אגבאריה נ' מדינת ישראל

החלטה

הרקע להגשת הבקשה:

לפני בקשה לפטור מאגרה בתביעה בסך 4,791,907 ₪.

המבקש הוא חקלאי שהתפרנס עשרות שנים מעבודתו בענף פיטום האווזים וייצור כבד אווז לשיווק מקומי ויצוא.

לטענת המבקש, החלטת המדינה לאסור על פיטום אווזים גדעה את מטה לחמו. טענותיו בכתב התביעה הן להתנהלות רשלנית של המדינה, רמיסת זכויותיו החוקתיות והטבעיות לשוויון ולחופש העיסוק, ופגיעה חמורה בקניינו.

בבקשה לפטור מאגרה טען המבקש כי התנהלות המדינה פגעה אנושות בפרנסתו והותירה אותו חסר כל. אין ביכולתו הכלכלית לשאת בתשלום האגרה בגין תביעתו, וזאת בשל בעיות בריאותיות מהן הוא סובל, הפוגעות בתפקודו, וחובותיו לגופים השונים, שעה שהכנסתו היחידה היא מדמי אבטלה.

בתגובתה טענה המדינה כי יש לדחות את הבקשה מהטעמים הבאים: התביעה נעדרת עילה; סכום התביעה מופרז (חוות הדעת שצורפה לכתב התביעה לקויה וחסרה); המבקש לא הוכיח העדר יכולת כלכלית; המבקש לא מסר נתונים מלאים כנדרש, ואף הסתיר פרטים חיוניים לבקשה, בדבר תשלום ששולם לו על ידי המדינה לפנים משורת הדין במסגרת סיוע לעוסקים בענף פיטום האווזים עקב סגירתו.

דיון והכרעה

תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות"), קובעת כי כדי ליתן פטור מתשלום אגרה, על בית המשפט לבחון האם אין ביכולתו של התובע לשלם את אגרת ההליך, והאם ההליך מגלה עילה.

התנאים של העדר יכולת כלכלית וקיום עילה הם תנאים מצטברים, ודי כי המבקש אינו ממלא אחר אחד מהם כדי להביא לדחיית בקשתו.

תקנה 14(א) לתקנות האגרות שנזכרה לעיל קובעת כי:

"בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".

על המבקש לפרט בתצהירו את מצבו הכלכלי, הכנסותיו בששת החודשים האחרונים, מצב חשבונותיו בבנקים ופרטים על רכושו. באין פרטים כאמור, לא הונחה תשתית בסיסית להוכחת טענת העדר יכולת כלכלית [בש"א 294/89 אליאס נ' שחר (28.9.89)], טענה אשר הנטל להוכחתה מוטל על מבקש הפטור [בש"א 128/89 מצא נ' מצא (29.5.89)].

נפסק כי ללא פרטים מהימנים הנתמכים במסמכים על הכנסת המבקש, רכושו, הוצאותיו והכנסותיו, לא ניתן להיזקק לבקשה לפטור מאגרה [ע"א 6517/00 בניטה נ' עמותת שערי ציון (9.11.00)].

הנתונים בדבר יכולתו הכלכלית של המבקש מצויים בידי המבקש עצמו, ולפיכך נדרשת ממנו רמת הוכחה גבוהה לעניין טענה זו. עליו לפרוס בתצהירו בפני בית המשפט תמונה מלאה, עדכנית, מפורטת ומדויקת אודות יכולתו הכלכלית. בין היתר, עליו לכלול בתצהירו ולצרף לבקשתו פירוט הכנסותיו; אסמכתאות לגבי הכנסות אלה לרבות תלושי משכורת לששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה; פירוט מקיף לגבי רכוש המבקש, לרבות נכסי מקרקעין, רכב, נכסים פיננסיים ועוד, כולל אסמכתאות; פירוט מלא לגבי הוצאות המבקש בששת החודשים האחרונים מלווה באסמכתאות מתאימות; תדפיסי חשבונות בנק ותדפיסי כרטיסי אשראי (כולל הצהרה שאין חשבונות וכרטיסי אשראי נוספים) לששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה; תדפיסי אובליגו של חשבונות הבנק הכולל מידע מלא לגבי מצבו הפיננסי של המבקש, לרבות רכושו (כגון פקדונות, ניירות ערך, תכניות חסכון, קופות גמל, יתרות זכות שונות וכד'), התחייבויותיו כלפי הבנק (הלוואות, יתרות חובה, התחייבויות וכד') ובטחונות שניתנו לבנק; כמו כן, על המבקש לפרט מקום מגוריו ותיאורו, שאף בו יש כדי ללמד על רמת חייו.

דרישות אלה קיימות גם לגבי בן זוג והורים ככל שקיימים ורלבנטיים בהתאם להוראות תקנה 14 לתקנות האגרות, ועל המבקש לכלול בתצהירו גם את הנתונים המלאים לגבי בן/בת זוג והורים על מנת לאפשר בחינת נושא זה.

אם אין המבקש מקיים חובותיו אלה, די בכך כדי לדחות את הבקשה [בש"א 287/92 מאור נ' מדינת ישראל (30.1.92); רע"א 8255/99 פנדריך נ' קנריק (21.11.99)].

מצב כלכלי– בבקשתו המקורית המבקש לא הציג תשתית עובדתית מלאה בדבר מצבו הכלכלי. בין היתר, חסרה בקשתו את המסמכים הבאים: תדפיס חשבון בנק ל-6 חודשים שקדמו להגשת הבקשה; פירוט רכוש והכנסות בת הזוג; תדפיסי כרטיסי חיוב ב-6 חודשים שקדמו לבקשה; אישור מהבנקים לקיום / העדר תכניות חסכון, קופות גמל, פיקדונות, ביטוח חיים; תצהיר לגבי ניסיונות המבקש לגייס הלוואות. בתשובתו לתגובת המדינה, ולאחר שהאחרונה ציינה זאת בתגובתה, צירף המשיב תצהיר משלים ומסמכים נוספים. הדבר אינו תקין, שכן היה עליו לצרף את המסמכים האמורים לבקשתו, אך ניתנה למדינה אפשרות להגיב על המסמכים, והיא אף עשתה זאת. לאחר מכן המציא המבקש עוד מספר מסמכים בודדים, ובשל כמותם, וכן התוצאה, לא אחמיר עימו בעניין זה.

מהבקשה ומהמסמכים עולה כי המבקש, בן 51, מתגורר באום אל פאחם עם רעייתו שאינה עובדת וארבעה מששת ילדיו. רכושו הוא דירת שניים וחצי חדרים באום אלפאחם, ורכב מסוג מזדה ששוויו כ-7,000 ₪. בשנת 2012 הכנסתו החודשית הייתה מדמי אבטלה בסך של כ-3,300 ₪ לחודש, והחל מחודש ינואר 2013 אינו זכאי לקבלת דמי אבטלה ונותר לדבריו מחוסר הכנסה. המשפחה מתקיימת ללא הכנסה, למעט קצבת ילדים בסך 400 ₪, ומסיוע של קרובים והלוואות שנטל. המבקש סובל מבעיות בריאותיות רבות וביניהן הפרעות נשימה בשינה וכאבים בעמוד השדרה. על כן, הוא מוגבל בתפקוד. בנוסף, ביום 14.1.10 ניתן גזר דין כנגד מר יוסף חמדאן בורגול, אחי המבקש, אשר הועסק אצלו כמנהל עסק פיטום האווזים, לאחר שהורשע בעבירות שעניינן ניהול עסק ללא רישיון, זיהום מים ולכלוך ברשות הרבים. על מר בורגול הושת קנס בסך 80,000 ₪, אשר שולם על ידי המבקש, בתשלומים של מעט למעלה מ-2,000 ₪ לחודש, במשך חודשים ארוכים, כפי שעולה מתצהיר המבקש ומתצהיר מר בורגול שצורף כנספח 9 לבקשה. לדברי המבקש, כבעלים של העסק, היה מחויב לשלם את הקנס במקום אחיו.

לתמיכת בקשתו צירף המבקש מסמכים המעידים על חובותיו (למעלה משלושים אלף ₪) לגורמים שונים כגון חנות למוצרי חשמל, עיריית אום אל פאחם, בנק מרכנתיל, וכן אישורים רפואיים המעידים על מצבו הרפואי הרעוע. הוא צירף גם תדפיסי חשבון בנק לתקופה הנדרשת, אישורי יתרות, ותדפיסי כרטיס אשראי המלמדים כי אין בו כמעט פעילות, אלא משולמים בעיקר תשלומים שנוצרו בעבר.