אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אגבאריה נ' כבהה ואח'

אגבאריה נ' כבהה ואח'

תאריך פרסום : 20/01/2012 | גרסת הדפסה
תל"א
בית המשפט המחוזי חיפה
15062-11-11
16/01/2012
בפני השופט:
תמר שרון נתנאל

- נגד -
התובע:
מסעוד אגבאריה
הנתבע:
1. מוסה כבהה
2. סאמי כבהא
3. סעיד כבהה
4. באסם כבהה
5. ראסם כבהה
6. יעקוב כבהא

החלטה

הבקשה :

לפניי בקשה שהוגשה ביום 8.11.11 להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין שניתן על ידי בית משפט השלום בחדרה (כב' השופט אהוד קפלן) מיום 12.7.11, נגד המשיבים 1-5 (להלן: "המשיבים"), ואשר נמסר למבקש, על פי הנטען, ביום 27.7.11.

כל המשיבים הינם אחים והתביעה נסבה אודות מקרקעין שרכש המבקש מאביהם ואודות החלפת מגרשים ביניהם וטענה לפלישת המשיב 6 למקרקעיו של המבקש. על פי פסק הדין זכה המבקש בתביעתו נגד המשיב מס' 6 (להלן: "המשיב הפורמלי") ותביעתו נגד המשיבים נדחתה. לטענת המבקש, לאחר שתביעתו נגד המשיב 6 התקבלה במלואה, לא היה טעם, מבחינתו, להגיש ערעור על דחיית תביעתו נגד המשיבים 1-5, על אף שהוא סבר כי קביעותיו של בימ"ש קמא, בענין משיבים אלה, הינן מוטעות.

טענות המבקש :

לטענת המבקש, הסעדים שהתבקשו על ידו נגד המשיבים והמשיב הפורמלי, היו סעדים שונים. נגד המשיבים התבקש סעד כספי ואילו נגד המשיב הפורמלי, אשר פלש למקרקעיו, התבקש סעד של סילוק יד ומשהוא זכה בסעד של סילוק יד, לא מצא מקום לערער על דחיית תביעתו נגד המשיבים, לסעד כספי.

הצורך בהגשת ערעור זה נולד, איפוא, אצל המבקש, לאחר שהוא קיבל, ביום 2.11.11, הודעת ערעור שהוגשה ע"י המשיב הפורמלי, בתיק מס' 35259-10-11 (להלן: "ערעור המשיב הפורמלי").

עוד טוען המבקש, כי מאחר שהמשיב הפורמלי לא צירף את המשיבים לערעור שהגיש, הרי אם יתקבל ערעורו של המשיב הפורמלי ובהעדר ערעור מטעם המבקש, עלול המבקש למצוא עצמו "קרח מכאן ומכאן".

עמדת המשיבים :

המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, הסעדים שהתבקשו ע"י המבקש בתביעה שהגיש לבימ"ש קמא לא היו סעדים חלופיים ולכן, ומאחר שהמשיב הפורמלי חוייב לסלק ידו מהמקרקעין או לשלם למבקש פיצוי, היה על המבקש, אילו רצה, להגיש ערעור על קביעה זו של בימ"ש קמא.

לענין הטעם להארכת המועד טוענים הם, כי מדובר בטעם הנעוץ במבקש ובבא כוחו ונמצא בשליטתו המלאה ולכן אין הוא יכול להוות "טעם מיוחד", כנדרש, להארכת המועד.

כן נטען, כי קבלת הבקשה תפגע בכלל של סופיות הדיון, שהינו אינטרס ציבורי ובאינטרס ההסתמכות של המשיבים.

לענין סיכויי הערעור נטען, כי אלה אינם טובים וכי קביעותיו של בימ"ש קמא מבוססות, עבודתית ומשפטית וכי גם משום כך שהערעור הוגש "כערעור מותנה", שהרי הוא מותנה בתוצאות ערעורו של המשיב הפורמלי, יש לדחות את הבקשה.

המשיב הפורמלי מתנגד, גם הוא, לבקשה. לטענתו, המבקש לא הצביע על טעם מיוחד, שכן "טעותו" של המבקש, בסברו שהמשיב הפורמלי לא יגיש ערעור, איננה מהווה טעם כזה. עוד טען, כי יש ליתן עדיפות לכלל של סופיות הדיון וכי משבחר המבקש "באסטרגיה" בה בחר, אין הוא יכול, כיום, לעשות שימוש בבחירה זו, כנימוק להארכת המועד. לטענתו, היענות לבקשה תעניק גושפנקא לזלזולו של המבקש בסדרי הדין ובהליך השיפוטי.

דיון והכרעה :

אין חולק, כי נדרש "טעם מיוחד" להארכת המועד.

בנוסף על דישת הטעם המיוחד, על ביהמ"ש ליתן דעתו לסיכויי ההליך. ככל שסיכוייו נמוכים, כך נחלשת ההצדקה ליתן אורכה. על בית המשפט לאזן בין האינטרס של בעל הדין שכנגד ובין האינטרס הציבורי בסופיות הדיון ובוודאות משפטית. 

על טיבו של הטעם המיוחד, עמדו בתי המשפט, לא אחת והכלל הוא, כי "טעם מיוחד", הינו, דרך כלל, טעם חיצוני, שאינו נעוץ בהתנהלות המבקש או בא כוחו. "הנטייה להכיר בנימוק מסוים כ'טעם מיוחד' להארכת מועד גוברת ככל שנימוק זה נעוץ בנסיבות חיצוניות שאינן נתונות לשליטתו של בעל-הדין (ראו בש"א 6402/96 הועדה המקומית לתכנון ולבנייה ראשון לציון נ' מיכקשווילי, פ"ד נ(3) 209 (1996)) [...] לעומת זאת, כאשר השיהוי נובע מסיבות הקשורות בבעל-הדין עצמו או בבא-כוחו, כגון אי-הבנה או תקלה שניתן היה למנעה מבעוד מועד, הנכונות להאריך את המועד להגשת הערעור מצטמצמת" ראו, למשל, ע"א 2400/11 - יוסף מויאל נ' חברת החשמל לישראל בע"מ . (לא פורסם, 16.6.2011)

ראו דברים שנאמרו, בענין זה, ע"י כבוד השופט ס' ג'ובראן, בבש"א 2399/11 - באסם עיסא זנגריה נ' עלי שחאדה זנגריה . (טרם פורסם, 30.3.2011): 

"סטייה מסדרי הדין, והלכה למעשה שינוי כללי המשחק המשפטי, השכם וערב עלולה להרחיק את משפט הצדק, יותר מאשר לקרבו. על כן, בכל מקרה המובא בפניו, על בית המשפט לבחון את נסיבותיו ולאזן בין השיקולים הנוגדים מתוך הכרה שאין להיעתר לבקשות להארכת מועדים שנקבעו בחיקוק או תקנה כדבר שבשגרה 'שאילו בית המשפט היה עושה כן, היה למעשה משנה את המועד הקבוע בחיקוק". 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ