אגא אליהו נ' חנוקר

פסק דין

בפני תביעה כספית, על סך של 50,000 ₪, שעניינה דמי תיווך ופיצוי מוסכם בגין אי-תשלום דמי התיווך. לאחר הגשת התביעה, שולמו דמי התיווך המקוריים בסך 21,228 ₪, ולפיכך יתרת סכום התביעה פוחתת בהתאם.

התביעה הוגשה לביצוע בהוצאה לפועל, והנתבע הגיש התנגדות, באיחור לכאורה, בצירוף בקשה להארכת מועד. על בקשה זו הוגשה תגובה, ונקבע דיון.

בתום הדיון שהתקיים בפני, ובנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, ובהסתמך על כתבי הטענות, העדויות וחומר הראיות שהוגש. כך הסכימו הצדדים, וטוב שכך הסכימו, שכן "יפה כוח פשרה מכוח הדין" (תוספתא, סנהדרין א', ט"ו).

מהסכמת הצדדים, כאמור, יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. הסכמה זו טומנת בחובה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת "ייקוב הדין את ההר", אלא לקבל מענה הולם למכלול הסיכונים והסיכויים העומדים בפניו (ראה רע"א 5192/01 די וורולי נ' הלין (תק-על 2002(1), 408)).

טענות התובע, בקליפת אגוז, הן כי משרדו תיווך בעסקה, בה רכש הנתבע נכס, ואף תרם בפועל רבות להורדת המחיר הנדרש בעבורו, אולם הנתבע נמנע מלשלם את דמי התיווך במשך תקופה; בהמשך, ביקש לפרוס את התשלום ונענה בחיוב, אך אף על פי כן נמנע מלעשות כן. לפיכך, עליו לשלם את דמי התיווך וכן את הפיצוי המוסכם, המסתכמים במעט יותר מאשר סכום התביעה (אשר הועמד כפי שהועמד על מנת להכשירו להגשה לביצוע). לעניין המועד טוען התובע, כי האזהרה הומצאה כדין לנתבע, אשר סרב לקבלה, כי התשלום בוצע לאחר קבלת האזהרה, וכי ההתנגדות הוגשה באיחור ניכר, חודשים רבים לאחר מכן.

טענות הנתבע, בקליפת אגוז, הן כי התובע פעל בניגוד לחובת הנאמנות המוטלת על מתווך, כי הטעה אותו באשר לפרטים שונים בעסקה, כגון מצב הנכס, מועד זמינותו למסירה, בעיות בבעלות, עקב כך שאחד הבעלים הוא קטין, וכיו"ב, וכי למעשה גרם נזק ולא הביא תועלת במלאכת התיווך.

לעניין המועד הוא טוען, כי לא קיבל את האזהרה, וכי נודע לו על התיק רק לאחר שננקטו נגדו הליכי ביצוע.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, שלא לפרוטוקול, ועיינתי בכתבי הטענות, ובשימי לנגד עיני את המשוכות העומדות בפני כל צד, החל משאלת המועד וכלה בשאלות שבדיני ראיות, ובשים לב גם לכך שחלק מסכום התביעה שולם, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק לחייב את הנתבע לשלם לתובע סך נוסף של 18,000 ש"ח.

הנתבע הפקיד ערבון בסך 2,000 ₪ בקופת בית המשפט, ואני מורה על חילוטו לטובת התובע, באמצעות ב"כ.

היתרה בסך 16,000 ₪ תשולם תוך 14 יום, ואם לא תשולם, יחודשו הליכי ההוצאה לפועל, שעוכבו בהחלטה מיום 7.2.2013, אולם זאת רק לצורך השלמת הליך מימוש עיקול שהוטל בתיק ההוצאה לפועל, ובסכום היתרה האמורה בלבד. מייד לאחר שייגבה הסך של 16,000 ₪ כאמור, ייסגר תיק ההוצאה לפועל.

ניתן היום, י"ט שבט תשע"ד, 20 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.