החלטה
לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין.
מדובר בפסק דין שניתן על ידי ביום 22.2.10 ואשר במסגרתו קבעתי כי המשיב אינו חייב כספים כלשהם למבקשת וכי דין תיק ההוצל"פ שנפתח על ידי המבקשת כנגד המשיב, בגין פסק דין על סכום קרן של 56,062 ₪, להיסגר. כמו כן, חייבתי את המבקשת לשלם למשיב, סכום של 9,837 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין בגין ההתחשבנות הכספית שבין הצדדים ואשר נבעה מחד, מיתרת החוב של המשיב כלפי המבקשת בגין הסדר הפשרה שנערך בזמנו בין הצדדים ומאידך מיתרת החוב של המבקשת כלפי המשיב בגין כספים שהתקבלו עבור המחאות שהסב המשיב למבקשת ואשר לפי הסכם הפשרה אמורה הייתה המבקשת לגבות עבורו בניכוי הוצאות הגבייה. כמו כן, חייבת את המבקשת בהוצאות המשפט ובנוסף בשכר טרחת עו"ד בסך של 7,500 ₪ + מע"מ.
טענות הצדדים בתמצית
המבקשת טוענת כי נוכח החוב של המשיב לגורמים שונים ותיקי ההוצל"פ הרבים שבהם חייב המשיב סכומים של כ- 740,000 ₪ לנושים שונים, קיימת ודאות מוחלטת כי אם הערעור יתקבל, היא לא תוכל לגבות את הכספים חזרה מהמשיב. לגבי סיכויי הערעור, סבורה המבקשת כי אלה טובים.
מנגד, המשיב טוען כי אין כנגדו הליכים פעילים בתיקי ההוצל"פ. תדפיס תיקי ההוצל"פ שהוצג על ידי המבקשת הוא ישן ומתאר מצב משנת 2007. המשיב מצרף תדפיס חוב מעודכן מיום 7.3.10. בשלושה תיקים הגיע המשיב להסדר עם הזוכים ועם סיום ההסדרים ייסגרו התיקים. בשני תיקים קיים עיכוב הליכים עד שנת 2099. לאחר ניכוי תיקי ההסדר ותיקי העיכוב הנ"ל, החוב בתיקי ההוצל"פ האחרים עומד על כ-200,000 ₪ בלבד, כאשר בחלקם ההליכים מעוכבים ובחלקם האחר פועל המשיב נמרצות כדי להסדיר את החוב. באשר לסיכויי הערעור, טוען המשיב כי פסק הדין הוא מנומק ונחרץ ואינו שגוי.
המבקשת משיבה על כך כי לפי תדפיס תיקי ההוצל"פ המעודכן שהציג המשיב, חובו עומד על כ-440,000 ₪. לא צורף תדפיס לגבי תיקי ההוצל"פ, למעט שניים שבהם רשום כי קיים "עיכוב כספים" ללא הסבר לגבי הסיבה לעיכוב וממילא לא רשום כי קיים "עיכוב הליכים".
דיון
בע"א 1578/05 מעוז חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוח אלי אלבז ז"ל [פורסם בנבו], סוכמה ההלכה בדבר עיכוב ביצוע פסק דין, כדלקמן:
"בית המשפט יורה על עיכוב הביצוע רק מקום שבו הוכיח המבקש כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה באופן ברור לטובתו. כך ככלל וכך ביתר שאת באשר לפסק דין המטיל חיוב כספי לגביו הנטייה הברורה היא שלא לעכב את הביצוע להוציא מקרים חריגים.... הלכה היא כי על מנת להוכיח שמאזן הנוחות נוטה לטובתו נדרש בעל הדין העותר לעיכוב הביצוע להראות כי יהיה זה בלתי אפשרי או קשה מאוד להשיב את המצב לקדמותו, אם יתקבל הערעור. לשם כך אין די בהעלאת טענות כלליות אלא יש להציג תשתית ראייתית מבוססת הנתמכת, ככל הניתן, בתצהיר והמלמדת על קושי ממשי להיפרע מן המשיב". ע"א 7745/09 אטיאס נ' סלומון ([פורסם בנבו], 26.11.09).
ומן הכלל אל הפרט: בכל הנוגע לסיכויי הערעור, סבורני כי מאחר ועסקינן בפסק דין שניתן על ידי, מתבקש כי אצא מתוך נקודת מוצא, לצרכי הבקשה דנן בלבד, כי סיכויי הערעור טובים.
בכל הנוגע למאזן הנוחות, סבור אני כי די בחומר הראיות שהובא על ידי המשיב עצמו, כדי לבסס את טענת המבקשת, שלפיה יהיה קשה מאוד לגבות חזרה את הכספים מהמשיב, אם הערעור יתקבל.
לפי תדפיס תיקי ההוצל"פ של המשיב, חובו עומד על 440,000 ₪. לא ניתן כל הסבר ל"עיכוב הכספים" שנרשם בשני תיקים מתוך אחד עשר התיקים הפתוחים של המשיב. לא הובאה כל ראיה ממשית על ההסדרים הנטענים בשלושת התיקים הנזכרים בתגובה. גם אם נתעלם מהאמור לעיל, חובו של המשיב עדיין עומד על כ-200,000 ₪ בשאר התיקים, גם לפי גרסתו.
המשיב נמנע מלציין ממה הוא מתפרנס היום, כמה הוא משתכר, אילו נכסים נמצאים בבעלותו וכיוצא באלה פרטים, אשר אמורים להשליך על היכולת שלו להחזיר את חובותיו האמורים. משלא צוינו פרטים חשובים אלה ולא ניתן כל הסבר לכך, חלה החזקה שלפיה לו הובאו הפרטים היו פועלים לרעתו (ראה ע"א 548/78 אלמונית נ' פלוני, פ"ד ל"ה (1) 736 בעמוד 760).
משהחלטתי כי לצרכי הבקשה, אני יוצא מתוך נקודת מוצא שלערעור סיכויי הצלחה ומשקבעתי כי הוכח לפני שיהיה קשה מאוד לגבות מהמשיב את הכספים שנפסקו לטובתו בפסק הדין, אם הערעור יתקבל, דין הבקשה לעיכוב ביצוע להתקבל.
סוף דבר
אשר על כן, ניתן בזה צו לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן כנגד המבקשת וזאת עד למתן פסק הדין בערעור או עד להחלטה אחרת של ערכאת הערעור. למען הסר ספק, משמעות הדבר כי תיק ההוצל"פ, שפתחה המבקשת לגביית החוב שכנגדו יצא המשיב במסגרת התביעה, לא ייסגר, אולם ההליכים בו ימשיכו להיות מעוכבים. כמו כן, יעוכב הביצוע של החיובים הכספיים שהושתו על המבקשת במסגרת פסק הדין. אין צו להוצאות בבקשה.
ניתנה היום, ו' ניסן תש"ע, 21 מרץ 2010, בלשכתי.