אגם יעקב נ' מוזיאון תל אביב ואח'

פסק דין

הנתבעים עותרים לדחייתה או למחיקתה של התביעה.

התביעה בתיק זה, היא תביעתו של האמן יעקב אגם, נוגעת ליצירה הידועה בשם "מצעד הזמן", אשר, לגרסת התובע, נעקרה מקירות מוזיאון תל אביב בניגוד למוסכם עמו ותוך גרימת נזק.

התביעה הוגשה לבית משפט השלום בתל אביב, עוד ביום 24.6.04 (ת"א 46511/04). בשל חוסר סמכות עניינית, הועבר התיק לבית המשפט המחוזי, זאת בהחלטה מיום 12.7.06.

ביום 25.5.09 התקיימה בפניי ישיבת קדם משפט. התובע נכח אישית בישיבה זו, כמו גם באי כוח הצדדים. ב"כ התובע ביקש כי גם החקירות הראשיות תהיינה בעל פה; התובע אף ביקש שבית המשפט יראה את היצירה במצבה הנוכחי.

בתום הדיון קבעתי, על דעת הצדדים, את המתווה הדיוני להמשך בירור התובענה בזו הלשון:

"ניתן לסגור כל בש"א פתוחה בתיק זה.

אני קובע את התיק לשמיעת הוכחות בפניי.

החקירות הראשיות תעשנה אף הן בעל פה.

עדויות התביעה תשמענה ביום 7.2.10 שעה 09:30.

עדויות ההגנה ביום 10.2.10 שעה 09:30.

כל בקשה לזימון עדים תוגש לפחות 45 יום לפני מועד הדיון ותועבר גם לצד שכנגד.

מובן כי יש להסדיר את המחצית השניה של האגרה עובר לדיון הראשון.

במהלך יום הדיונים השני, אבקר במוזיאון על מנת להתרשם ממצב היצירה.

ככל שתחול התפתחות בחודשים הקרובים וניתן יהיה לשקול אפשרות של השאלה, מכירה, או מסירה, יוכלו הצדדים כמובן להגיע להסדר מתאים" (מאוחר יותר שונה המועד של 7.2.10 ל-14.2.10; ישיבת יום 10.2.10 נותרה על כנה).

בחודשים שחלפו מאז אותה החלטה, שמרו הצדדים על "דממת אלחוט".

ביום 4.2.10, שישה ימים לפני ישיבת ההוכחות המתוכננת, ראיתי לנכון לשלוח לצדדים החלטה, ביוזמתי, במילים אלו: "ב"כ הצדדים יודיעו תוך 3 ימים, בהודעה משותפת באמצעות ב"כ התובע, האם ניהלו מגעים ברוח הדברים שבסיפת הפרוטוקול האחרון, ואם לא – מדוע".

ביום 7.2.10, הגיש ב"כ התובע "הבהרה ובקשה לדחיית הדיון". בבקשה זו טען ב"כ התובע כי הנתבעים מעכבים את אחסונה מחדש של היצירה ולא מאפשרים את בדיקתה על ידי האמן, דבר המעכב את "הכנתם והגשתם של תצהירי העדות הראשית מטעם התובע". עוד כתב ב"כ התובע כי נקבע לו זה מכבר דיון הוכחות בבית משפט השלום בחיפה.

ב"כ התובע ביקש איפוא לדחות את מועדי ההוכחות.

ביום 8.2.10, החלטתי כדלקמן: