אגרה נכונה בתביעה לסעד הצהרתי לכאורה

ההליך

1.         עניינה של ההחלטה שבפני הינה הכרעה בשאלת תשלום האגרה ששולמה בגין התביעה שבכותרת. 

הרקע העובדתי

2.         ביום 29.04.12 הגישה התובעת, גב' ק.ח., אחותו של המנוח ס.ש. ז"ל, תביעה שכותרתה "מהות התביעה: סעד הצהרתי" כנגד מנהל העזבון, זו התביעה המונחת בפני.

3.         במסגרת כתב התביעה, עתרה התובעת למספר סעדים המפורטים בסעיף 55 לכתב התביעה, שיובא להלן ככתבו וכלשונו:

                        " אשר על כן מתבקש בית המשפט הנכבד ליתן פסק דין הצהרתי, לפיו התובעת הינה בעלת 5% מהון המניות ב..., אשר הוחזקו על ידי המנוח, במישרין ו / או בעקיפין, עבור התובעת בנאמנות, מפורשת או משתמעת, ולפיו התובעת הינה הבעלים של דירה מספר ...ב..., אשר נרכשה בנאמנות על ידי המנוח כשהיא יועדה על ידו לתובעת בנאמנות, מפורשת או משתמעת".

4.         התובעת שילמה אגרה בגין תביעה זו בסך 2,868 ש"ח, אגרה המשולמת בגין תביעות למתן סעד הצהרתי.

5.         בהחלטתי מיום 29.04.12 ביקשתי את עמדת מנהל העזבון ואת עמדת ב"כ היועמ"ש (פמת"א) לשאלה האם שולמה אגרה מספקת בגין התביעה וזאת אף לנוכח קביעתי בע"ר 26807-02-11.

6.         מאחר והוגש ערעור על פסק דיני בע"ר 26807-02-11, עמדתם של מנהל העזבון וב"כ היועמ"ש (פמת"א) הוגשה לביהמ"ש לאחר שניתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי, בערעור על פסק דיני (רמ"ש 41806-10-11).

7.         לצורך השלמת התמונה אציין כי אלמנת המנוח ובתו הגישו בקשה להצטרף כצד להליך לתביעת שבכותרת וביום 01.08.12 ניתנה החלטתי במסגרת בקשה מספר 2, לפיה נעתרתי לבקשה והורתי על צירופן כנתבעות. 

תמצית טענות הצדדים

8.         התובעת טענה כי הסעד המבוקש הינו סעד הצהרתי במהותו ולא סעד כספי. לטענתה, הסעד ההצהרתי לו היא עותרת מתייחס לשני עניינים - " בעלות בדירה ובעלות ב-5% מהון המניות של חברת ....". לטענתה, תביעתה למתן פסק דין הצהרתי על בעלותה בדירה היא עתירה למתן פסק דין הצהרתי בענייני רכוש, אשר שולמה בגין התביעה האגרה הנדרשת. באשר לסעד הנוסף, בעלות ב-5% מהון המניות של חברת ..., לטענת התובעת המדובר בסעד הצהרתי על בעלות במניות והיא איננה נדרשת להעריך את שווי המניות ואף לא לשלם אגרה לפיו שווי המניות. לטענתה, אין לראות בסעדים אלו כסעדים הניתנים לביטוי כספי, הגם שהמניות ניתנות להערכה כספית ולביטוי כספי ברור. כמו כן, לטענת התובעת, אין המדובר בעתירה למתן סעד הצהרתי כמסווה לתביעה כספית ובמידה ויינתן פסק דין הצהרתי לטובתה, יהיה עליה לנקוט בהליך נפרד לקבלת סעד אופרטיבי למימוש זכותה על פי פסק הדין - הגשת תובענה להסרת קיפוח או בקשה לפירוק - ואז תיגבה האגרה המתאימה.

9.         מנהל העזבון טען כי על התובעת לשלם את האגרה בגין תביעה כספית (סעד כספי) לפי שווים של הנכסים.

10.        ב"כ היועמ"ש (פמת"א) טען כי המדובר בתביעה כספית מובהקת ואין לאפשר מצב בו מוגשת תביעה כספית באצטלה של תביעה לסעד הצהרתי על מנת להימנע מתשלום האגרה. לטענתו, התביעה לקבלת סעד הצהרתי מהווה "תחליף" לתביעה כספית, ועל כן יש לשלם אגרה לפי תביעה לסכום כסף קצוב (תביעה כספית) ועל התובעת לכמת את תביעתה.

דיון

            כללו של דין

 11.      השאלה המהותית העומדת בפני הינה סיווגה של התביעה שבכותרת, היינו האם מדובר בתביעה שנתבע בה סעד כספי או בתביעה למתן פסק דין הצהרתי. אם אגיע למסקנה כי הסעד לו עותרת התובעת הינו סעד כספי, הרי שיש להורות לתובעת לשלם את האגרה במלואה, בטרם אקבע דיון בתביעה.

12.        בית משפט הדן בעניין אזרחי מוסמך לתת פסק-דין הצהרתי ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו (סעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). תובע עשוי לזכות בסעד הצהרתי בהתקיים שני תנאים מצטברים: האחד, בהוכיחו כי קנויה לו זכות או נתקיים מצב שעליו מבקש הוא להצהיר; והשני, בהוכיחו כי מן הראוי לשריין אותה זכות או אותו מצב על ידי מתן פסק-דין שישתיק כפירה או הכחשה בעתיד. ראו א' גורן " סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה עשירית 2009, עמ' 504.

13.        מקורו של הסעד ההצהרתי הוא בתורת דיני היושר. מתן הסעד ההצהרתי נתון לשיקול דעתו של בית המשפט, הרשאי לתת דעתו בגדר שיקוליו לכללים שנקלטו עם השנים מעקרונות של יושר וצדק. בית המשפט רשאי שלא ליתן את הסעד המבוקש אפילו קיימת הזכות או מתקיים המצב שלכאורה מצדיקים מתן הצהרה, אם קיימים טעמים המצדיקים זאת " כגון, שהשאלה המוצגת לפני בית המשפט היא אקדמית גרידא, או שמבקש ההצהרה אינו יכול להצביע על עניין ממשי שיש לו בפתרון הבעיה המוצגת לפני בית המשפט, או כאשר יש בידי תובע הסעד, היכולת לתבוע סעד מהותי כדבר שבזכות" (ע"א 656/79 גרינפלד נ' קירשן , פ"ד לו(2) 309, 316 (1982), הדגשות שלי- ש.ג).