אגודת שער אפרים-מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ ואח' נ' נמרוד ואח'

פסק דין

העובדות וטענות הצדדים

ענינה של התובענה שבפני, הינה עתירת מפרקה המפעיל של אגודת שער אפרים – מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ (בפירוק) (להלן: "האגודה"), עו"ד איתן ארז, להורות לנתבע להשיב תשלומים ששילמה לו האגודה ביתר.

כעולה מכתבי הטענות, בתאריך 26.4.2004 הורה רשם האגודות השיתופיות (להלן: "רשם האגודות השיתופיות" או "הרשם"), על מתן צו פירוק לאגודה ועל מינויו של עו"ד ארז כמפרקה המפעיל (עו"ד ארז יקרא להלן גם: "התובע").

במסגרת תפקידו הצטווה התובע לפעול לגביית חובות האגודה. כנטען, הנתבע, מר אסף נמרוד, שימש יועצה המשפטי של האגודה, קיבל ממנה כספים ביתר, ולפיכך נדרש להחזירם.

לטענת התובע, הנתבע היה מהאחראים הישירים לקריסתה של האגודה, בשל ייעוץ משפטי שוטף שהעניק לה וליווי פרויקט הרחבה באגודה, אשר בעטיו וכאמור נכנסה האגודה להליכי פירוק.

התובע טוען כי הנתבע הגיש תביעת חוב כנגד האגודה, בהליכי הפירוק, במסגרתה תבע סך 1,630,430 ₪ בגין שכר טרחה.

בתאריך 12.9.2005 דחה התובע את תביעתו של הנתבע ומשכך עתר הנתבע בערעור לפני הרשם. במסגרת הערעור שהוגש, מצא הרשם, לפנים משורת הדין, לאור מורכבות התביעה ולאור טענות הנתבע כלפי התובע, למנות מפרק נוסף אשר ידון בתביעת החוב מחדש, ובהתאם מונה עו"ד דוד אלבז מהמחלקה המשפטית של האגף לאיגוד שיתופי.

בתאריך 8.9.2006 הגיש הנתבע את תביעת חובו מחדש למפרק הנוסף. בתאריך 25.2.2007 קבע המפרק הנוסף כי לאור העובדה כי תביעת החוב עוסקת רובה ככולה בעניינים חשבונאיים סבוכים, ימונה מומחה חשבונאי אובייקטיבי.

בהתאם, מונה רו"ח אמיר כהן ממשרד בועז מקלר ושות' – רואי חשבון, לבדוק את תביעת הנתבע (להלן: "המומחה/רו"ח כהן"). בתאריך 8.8.2007 הגיש המומחה את חוות דעתו לפיה אין ממש בתביעתו של הנתבע ולפיכך קבע כי האגודה אינה חייבת לו כספים כלשהם.

כמפורט בתביעה ונספחיה, במסגרת ההליכים שנוהלו בפני המפרק הנוסף, נחקר המומחה בחקירה נגדית והנתבע אף ביקש לפסול את חוות דעתו. לאחר דיונים רבים ובקשות רבות מצד הנתבע, החליט אף המפרק הנוסף, בתאריך 26.2.2008, כי לא זו בלבד שהאגודה אינה חייבת לנתבע דבר, אלא על הנתבע להשיב לקופת האגודה סך 506,973 ₪.

הנתבע לא השלים עם החלטה זו וערר עליה לפני רשם האגודות השיתופיות. הרשם מצא להורות למומחה להשלים את חוות דעתו, במספר נושאים בהם היתה חסרה התייחסות מפורטת לכל תביעת החוב של הנתבע.

לאחר ששמע המומחה את טענותיו של הנתבע ולאחר שבחן ובדק את הראיות והמסמכים הנוספים שהוצגו בפניו, השלים המומחה את חוות דעתו, בחוות דעת משלימה מתאריך 17.2.2009.

כפי שעולה מהחלטת הרשם בערעור שהוגש על ידי הנתבע, גם בחוות הדעת המשלימה קבע המומחה כי האגודה אינה חייבת לנתבע דבר וכי יתכן כי הנתבע קבל תשלומים ביתר.

לאור זאת ועוד, דחה רשם האגודות השיתופיות את ערעורו של הנתבע בהחלטה מפורטת מתאריך 8.7.2009. בשולי החלטתו קבע הרשם, כי החלטת המפרק הנוסף כי על הנתבע להשיב לאגודה כספים, מהווה חריגה מסמכות שכן המפרק הנוסף לא מונה לשם תביעת חובות האגודה וכי חובות שחבים גורמים שונים לאגודה, ניתנים לתביעה על ידי התובע דנן, בהתאם לשיקול דעתו; מכאן התביעה.

יצוין כי בין לבין עתר הנתבע לבג"צ, בין היתר, בכל הקשור להחלטת הרשם הנ"ל ועתירתו נדחתה (בג"צ 6178/09 אשר הדיון בו אוחד עם בג"צ 9176/05 - פסק דין מתאריך 28.4.2010, נספח 3 לתצהירו של התובע).

מנגד, עתר הנתבע לדחות את התביעה, תוך שהשיג על ההחלטות הנ"ל, על קביעות המומחה ועוד, ותוך ששב וטען כי עומדת לו יתרת זכות בסך של כ – 900,000 ₪ כלפי האגודה, בגינה טען גם טענת קיזוז. על בסיס טענות אלה עתר גם בתביעה שכנגד. כפי שיפורט להלן, התביעה שכנגד סולקה על הסף בשל קיומו של מעשה בית דין, לאור החלטת הרשם כאמור.

עוד טען, כי התביעה התיישנה הואיל ולתביעת החוב שהגיש לתובע בחודש אוקטובר 2003, צורפו כל המסמכים הרלבנטיים, לרבות כרטסת תקבולים ותשלומים של הנתבע אצל האגודה, ממנה ניתן היה ללמוד כי חובו לכאורה של הנתבע, נוצר עוד בשנת 2000; הואיל והתביעה הוגשה בתאריך 30.3.2011, הרי שהתביעה התיישנה.

ההליכים בתובענה והמסגרת הדיונית

במסגרת כתבי הטענות מטעמו, הן בכתב התביעה והן בתצהיר עדות ראשית, טען התובע לקיומו של מעשה בית דין, בשים לב להחלטת המפרק הנוסף, הרשם ובג"צ.