את יומה בבית המשפט וקם בעניינה מחסום של מעשה בית דין המונע בעדה להגיש תביעה נוספת באותה עילה שמוצתה. בנוסף, טענו הנתבעים כי התביעה במתכונתה הנוכחית היא תביעה קנטרנית וטורדנית. שתי הטענות הנ"ל, יצויין, נדונו והוכרעו במסגרת החלטה שניתנה ביום 15.10.2012.

6.         לגופה של הגנה הנתבעים טענו כי התובעת לא הציגה ראיות כלשהן, שיש בהן כדי לתמוך בטענותיה. בנוסף, הנתבעים טענו כי לא ניתן לחייבם בתשלום החוב שנפסק במסגרת ההתדיינות הקודמת (נקרא לעיל, "ההליך הראשון"), מאחר והנתבעים לא היו צד להליך זה, לא ידעו אודותיו ולא נדרשו להתגונן בפניו.

הנתבעים הכחישו את טענותיה של התובעת, בכל הנוגע להתנהלות החברות ולחלוקתן, והן הוסיפו וטענו כי התובעת לא הוכיחה את טענותיה אלה, וכי לא ניתן להסתמך עליהן במקרה דנן.

הגדרת הפלוגתא:

7.         התביעה הוגשה בעילת חוזית, נזיקית, עשיית עושר ולא במשפט והרמת מסך.

ככלל, נטל השכנוע מוטל על כתפי התובע וכפי שנקבע בד.נ. 4/69 נוימן נ' פסיה, פד"י כ"ד (2), בעמ' 229:

"הנושא בנטל השכנוע חייב להוכיח את העובדה השנויה במחלוקת ואשר הוכחתה מהווה תנאי לזכייתו במשפט, כך שאם לא ישכיל להוכיחה תיפול ההכרעה בגינה לרעתו".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ