אגבאריה נ' אלנג'יב

החלטה

בקשה "להורות על עיכוב ביצועה של החלטת כב' הרשם נדים מורני מיום 4.7.11 נשוא ערעור זה ... המבטלת ו/או מצמצמת את צו העיקול הזמני שניתן במעמד צד אחד, לאחר הדיון בו במעמד שני הצדדים".

על אף שהבקשה הוגדרה כבקשה להורות על עיכוב ביצוע החלטה עד להכרעה בערעור, הרי למעשה מדובר בבקשה להטלה חוזרת של עיקולים שהרי הדיון אשר התקיים בפני כב' הרשם בעקבות הגשת בקשה לביטול עיקולים זמניים שהוטלו במעמד צד אחד, מהווה למעשה דיון ראשון במעמד שני הצדדים, בעקבותיו ניתנה החלטה מפורטת של כב' הרשם במסגרתה הורה על ביטול מקצת העיקולים ובעיקר הורה על צמצום הסכום שלהבטחתו נותר על כנו עיקול על נכס מקרקעין.

לעניין הערעור עצמו יש לציין כי מדובר בטענות כנגד החלטת כב' הרשם , במתחם שיקול הדעת. כב' הרשם מורני ביאר היטב את אופן הפעלת שיקול הדעת ובין השאר ציין כי: אין מקום לעיקול של כספים או זכויות בבנק הפועלים משהתברר שהנתבע איננו מנהל חשבון בבנק זה כפי שעולה מהודעת הבנק, אין תועלת למערער/התובע מהטלת עיקול בבנק לאומי לנוכח הודעת הבנק כי נרשם העיקול לגבי סכום של 16,000 ₪ בממסרים דחויים, בכפוף לטענת הבנק כי לו זכויות קודמות ועדיפות על פני זכויות המערער, אין מקום לעיקול על כספים או זכויות המגיעים לנתבע ממשרד עורכי דין המטפל בתיקים על פי הסכם שבין הצדדים תמורת חלק משכר הטרחה, מכיוון שמדובר בשכר עבודה אשר הוחרג מצו העיקול, זאת לבד מכך שלא נמסרה תשובת משרד הפרקליטים לצו העיקול.

כמבואר לעיל נותר על כנו, על פי החלטת כב' הרשם, עיקול על נכס מקרקעין תוך צמצום הסכום שלהבטחתו הוטל העיקול לסך של 500,000 ₪. כב' הרשם הסביר את נושא צמצום הסכום בכך שמן הנתונים שבפניו עלה כי הנתבע קיבל עבור המערער פיצוי בסך 1,000,000 ₪ כאשר מסכום זה יש לנכות את שכר הטרחה המוסכם, את הסכום שהועבר בפועל לנתבע וסכומי הוצאות שונים. בנוסף לכך ציין כב' הרשם כי הכף נוטה לכך ששולמו סכומים נוספים על דרך של פירעון חובות המערער בלשכת ההוצל"פ. חשבון כב' הרשם נראה לכאורה סביר על פניו ויש להביא עוד בחשבון כי סכום התביעה כולל גם דרישה לפיצוי בגין נזק לא ממוני.

לא ברור מדוע חוזר המערער ומבקש בסיפא לכתב הערעור עיקול על כספים או זכויות בבנק הפועלים כאשר בסעיף 18 לכתב הערעור מצהיר הוא במפורש ומאשר שמכיוון שאין לנתבע חשבון בבנק זה, ממילא אין מקום לצו עיקול.

הטרוניות וההשגות אשר מעלה המערער כלפי תוכן הודעת בנק לאומי אינן במקומן. הבנק איננו בעל דברו הישיר של המערער ואם סבור המערער כי אין ממש בעמדת הבנק המחזיק, הרי רשאי הוא לפעול על פי תקנה 378(א) לתקנות סדרי הדין ולהגיש בקשה לאישור העיקול, בכפוף ללוח הזמנים הקבוע בתקנה זו.

אף לעניין הדרישה להטלת עיקול על כספים או זכויות אצל המחזיק עו"ד מודר יונס, הרי מאשר המערער כי לא התקבלה תגובה כלשהי ממחזיק זה ומכיוון שלא הוגשה בקשה לאישור העיקול, הרי שהעיקול ממילא בטל, זאת בהתאם להוראת תקנה 380 לתקנות סדרי הדין. לבד מכך הרי הבהיר כב' הרשם כי הוחרג מצו העיקול שכר עבודה המגיע לנתבע וכי יש לראות בכספים המגיעים ממחזיק זה, שכר עבודה.

בנסיבות אלה יש לתחום הבקשה למתן החלטת ביניים עד לשמיעת הערעור, לעניין צמצום הסכום שלהבטחתו נותר על כנו העיקול על נכס מקרקעין.

המשיב מתנגד לבקשה בנימוק שהחלטת כב' הרשם מאזנת כיאות את האינטרסים הלגיטימיים של הצדדים, אשר יש להביא בחשבון.

מן הראוי לשוב ולציין כי בפועל מדובר בערעור על החלטת רשם להטיל עיקול מסוים להבטחת חלק מסכום תביעה בלבד, החלטה אשר מטיבה וטבעה מסורה לשיקול דעת ועל פני הדברים בחן כב' הרשם את הראיות בקשר לזכות הראויה לכאורה להגנה, את הסיכון כי אם לא יינתן צו העיקול עולה חשש לאפשרות ביצוע פסק הדין אם וכאשר יינתן והחליט את אשר החליט לנוכח הנתונים שלפניו.

עם זאת עולה מתוכן תגובת הנתבע/המשיב כי אכן ישנה לכאורה כוונה למכור את הזכויות במקרקעין המעוקלים ועולה החשש כי פעולה כזה תתבצע, בכפוף להפקדת הסכום שלהבטחתו הוטל העיקול, בטרם יהיה סיפק בידי המערער להציג את עמדתו בפני ערכאת הערעור. בנסיבות אלה, אני מורה כי בשלב הביניים ועד להכרעה בערעור יעמוד העיקול בתוקפו להבטחת תביעה עד לסך של 650,000 ₪.

הבקשות האחרות נדחות.

מזכירות ביהמ"ש תשלח ההחלטה לצדדים ותפעל לקביעת מועד לדיון בערעור במעמד הצדדים,בפני שופט.

ניתנה היום, ז' אלול תשע"א, 06 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.