פסק דין
בפני תביעה כספית לפיצוי בגין נזקי תאונת דרכים.
לטענת התובעת, ביום 20/7/11 עת נסע אוטובוס התובעת במורד דרך פרויד בחיפה, החליק האוטובוס על כתם סולר אשר היה על הכביש וכתוצאה מכך סטה ממסלולו ופגע באבני השפה והעצים אשר היו לימין הדרך.
לטענת התובעת נזקיה הוערכו בידי שמאי מטעמה בסך של 64,314 ₪. התובעת נשאה בשכר טרחת שמאי בסך 3000 ₪ וכן בעלות השבתת האוטובוס למשך ימי התיקון הנדרשים בסך 30,870 ₪.
הנתבעת הכחישה את קרות האירוע הנדון באופן בו תואר בידי התובעת וטענה כי לא נתקבלה כלל הודעה במוקד העירוני , אודות כתם סולר או שמן במקום האירוע , אלא אך כעבור שעה מקרות האירוע הנטען בידי התובעת. לטענת הנתבעת טופל כתם השמן או הסולר, במהירות האפשרית בידי צוותים מטעמה. הנתבעת הבהירה כי אינה יכולה לספק משטחי נסיעה סטריליים וכי היא נוקטת כדבר שבשגרה פעולות להחזקה תקינה של הכבישים אשר בחזקתה, כמו גם פועלת במהירות האפשרית לתיקון כל מפגע אודותיו מגיעה הודעה למוקד העירוני. הנתבעת טענה כי בנסיבות אלו אין חלה עליה חבות בנזקיה של התובעת ומשכך יש לדחות את התביעה כנגדה.
דיון :
התובעת טענה כי התאונה נשוא התובענה אירעה בשל רשלנות הנתבעת וכן בשל הפרת החובה החלה עליה לשמור על תקינות הכבישים המצויים בתחומה.
יש לבחון תחילה על מי מוטל נטל השכנוע ?
התובעת טוענת כי בענייננו חל הכלל הקבוע בסעיף 41 לפקודת הנזיקין.
בהתקיים התנאים המפורטים בסעיף 41 אשר לעיל, עובר נטל ההוכחה לפתחה של הנתבעת. הנתבעת צריכה להוכיח, כי לא התרשלה ואם לא תעשה כן תמצא אחראית בגין הנזקים שגרמה.
הלכה פסוקה בעניין זה היא כי תחולת הכלל המעביר את נטל השכנוע אל הנתבעת, מותנית בהוכחת שלושה תנאים מצטברים: כי לתובעת לא היתה ידיעה או לא היתה יכולת לדעת מה היו הנסיבות אשר גרמו למקרה שהביא לידי הנזק; כי הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבעת היתה שליטה מלאה עליו;
נראה לבית המשפט, כי מסתבר יותר שאירוע המקרה שגרם לנזק, נגרם בשל רשלנות הנתבעת מאשר שהמקרה אירע בהיעדר כל התרשלות מצידה.
נטל השכנוע לקיומם של התנאים רובץ על שכם התובעת, טוענת הטענה, ועליה להרימו עפ"י המבחן של מאזן ההסתברויות.
אשר לכלל הראשון, סבורני כי הוא אינו מתמלא בענייננו. התובעת טענה כי נסיבות קרות התאונה ידועות לה היטב וכי אוטובוס התובעת החליק בעת שנתקל בכתם סולר על גבי הכביש בו נסע וכך אירעה התאונה. הפסיקה קבעה כי רק באם נמשכת אי הידיעה בדבר נסיבות התרחשות מעשה הנזיקין ממועד קרותו ולאורך מהלך המשפט, רק אז יבקש התובע להסתייע בכלל הקבוע בהוראת סעיף 41 לפקודת הנזיקין. ראה בעניין זה בע"א 8151/98 שטרנברג נ. צ'ציק פ"ד נו(1) 539.
במקרה אשר בפני, התובעת מבססת את תביעתה על הנסיבות האמורות דלעיל ואף נהג האוטובוס המצהיר מטעמה, מצהיר על כך בעדותו ומשכך לא יתכן כי תטען שאין נסיבותיה של התאונה ידועות לה. משאין כלל זה מתמלא ובהיות הכללים מצטברים, הרי שתובענה זו אינה נכנסת בגדרו של הכלל הקבוע בסעיף 41 והנטל היה ונותר על כתפי התובעת.
טוענת התובעת לרשלנותה של הנתבעת. כעת יש לבחון באם אכן התמלאו יסודות עוולת הרשלנות.
לעניין קיומו של המפגע – דהיינו כתם הסולר הנטען אשר היה על הכביש וגרם להחלקה של אוטובוס התובעת , העיד בפני בית המשפט עד אחד בלבד מטעמה של התובעת, נהג התובעת, מר ירון סוויד. עדותו של עד זה לא נתמכה בעדויות או ראיות נוספות ולזאת יש להוסיף כי העד הינו עובד התובעת אף כעת ומשכך, בעל עניין בתוצאות התובענה. נהג התובעת העיד במסגרת תצהירו (ת/1) כי על גבי הכביש היה כתם סולר, עליו החליק האוטובוס. כאשר נשאל על כך בחקירתו הנגדית, העיד הנהג כי לפניו בכביש פרויד בחיפה לא נסעו כלל רכבים ועל הכביש היה כתם מחליק כלשהו והוא אינו בטוח באם אכן מדובר בסולר או בשמן "ש. איך אתה יודע שהיה סולר ? ת. אני לא יודע אם היה שמן או סולר, היה משהו מחליק על הכביש"(עמ' 4 שורות 17-18 לפרוטוקול). לשאלה כיצד זה לא החליקו רכבים נוספים אשר נסעו לפני האוטובוס, השיב נהג האוטובוס כי לפניו לא היו כלל רכבים. עוד העיד נהג האוטובוס כי נהגת אשר נסעה אחריו, החליקה אף היא על הכביש.
מנגד העיד ראש תחום תביעות נזיקין במחלקת דרכים אצל הנתבעת, מר כהן אהרון וזה הביא עימו דו"ח משימות (נ/2) הכולל בחובו את הימים אשר קדמו לתאונה הנדונה ואת הימים שלאחריה ובו מופיעה הודעה על כתם שמן על הכביש אך ורק במסגרת התאונה הנדונה. עוד הומצא פלט המחשב המעיד על הדיווח אשר התקבל אודות כתם השמן במוקד העירוני, דיווח מיום התאונה בשעה המאוחרת לשעת התאונה הנדונה והמפרט כי בעקבות קרות תאונה ישנו כתם שמן על הכביש (נספח א' לנ/1). עוד צורף לעיונו של בית המשפט פלט של כל ההודעות אשר התקבלו באותו היום במוקד העירוני (נספח ב' לנ/1) ובהן הודעה אשר התקבלה על אודות כתם השמן רק לאחר מועד קרות התאונה הנדונה בפני. מר כהן העיד לעניין זה ועדותו לא נסתרה, כי הנתבעת עושה לשמירת הכבישים במצב תקין , באופן סדיר וכל תקלה מדווחת למוקד העירוני ומטופלת בתוך 30 דקות מרגע העברת הדיווח בידי המוקד למחלקת הדרכים.
נסיונה של התובעת לטעון כי עדותו של מר כהן אינה רלבנטית שכן אינו המוקדן אשר קיבל אותו היום את ההודעות במוקד העירוני, הינו נסיון נואל שכן מר כהן מועסק במחלקת דרכים של הנתבעת ובמסגרת תפקידו כראש תחום תביעות נזיקין במחלקת דרכים, הוא חולש על כל העושים במלאכה בכל הנוגע לשמירת הדרכים בתחום עיריית חיפה ומשכך הוא הוא העד הרלבנטי ולא מוקדן כזה או אחר. לשם קבלת מידע מלא ומקיף, פעלה הנתבעת בשקיפות והמציאה את כל ההודעות אשר התקבלו באותו היום, כמו גם דו"ח משימות לעשרה ימים הכוללים בחובם את הימים שלפני ואחרי התאונה דנן. המדובר במידע המופק ממחשבי העירייה ואשר קיימת לגביהם חזקת תקינות מנהלית. חזקה זו לא נסתרה בידי התובעת ופרט לאמירה הכללית כי יתכן ואינם משקפים בפועל את הפניות למוקד, לא הביאה התובעת כל ראיה אשר תסתור את חזקת תקינותם של המסמכים האמורים.
אין חולק כי על הנתבעת כעירייה, מוטלת החובה ואף האחריות לתחזוקת הכבישים אשר בשטח שיפוטה ושמירה על מצבם התקין. בענייננו אין מחלוקת באשר לקיומה של חובת הזהירות המושגית המוטלת על הנתבעת באשר למניעת מפגעים אשר יסכנו את שלומם של הנוסעים בכביש. עדיין נשאלת השאלה, האם על הנתבעת - העירייה, בנסיבותיו הספציפיות של המקרה, קיימת חובת זהירות קונקרטית כלפי התובעת בגין הנזק אשר התרחש, וכן האם הפרה הנתבעת את חובתה לתחזוקה נאותה של הכבישים אשר בתחומה.