אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אגודה שיתופית חקלאית לפיתוח בחן בע"מ נ' אפיקי עמק חפר אגודה שיתופית חקלאית בע"מ

אגודה שיתופית חקלאית לפיתוח בחן בע"מ נ' אפיקי עמק חפר אגודה שיתופית חקלאית בע"מ

תאריך פרסום : 29/06/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי מרכז
14285-04-09
29/06/2010
בפני השופט:
בנימין ארנון

- נגד -
התובע:
1. אגודה שיתופית חקלאית לפיתוח בחן בע"מ
2. קיבוץ בחן אגודה שיתופית חקלאית בע"מ

הנתבע:
ג'י.אי.אס גלובל אנוירומנטל סולושנס בע"מ

החלטה

לפני בקשת הנתבעת 4, ג'י. אי. אס. גלובל אנוירומנטל סולושנס בע"מ (להלן: ג'י. אי. אס.), לסלק על הסף, ככל שהדבר נוגע אליה, את כתב התביעה המתוקן שבכותרת, אשר הוגש כנגדה וכנגד שש נתבעות נוספות, בטענה כי כתב התביעה לוקה לגביה בהיעדר יריבות ובהיעדר עילה.

א. רקע עובדתי

1.כתב התביעה המקורי הוגש על ידי התובעות ביום 30.4.2009 (להלן: כתב התביעה המקורי), וכוון כנגד שלוש נתבעות בלבד מתוך שבע הנתבעות שכנגדן הוגש בהמשך כתב התביעה המתוקן: הנתבעות 1-2 וכן הנתבעת 7. בישיבת קדם משפט שנערכה לפני ביום 9.9.2009, הודיע ב"כ התובעות כי יתכן ויש צורך לתקן את כתב התביעה ולצרף נתבעים נוספים ו/או למחוק מכתב התביעה את הנתבעות 1-2. ב"כ התובעות וב"כ הנתבעות 1-2 ו-7 הסכימו כי לתובעות תינתן ארכה בת 30 ימים לצורך בחינת האפשרות להגיש כתב תביעה מתוקן. ביום 26.10.2009 הגישו התובעות כתב תביעה מתוקן (להלן: כתב התביעה המתוקן). בכתב התביעה המתוקן צורפו ארבע נתבעות נוספות, הנתבעות 3-6, וביניהן גם הנתבעת 4, ג'י. אי. אס.

2. בקליפת האגוז יאמר כי טענת התובעות היא שארבע הנתבעות הנוספות, וביניהן ג'י. אי. אס., פועלות ו/או פעלו בשיתוף פעולה במסגרת מיזם לאיסוף בוצה חקלאית מרפתות ולטיפול בה, מיזם המכונה "מתקן לטיפול בבוצה חקלאית" (להלן: המטב"ח). לטענת התובעות, שיתוף פעולה זה בין ארבע הנתבעות הנוספות נוצר בעקבות יוזמה של המשרד לאיכות הסביבה שביקש למצוא פתרון לבוצה החקלאית הנוצרת ברפתות בכל רחבי הארץ. לטענת התובעות, במהלך ביצוע פעולות הטיהור בבוצה החקלאית מוחדרים מים וחומרים נוספים המסייעים להשגת מטרת הליך הטיפול בבוצה. בסופו של הליך הטיפול בבוצה מתקבל תוצר לוואי בדמות נוזלים היוצאים מפתחו של מכון הטיהור ואשר ידועים בכינויים על ידי החקלאים "מי נטל" (להלן: מי נטל). מוסיפות התובעות וטוענות כי מי הנטל מכילים חומרים מסוכנים ומזיקים ביותר. עוד טוענות התובעות כי ארבע הנתבעות הנוספות נכשלו במהלך השנים בטיפולן במי הנטל בהתאם לאפשרויות שהוצבו להן על ידי הרשויות האמונות על כך במדינת ישראל. כפתרון זמני ביקשו ארבע הנתבעות להתמודד עם הצטברות מי הנטל באמצעות פיזורם בשטחים חקלאיים, תוך שהן התחייבו למלא אחר מספר תנאים: קבלת הסכמת החקלאים לפיזור זה; מתן מידע לחקלאים אודות מועד פיזור מי הנטל; פיזור מי הנטל ברדיוס רחב, בשטחים נרחבים ובמינון שיקבע על ידי משרד החקלאות; פיזור מי הנטל באמצעות מיכליות בחלקות שונות, מגוונות ובמרחקים ניכרים.

3.כמפורט בכתב התביעה, התובעת 1 עוסקת בנטיעת עצי אבוקדו, טיפול מטעי אבוקדו, גידול, מיון, שיווק, ייצוא ומכירה של פרי האבוקדו. התובעת 2 הינה הבעלים ומחזיקה במטעי אבוקדו בשטחים המצויים באחזקתם באזור עמק חפר. לטענת התובעות, הנתבעת 1 היא אגודה לאספקת מים ושירותים חקלאיים והיא הקימה את הנתבעת 2, אגודה רשומה כחוק בישראל. עיסוקה של הנתבעת 2 הינו אספקת מים להשקיית מטעי החקלאים באיזור עמק חפר בכלל, ומטעי התובעות בפרט. במסגרת ההתקשרות בין התובעות לבין הנתבעות 1-2, הקימו האחרונות תשתית השקיה באמצעותה מוזרמים מי ההשקיה למטעי האבוקדו של התובעות (להלן: תשתית ההשקיה).

4.בתמצית יאמר כי טענת התובעות היא שארבע הנתבעות הנוספות התקשרו עם הנתבעות 1-2 ושיתפו יחדיו פעולה במטרה להזרים את מי הנטל באמצעות תשתית ההשקיה אל מטעי האבוקדו שלהן, בניגוד ובסתירה לתנאים שהציבו הרשויות המוסמכות להזרמת מי הנטל לשטחים חקלאיים ומבלי שיידעו את התובעות על הזרמת מי הנטל למטעי האבוקדו שבבעלותן, מה שגרם בסופו של יום לנזקים כבדים למטעי האבוקדו. בעיקר טוענות התובעות כי איכות המים שהגיעה לעצי המטע הייתה ירודה במיוחד לאור הרכיבים המסוכנים המצויים במי הנטל. כמו כן טוענות התובעות כי שיתוף הפעולה בין ארבע הנתבעות הנוספות בינן לבין עצמן, ובינן לבין נתבעות אחרות, הסבה פגיעה אנושה במשטר ההשקיה. כמו כן, טוענות התובעות כי רכיבים שונים במי הנטל שהוזרמו דרך תשתית ההשקיה גרמו לסתימה של תשתית ההשקיה ופגעו במשטר חלוקת המים לעצי האבוקדו. חלק מעצי המטע לא הושקו כלל, או לא הושקו במידה הראויה, ואילו חלקם הושקו מעבר לכמות הדרושה. כתוצאה מכך, שורשי העצים סבלו מעקה ולא עמדו בייעודן. התובעות טוענות כי מצבו של המטע היה כה ירוד, עד שבחודש ינואר 2008 קרס לחלוטין והוחלט לעקרו, ואילו לצורך הצלת "המטע הצעיר" היה צורך לבצע השקעות מקיפות ויסודיות בתשתית ההשקיה ובמערכות שורשי העצים, ובנוסף לכך נדרשו התובעות אף לקיים פעילות של גיזום מאסיבי. היקף היבול של "המטע הצעיר" ואיכותו נפגעו קשות כאשר הפגיעות עוד ימשיכו ללוות את המטע במשך שנים לא מועטות. לצרכי אגרה העמידו התובעות את תביעתן כנגד הנתבעות על סך של 10,000,000 ₪ לשם פיצוין בגין הנזקים שנגרמו להן ואשר לטענתן הנתבעות 1-6 הינן האחראיות הבלעדיות לגרימתם.

ב.בקשת הסילוק על הסף

5.לטענת ג'י. אי. אס. התובענה ככל שהיא מופנית כנגדה לוקה בהיעדר יריבות ובהיעדר עילה שכן לטענתה כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה ישירה כלפיה, בעיקר משום שהיא אינה אחראית להובלת מי ההשקיה למטעי האבוקדו, וככל שיש התקשרות הסכמית להשקיית המטעים הרי שמדובר במערכת הסכמית בין התובעות לבין הנתבעות 1-2 ותו לא. לטענתה, אין די בתיאור העובדתי המפורט בכתב התביעה המתוקן כדי להקים יריבות בינה לבין התובעות שכן כתב התביעה המתוקן אינו מגלה מעשה או מחדל ספציפי הקושר בינה לבין הנזקים הנטענים שנגרמו למטעי האבוקדו.

6.כמו כן טוענת ג'י. אי. אס. כי מטרת תיקון כתב התביעה בנסיבות העניין הייתה להביא בין היתר לצירופה כנתבעת, אולם אין כתב התביעה מגלה טעם ספציפי בגינו נדרש צירופה, והתובעות מעולם לא נימקו מדוע יש לראות בה "בעל דין דרוש" לפי תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי). בנוסף, טוענת ג'י. אי. אס. כי ככל שהתובעות ביקשו לצרפה כנתבעת נוספת היה עליהן לנמק את טעמיהן לכך ואף לפרטם ולתמוך בהם בתצהיר מטעמה.

ג.תגובת התובעות

7.לטענת התובעות יש לדחות את הבקשה לסילוק על הסף. לטענתן קיימת יריבות בינן לבין ג'י. אי. אס., כפי שהדברים מתוארים על ידה בכתב התביעה המתוקן. בהתבסס ובהמשך לאמור בכתב התביעה, מבקשות התובעות להבהיר בתגובתן את אופן היווצרות היריבות כאמור. לטענתן, הנתבעת 3 נוסדה במטרה להקים את המטב"ח. לצורך הקמת והפעלתו של המטב"ח, חברה הנתבעת 3 למבקשת, שכונתה בזמנו טמבור אקולוגיות בע"מ, והשתיים הקימו שותפות (להלן: השותפות). השותפות היא שהקימה את המטב"ח ושימשה כמנהלת וכמפעילה הבלעדית שלו בתקופה הראשונה להפעלתו, בשנים 2005-2006. ביום 1.1.2007, נכנסה הנתבעת 5 בנעליה של הנתבעת 3 והפכה למפעילתו ומנהלתו של המטב"ח בצוותא עם ג'י. אי. אס. מעורבותה של ג'י. אי. אס. בהפעלת המטב"ח ובשיתוף הפעולה להזרמת מי הנטל דרך תשתית ההשקיה הן שיוצרות את היריבות עם התובעות, כך לטענתן. עוד מדגישות התובעות את האמור בכתב התביעה לפיו ג'י. אי. אס. ונתבעות נוספות לא הקפידו על שטיפה הולמת של תשתית ההשקיה לאחר הזרמת מי הנטל מה שגרם לסתימה בתשתית ההשקיה ולהפרת משטר המים במטע.

ד.דיון והכרעה

8.לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה לה ובתגובה לבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות מהטעמים המפורטים להלן.

9.כידוע, לא בנקל יסלק בית המשפט תובענה מחמת היעדר עילה לפי תקנה 100(1) לתקנות סדר הדין האזרחי. בשלב זה של ההליך המשפטי בית המשפט כלל אינו נדרש להיזקק לשאלה הראייתית האם התובע יוכל להוכיח את טענותיו והאם ישנן די ראיות קבילות להוכחת גרסתו, שכן על בית המשפט לצאת מנקודת הנחה שהתובע יוכל אכן להוכיח טענותיו המפורטות בכתב התביעה. בית המשפט אינו מברר את חוסנן הראייתי של טענות התובע אלא יוצא מתוך הנחה שהתובע יצליח להוכיח את כל העובדות הנטענות על ידו [ראו למשל: פסק דינו של כבוד השופט (כתוארו אז) א' ריבלין בע"א 154/04 יצחק נ' נוימן (לא פורסם, 13.2.2005), סעיף 8]. כך, נקבע כי אין מוחקים תביעה בשל חוסר עילה, אלא אם כן ברור הדבר על פניה, ואף בהנחה שכל האמור בה אכן יוכח, כי דינה לכישלון. מאידך גיסא, כל עוד קיים סיכוי על פי הנטען בכתב התביעה לבדו, ולו אף קלוש, כי התובע יזכה בתביעתו, אין למחוק את כתב התביעה [ראו למשל: פסק דינה של כבוד השופטת ש' נתניהו בע"א 109/84 ורבר נ' אורדן תעשיות בע"מ, פ"ד מא (1) 577, 581 (1987); כן ראו: י' זוסמן סדרי הדין האזרחי 140 (מהדורה שביעית, תשנ"ה)]. מהתמונה העובדתית המצטיירת במקרה דנן, כפי שזו עולה מכתב התביעה בלבד, אין לומר שסיכויי התביעה קלושים על פניהם באופן המצדיק את סילוקה על הסף, מהטעמים המפורטים להלן.

10.בכתב התביעה הבהירו התובעות את העובדות המקימות להן יריבות ועילת תביעה לכאורית כנגד ג'י. אי. אס. כפי שיפורט להלן:

(א)על פי הנטען על ידי התובעות בכתב תביעתן, ג'י. אי. אס. נטלה חלק בשותפות שניהלה את מיזם המטב"ח אשר מהווה לכאורה את המקור הראשוני לנזק שנגרם לתובעות. זאת, מבלי להביע עמדה לגופו של עניין באשר לטענותיהם של התובעות. כך, על פי הנטען בסעיף 8 לכתב התביעה ג'י. אי. אס. נטלה חלק פעיל בשותפות להפעלת המטבח יחד עם נתבעות אחרות:

""חפר אקולוגיות", "ג'י. אי. אס.", "ת.א.ח." ו-טמבור חפר ושות'" פועלות בשיתוף פעולה, צוותא חדא, בין היתר, לאיסוף זבל מרפתות ומפעילות מתקן לטיפול בבוצה חקלאית. מתקן זה ידוע בכינויו מטב"ח" [ההדגשות אינן במקור – ב.א.].

ובסעיף 30 לכתב התביעה הודגש כי קבוצת "חפר אקולוגיה", עליה נמנתה גם ג'י. אי. אס.,:

"אמונה היתה על איסוף הזבל, הובלתו למתקניה, טיהורו וסילוקו".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ