אגודת אכסניית נוער בישאל(אנ"א) נ' מרגליות תיירות ונופש בע"מ ואח'

ה נתבעים 1 . מרגליות תיירות ונופש בע"מ (ניתן פסק-דין ביום 10.12.2008) 2 . אליהו לוי 3 . אשר מרגולין

באת-כוח התובעת: עו"ד שולי אבני-שוהם

בא-כוח הנתבעים 2 ו-3: עו"ד מוני עזורה

פסק דין

השאלה שבה חלוקים הצדדים היא אם יש לראות במסמך שעניינו תנאי הזמנת אירוח באכסניות הנוער, ככולל ערבות אישית של הנתבעים 2 ו-3, מנהליה של הנתבעת 1 ובעלי מניותיה, שלפיה הם התחייבו להיות אחראים ולערוב באופן אישי למלוא התשלומים עבור הזמנות אירוח שהוזמנו מהתובעת על-ידי הנתבעת 1 (להלן גם – החברה).

א.רקע עובדתי תמציתי ועיקרי הראיות הצריכות לעניין

2.התובעת, אגודת אכסניות נוער בישראל, היא עמותה רשומה בחסות משרד החינוך, המנהלת בין השאר רשת של אכסניות נוער ובתי הארחה, ובכללן אכסניית נוער במצדה. הנתבעת 1 היא חברה פרטית שעסקה במתן שירותי תיירות והנתבעים 2 ו-3 הם כאמור, מנהליה ובעלי מניותיה. לטענת הנתבעים 2 ו-3 פעילות החברה הופסקה בשנת 2007.

3.אין מחלוקת בין הצדדים שבשני מועדים נשלחו אל התובעת שני טפסים שכותרתם "תנאי הזמנת אירוח באכסניות הנוער המנוהלות על ידיכם", שנערכו על-ידי התובעת וחתמו על-ידי הנתבעים 2 ו-3 (להלן – הסכמי האירוח). האחד נחתם על-ידי הנתבע 2 (אלי לוי) ביום 3.2.2002 – נספח א/2, ואילו השני נחתם על-ידי הנתבע 3 (אשר מרגולין) ביום 17.3.2004 – נספח א/1.

אין מחלוקת שהסכמי האירוח אינם תחומים בזמן. מר עפר שפירא, סמנכ"ל חינוך ושיווק של התובעת, הבהיר בתצהירו כי חתימה על הסכמי האירוח מהווה תנאי בסיסי לעבודה עם הסוכן החתום עליו, וכי מאחר שהסכמי האירוח אינם תחומים בזמן, הם מתייחסים לכל הזמנותיו של הסוכן החתום על ההסכם ללא הגבלת זמן ומועד. לפיכך נערך עם כל סוכן רק הסכם אחד, ואין עוד הסכמי אירוח שנחתמו עם מי מטעם הנתבעת 1, פרט לשני אלו הנזכרים (סעיפים 11-9 בתצהירו).

במענה לשאלה מדוע נחתמו עם הנתבעת 1 שני הסכמי אירוח, ואם ההסכם משנת 2004 (נספח א/1) מבטל את קודמו משנת 2002 (נספח א/2), השיב מר שפירא כי שני ההסכמים תקפים (עמ' 5 בפרוטוקול). לדבריו, ככל הנראה, מאחר שלצורך ההתקשרות עם התובעת פנה אדם נוסף מטעם הנתבעת 1, שלא היה חתום על ההסכם הראשון, "התבקשה חתימה על מסמך נוסף על-ידי מי שביקש לבצע את ההזמנה" (שם, עמ' 6). מר שפירא הוא זה שאישר בחתימתו את ההסכם משנת 2004 (שם, עמ' 5).

בתצהירו התייחס מר שפירא לנושא הערבות האישית הכלול בהסכמי האירוח, ובעדותו הוסיף והסביר מדוע נדרש ההסכם הנוסף, שעליו חתום מי שביקש לבצע את ההזמנה. לדבריו, הערבות האישית כלולה בהסכם מאחר שהתובעת נוהגת "במשנה זהירות בחברות פרטיות". יחד עם זאת יש מקרים שבהם ישנן השגות, מתווספות הערות לנוסח ההסכם, או שהתובעת מגיעה להסדר חלופי שלפיו ניתנת ערבות בנקאית או שהתשלום משולם מראש (עמ' 6 בפרוטוקול).

4.בשני מועדים הוזמנו שירותי אירוח על-ידי הנתבעת 1 באכסניית הנוער במצדה, ובהתאם לשתי חשבוניות, נדרשה הנתבעת לשלם סך של 127 ₪ וסך של 20,504 ₪ כולל מע"מ.

הנתבעים לא חלקו על כך שאכן הוזמן אירוח, כי התשלום לאירוח שולם על-ידי המתארחים לנתבעת 1, והם אף אישרו את חתימותיהם כאמור מעלה על הסכמי האירוח. המחלוקת היא אפוא בשאלה, אם הנתבעים 2 ו-3 חתומים על ערבות אישית שלפיה הם אחראים באופן אישי לפרוע את חובותיה של הנתבעת 1.

5.התביעה הוגשה בהליך של סדר דין מקוצר. הנתבעת 1 לא ביקשה רשות להתגונן, וביום 10.12.2008 ניתן פסק-דין בהיעדר הגנה המחייב אותה לשלם לתובעת את מלוא הסכום הנתבע, בסך 24,390 ₪ וכן תשלום שכר-טרחת עורכי הדין והוצאות משפט בסך 2,500 ₪ בצירוף מע"מ. לדברי באת-כוח התובעת, עד היום לא שולם סכום זה על-ידי הנתבעת 1.

הנתבעים 2 ו-3 ביקשו רשות להתגונן מפני התביעה, וביום 18.2.2009 ניתנה החלטת כבוד הרשם אורי פוני, שנתנה תוקף להסכמת הצדדים, ושלפיה, הרשות להתגונן ניתנת בשאלה אחת בלבד, שכך נוסחה: "האם חתימות המבקשים [הנתבעים 2 ו-3] על נספחים א1 ו-א2 נחתמו בתוקף תפקידם כמנהלים או כבעלי עניין אצל הנתבעת מס' 1 ולא כערבים באופן אישי לחובות הנתבעת".

בשאלה זו התמקדו הראיות שנשמעו בדיון (ביום 8.4.2010) ובעניין זה נטענו טענות הצדדים.

ב.נוסח הסכם האירוח, והוראותיו הרלוונטיות לשאלות השנויות במחלוקת

5.הסכם האירוח ערוך כמכתב המופנה אל התובעת, ובכותרת הנדון נאמר "תנאי הזמנת אירוח באכסניות הנוער המנוהלות על ידכם".

בפתיח נאמר כך:

"אני הח"מ מרגליות תיירות ונופש ת"ז/ח"פ 512754997 החתום מטה, מתחייב ומאשר את התנאים המיוחדים המהווים חלק אחד, עיקרי ובלתי נפרד מכל הזמנת אירוח שתועבר על-ידי ו/או על-ידי מי מטעמי אליכם ו/או אל מי מטעמכם בנוסח המצורף למסמך זה (להלן – "הזמנת האירוח") ו/או בכל נוסח אחר כפי שיהא נהוג אצלכם אותה עת, המתייחסים לשירותי לינה ו/או כלכלה ו/או שירותים אחרים (להלן – "השירותים"), באכסניות הנוער ברשת אנ"א ו/או בכל מקום אירוח אחר שבו אזמין דרכם שירותים כאמור, כדלקמן:".

בהסכם משנת 2004 (נספח א/1) שם החברה ומספרה (מספר ח"פ) הוספו על-ידי התובעת לאחר שהסכם זה נשלח אליה באמצעות פקסימיליה (ת/1). בהסכם משנת 2002 (נספח א/2), שם החברה הוטבע בחותמת של החברה ומספר החברה נכתב על-ידי מי שחתם מטעמה.