תא"ק
בית משפט השלום פתח תקווה
|
48472-07-13
14/10/2013
|
בפני השופט:
איריס ארבל-אסל
|
- נגד - |
התובע:
חוצות שפיים אגודה שיתופית בע"מ
|
הנתבע:
1. שבונג ניהול בע"מ 2. גיל ארז
|
|
החלטה
לפני בקשה להורות על פקיעת הצו העיקול בהתאם לתקנה 367(ב) ו 370 (3) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984, להלן: ("תקסד"א).
הנתבעים טענו כי יש להורות על פקיעת צו העיקול, הואיל וביום 7.8.13 הומצאו למשרד בא-כוחם העתק כתב התביעה, העתק מבקשת התובעת, מבקשת צווי העיקול, להטלת עיקולים במעמד צד אחד וכן העתק החלטת בית המשפט מיום 28.7.13 לפיה דוחה את הבקשה להטלת עיקולים.
הנתבעים טענו כי חרף ההחלטה הדוחה את הבקשה להטלת עיקולים, הוטלו עיקולים אצל המחזיקים השונים וזאת מבלי לקבל הבקשה ו\או ההחלטה בגין עיקולים אלה. לפיכך סבורים הם כי הוגשה בקשה נוספת אשר נענתה ע"י בית המשפט, אך לא נמסרה לידיהם.
ב"כ הנתבעים מצרף פסיקה לפיה המצאת הבקשה והצו הינה דרישה מהותית לפיכך יש להורות על פקיעת צווי העיקול ולחילופין מבוקש להורות למבקשת להמציא את המסמכים לאלתר.
מנגד , טענה מבקשת הצו, התובעת, כי צווי העיקול הונפקו והומצאו למחזיקים, אך בשל טעות משרדית שגרמה לאי הבנה פנים משרדית ותום לב לא הומצאו לנתבעים הבקשות הרלבנטיות והחלטות בית המשפט. עם זאת, לטענת התובעת, באותו היום בו נמסרה לה הבקשה כאן מסרה לידה את ההחלטה, הבקשה ויתר מסמכים, כך שהסעד החלופי אותו דורשים המשיבים כבר ניתן להם.
עוד הוסיפה התובעת כי הנתבעים לא טענו לנזק אשר נגרם להם כתוצאה מאי העברת הבקשה וההחלטה וכן לא הוגשה בקשה לביטול העיקולים מטעמם, על כן אין מקום להורות על פקיעת הצו בשל טעם פרוצדורלי בלבד.
בתשובתם חוזרים הנתבעים על טענותיהם בבקשה לפקיעת צו העיקול וכן מסביר בא כולם כי טעות משרדית אינה בבחינת טעות המצדיקה הארכת מועד ו\או טעם מיוחד.
כמו כן, הוסיפו וטענו כי עצם העובדה שלא נגרם נזק אין בכך כדי לאיין את מחדליה של התובעת.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים נראה כי בקשה הינה לפקיעת צו העיקול בלבד ולא מעלה נימוקים לביטולו של הצו, לפיכך המסגרת הנורמטיבית מצויה בתקנה 370 לתקסד"א:
370. סעד זמני יפקע -
(1) עם הפסקת התובענה, עם ביצוע פסק הדין או בתום המועד שנקבע בו, לפי המוקדם;
(2) אם הצו הזמני ניתן לפני הגשת התובענה והמבקש לא הגיש לבית המשפט את התובענה במועד, כאמור בתקנה 363(א);
(3) אם הצו הזמני ניתן במעמד צד אחד, למעט צו מניעה זמני, ולא הומצא למשיב במסירה אישית כאמור בתקנה 367(ב), זולת אם בית המשפט קבע אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו;
(4) עם ביטולו על ידי בית המשפט.
עמדת פסיקת בתי המשפט בהתייחסות למקרה כגון דא אינה חד ערכית.
מחד גיסא, קיימת גישה הרואה חשיבות רבה בהקפדה פורמאלית על הוראות תקנה 367 (ב) וזאת
נוכח מהותו של צו העיקול והשלכתו על קניינו של הנתבע ( ראה בע"מ 4808/04 פלונית נ' פלוני, פ"ד
נ"ט(3) 132]. מאידך גיסא, קיימת גישה [אליה הנני מצרפת את דעתי] הסבורה כי "פקיעת העיקול
גם היא אינה בכל מצב "פקיעה מדעיקרא", אלא "פקיעה יחסית" (על משקל "בטלות יחסית").