אגבאריה נ' מדינת ישראל

פסק דין

בפניי ערעור על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בחדרה (להלן: "בית משפט קמא") שניתנה ביום 11.2.10 על ידי כבוד השופט משה גינות בתיק תת"ע 10221/06.

בית משפט קמא דחה את בקשת המערער לחישוב תקופת הפסילה.

מתברר כי המערער משפטן בהשכלתו נפסל מלקבל ולהחזיק רישיון נהיגה במספר תיקי תעבורה.

מעיון בהודעת הערעור, נספחיה והחלטת בית משפט קמא ובין השאר מטיעוני הצדדים, עולה כי המערער נדון ביום 12.2.08 ע"י כבוד השופטת נילי פלד לעונש פסילה בפועל של שנתיים, בתיק (חדרה) 9887/06. לתיק זה הוא צירף תיקים נוספים והרישיון הופקד ביום 29.1.08.

עוד ראוי לציין כי ביום 28.7.06 הוגש נגד המערער כתב אישום קודם בתיק (חדרה) ת' 10221/06 בגין עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה וזאת לאחר שהוא נתפס בכף על ידי שוטר שמסר לידיו כתב אישום (דו"ח תנועה) וזימון לדיון בבית המשפט ליום 27.12.06. בדיון בתיק זה ביקש המערער לצרף דו"ח נוסף ולכן הדיון נדחה. המערער לא התייצב לדיון שנדחה ליום 21.2.07 ונדון בהיעדרו ע"י השופט מ. גינות לקנס בסך 2,500 ₪; 12 חודשי פסילה בפועל ו-12 חודשי פסילה על תנאי למשך שנתיים.

המערער פנה לרשות הרישוי ואז גילה, לדבריו, שהוא נידון בתאריך 21.2.07 (תיק 10221/06) לעונש פסילה בפועל של שנה ולכן פנה בבקשה לצרף או לחילופין לחשב את תקופת פסילה זו מיום הפקדת הרישיון בתיק (חדרה) 9887/06, דהיינו מיום 29.1.08 – ממועד זה לא היה בידי המערער רישיון נהיגה כלשהו, לטענתו.

להודעת הערעור צירף המערער מסמך של בימ"ש השלום לתעבורה בחדרה מתיק 10221/06 ובו נאמר כי המערער נידון ביום 21.2.07 לעונש פסילה בפועל של שנה ובו נרשם כי רישיון הנהיגה של המערער הופקד ביום 29.1.08 בתיק בימ"ש חדרה 9887/06. עוד נרשם במסמך שרישיון הנהיגה של המערער בקשר לתיק 10221/06 בו נפסל בפועל למשך שנה, הופקד ביום 15.12.09.

המערער מבקש שעונש הפסילה הנ"ל ייכלל בתקופת הפסילה מאז הפקדת רישיונו ביום 29.1.08.

כאמור בית המשפט קמא דחה את בקשת המערער ועל החלטה זו מופנה הערעור שבפני.

כידוע מניין עונש הפסילה יחל עם הפקדת רישיון הנהיגה גם אם מדובר ברישיון נהיגה שפקע או עם הגשת תצהיר לבית המשפט במידה, והרישיון אבד כפי שקובעת תקנה 557 לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961 וזו לשונה:

557. רשיון שפקע תוקפו או שאבד [תיקון: תשל"ז(6), תש"מ(3), תשס"ג(4)

(א)   הודע לבעל הרשיון על פסילת רשיונו או על התלייתו על ידי בית המשפט או לפי צו של קצין משטרה או לפי החלטה של רשות הרישוי, לפי הענין, ימציא את רשיונו כאמור בחלק זה אף אם רשיונו אינו בר - תוקף אותה שעה.

(ב)   הוכח על פי תצהיר לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א- 1971 42 , למזכיר של בית המשפט שהרשיע בעל רשיון נהיגה, או לקצין משטרה או לרשות הרישוי, לפי הענין, כי רשיונו של בעל רשיון נהיגה שנפסל כאמור בחלק זה אבד ואין בידו כל עותק של הרשיון, יתחיל מירוץ תקופת הפסילה מיום שהומצאה ההצהרה לרשות שהטילה אותה.

(ג)   מצא בעל הרשיון את הרשיון שאבד ימציאו מיד לבית המשפט, לקצין משטרה או לרשות הרישוי שהחליטה על הפסילה.

(ד)   בוטל."

סוגיה דומה נידונה בפני בעפ"ת (חי') 13134-03-09 אלכסנדר סורילוב נגד מדינת ישראל (ניתן 11.5.09), (להלן – "פרשת אלכסנדר"), ובה סקרתי את הפסיקה והוראות החוק הרלוונטיות לרבות פסיקה שונה של בתי משפט אחרים. בפסק הדין הנ"ל התייחסתי לתכלית חינוכית ופסיכולוגית של הדרישה להפקיד את הרישיון, גם רישיון שתוקפו פקע או בהגשת תצהיר בקשר לרישיון שאבד, זאת בנוסף לתכלית המנהלית ושמטרתה רישום נכון ועדכני של מורשי ופסולי הנהיגה – ראו גם בש"פ 2199/03 מאיר ביטון נגד מדינת ישראל (ניתנה ביום 24.4.03), רע"פ 6696/07 קנטר נגד מדינת ישראל , פ"ד נז (3) 467.

להשלמת התמונה אביא להלן את הוראות סעיף 42 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: הפקודה) קובע כך:

(א) פסילה שהטיל בית משפט מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לפי פקודה זו תחל ביום מתן גזר הדין אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת.

(ב)  הוטלה פסילה על מי שנדון לפסילה במשפט קודם אשר תקופתה טרם נסתיימה, תהיה הפסילה שהוטלה כאמור מצטברת לקודמתה ותקופתה תחל בתום הפסילה הקודמת.