החלטה
1.המשיב-המבקש (להלן: "טימור") נעצר ע"י המבקשת-המשיבה, (להלן: "רשות המכס"), לאחר שנתפס עם דרכון מזוייף בנתב"ג, באופן המפר באופן בוטה תנאי שחרור שנקבעו בענייננו בהליך מעצר חקירתי קודם (להלן: "המעצר המקורי"). מטבע הדברים, טימור נעצר שוב והובא בפני, בעת שהייתי תורנית. מעצרו הוארך, ומשנסתיים, הובא בפני בשנית.
2.מעמדת רשות המכס במסגרת ההליך האחרון של הארכת המעצר בפני עלה , לכאורה, כי אין צורך חקירתי המחייב המשך החזקת טימור במשמורת. בנסיבות אלה, הסכימה רשות המכס לשחרורו, אך רק בתנאים מגבילים חמורים ביותר ומוקפדים (כולל הפקדת מיליון ₪), שיהיה בהם, לשיטתה, כדי למנוע ניסיון הימלטות, בדומה לזה שהיה.
3.עובר למתן החלטתי בבקשה, סברתי כי תנאי השחרור הנדרשים ע"י רשות המכס אינם מעשיים והם בבחינת ניסיון "להוצאת מים מן הסלע". הותרת המשיב במעצר נוכח העדר יכולת כלכלית – נראה בלתי סביר.
אשר על כן, לאחר שנוכחתי כי המשך החקירה אכן אינו מצריך משמורת, הוריתי על שחרורו של טימור למעצר בית מלא מפוקח, לתקופה מסויימת, חתימת ערבויות והפקדת 20,000 ₪ במזומן.
4.ב"כ של טימור הגיש לביהמ"ש בקשה להפחתת סכום ההפקדה, מאחר והסתבר לו כי מרשו אינו מסוגל לגייס סכום ההפקדה הנ"ל.
הוריתי כי בינתיים יופקד סכום של 2,000 ₪ וקבעתי דיון במעמד הצדדים.
5.מסתבר כי בינתיים נעצר טימור פעם נוספת ושוחרר על ידי שופטת תורנית, לאחר שהפר תנאי מעצר הבית המלא ( - "יצא לעשן").
6.התנהגותו של טימור, בעיקר במסגרת ניסיון ההימלטות, אכן מקוממת ואף למעלה מכך, אך המשך מעצר חקירתי איננו מהווה אמצעי ענישה. אני סבורה כי נכון היה לנקוט בהליכים אחרים, ביניהם - פתיחת חקירה, ביחידה המשטרתית הרלבנטית, בנושא זיוף הדרכון וניסיון ההימלטות. יתכן כי במסגרת חקירת העבירות החמורות הללו, היה מתבקש אף מעצר עד תום הליכים.
כמו כן קיימות אופציות משפטיות נוספות. מכל מקום, רשות המכס, בענייננו, נקטה במסלול של מעצר חקירתי ובקשה לשחרור בתנאים מגבילים.
7.כאשר החקירה התלויה ועומדת, אצל רשות המכס, מתרכזת בעבירות המכס והשלב הדיוני הינו - מעצר חקירתי - בהסתיים הצורך לחקור בתנאי משמורת, נשקלים תנאי שחרור.
כמצויין, כך סברה גם רשות המכס עצמה עוד במסגרת המעצר המקורי, וכך כנראה סבורה רשות המכס גם היום, אלא שלדעתה – לנוכח ניסיון ההימלטות, תנאי השחרור אמורים לכלול הפקדת סכומי כסף גבוהים ביותר, לצורך הבטחת התייצבות להמשך הליכים.
8.כאמור, אני סבורה כי אין זה ראוי לקבוע הפקדת סכומי כסף נכבדים כאשר די ברור שהאדם הנתון במעצר איננו מסוגל להפקידם, והפועל היוצא הינו - מעצר, הנובע מהעדר יכולת כלכלית ולא מצורך חקירתי.
9.בינתיים חלה התפתחות נוספת, במסגרתה נאסר טימור למשך חודשיים, בגין ביצוע עבירה אחרת, מוקדמת. מועד השחרור הצפוי הינו 16.6.13.
10.בנסיבות אלה, לנוכח המאסר, מאחר וטימור נתון ממילא במשמורת וניתן לסיים החקירה בעניינו בתיק המכס בהיותו במשמורת, עותר בא כוחו לבטל כליל את חובת ההפקדה הכספית בסך 20,000 ₪ וכן להחזיר למשפחתו של טימור סך של 2,000 ₪ שהופקד.
11.בשלב זה אינני מוצאת לנכון להורות על החזרת הפקדון בסך 2,000 ₪.
אשר להפקדת יתרת הסכום שקבעתי – 18,000 ש"ח. בתנאים שנוצרו, בהיות טימור אסיר, אינני מוצאת לנכון לחייבו עכשיו בתשלום מלוא סכום הפקדון. זאת מאחר ומטבע הדברים אין באפשרותו, בעיקר בסטטוס של אסיר, לדאוג לגיוס סכום כסף זה.
12.במידה ועובר למועד השחרור הצפוי – רשות המכס תמצא לנכון כי עולה הצורך בתשלום יתרת ההפקדה או בכל תנאי מגביל אחר/נוסף, בהתאם להתפתחות החקירה או ההליך המשפטי, תפנה בבקשה מתאימה לשופט תורן.
13.מזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, ד' סיון תשע"ג, 13 מאי 2013, בהעדר הצדדים.