אגאי נ' עיריית עפולה

החלטה

בפני בקשה להורות על ביטול דו"ח חנייה מיום 11/03/01, אשר בגינו ננקטו הליכי גבייה/אכיפה כנגד המבקש, על ידי המשיבה.

א. רקע וטענות הצדדים:

על פי הנטען בבקשה, המדובר בדו"ח חנייה שנרשם לחובת המבקש, ביום 11/03/2001, בעת שבוצעה עבירת חנייה , בתחומה המוניציפאלי של המשיבה.

לטענת המבקש (המכחיש את ביצוע עבירת החנייה), נודע לו לראשונה אודות קיומו של הדו"ח, רק בחלוף כ- 8 שנים, שעה שהמשיבה החלה לנקוט כנגדו בפעולות אכיפה לשם גביית הקנס. במצב דברים זה, לא ניתנה לו לטענתו, כל הזדמנות לערער על הדו"ח ו/או להשפט בגינו.

כן, נטען כי ממועד משלוח הדו"ח ,ביום 10/10/01, חלפו למעלה משלוש שנים, על כן לא זו בלבד שהעבירה התיישנה ( ככל שלא נשלח ו/או נתקבל דו"ח החנייה בתוך שנה מביצוע העבירה בדואר רשום) , אלה, ככל שלא ננקטו הליכי גבייה במועד, הרי שהעונש בגינו, אף הוא, התיישן.

בפתח תגובתה, טוענת המשיבה כי להבדיל מסמכות בית המשפט לעניינים מקומיים לדון בהתיישנות עבירות חנייה וביטול הדו"ח המבוקש, הרי שסוגיית התיישנות העונש שהוטל בגין עבירות החנייה, מסורה לבית המשפט האזרחי, ומטעם זה, לא צורפו האישורים הנדרשים אודות דרישות התשלום התקופתיות (בתכתובות בין הצדדים שצורפו , והתנהלו עובר להגשת הבקשה, נטען כי בוצעו הליכי אכיפה במשלוח 4 דרישות תשלום תקופתיות בין 07/04 ועד 10/07).

לגופו של עניין, נטען כי בגין דו"ח החנייה נשוא הבקשה, נשלחה למבקש הודעת תשלום קנס למענו ושמו , כפי שרשומים במשרד הרישוי, וזאת בהתאם להוראות תקנה 41 לתקנות סדר הדין הפלילי. בגין דו"ח החנייה האמור, נשלחה למבקש הודעת תשלום קנס בדואר רשום, ביום 10/10/01, לכתובת הרשומה של המבקש, באור יהודה. משלא ביקש המבקש להישפט ו/או לערער על עצם העבירה שיוחסה, בתוך התקופה המנויה בסעיף 229 (א) לחוק סדר הדין הפלילי, הרי שהדו"ח נהיה לפסק דין חלוט, ביום 17/01/02.

"התעוררותו" של המבקש בהגשת בקשה זו, לאחר שנים רבות ממועד ביצוע עבירת החנייה, ולאחר שטענותיו נדחו על ידי המשיבה, הינה בבחינת שיהוי רב, המצדיק את דחיית בקשתו, על הסף.

בתגובה לכתב תשובתה של המשיבה, מלין ב"כ מבקש על כך שטענותיה של המשיבה לא עוגנו כלל בתצהיר, המאמת את העובדות, ולפיכך לא ניתן יהיה לחקור את תוכנם של אותם מסמכים.

לגופו של עניין, נטען כי אין במסמכים אשר צורפו מטעם המשיבה כדי להוכיח את המסירה של הודעת הקנס המקורית, ומשכך המשיבה לא עמדה בנטל המוטל עליה בעניין זה.

ב. דיון והכרעה:

על-פי הוראת סעיף 225א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ"), העבירה במקרה זה, שהינה עבירת קנס מסוג ברירת משפט כהגדרת מושג זה בסעיף 228 לחסד"פ, מתיישנת תוך שנה מיום ביצוע העבירה, ולא יוגש עליה כתב אישום ולא הודעת תשלום קנס, אלא אם כן, הודעת תשלום הקנס נמסרה לנאשם במהלך תקופה זו.

סעיף 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד – 1974, קובע כדלהלן:

"בעבירות תעבורה שעליהן חל סעיף 239א לחוק ובעבירות קנס רואים את ההודעה על ביצוע העבירה, ההודעה לתשלום קנס או ההזמנה למשפט לענין עבירת קנס כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן".

התקנה הנ"ל קובעת חזקת מסירה, לפיה הודעת תשלום קנס תיחשב כאילו הומצאה כדין, גם בלא חתימת הנמען על אישור מסירה, וזאת אם חלפו 15 ימים מיום שנשלחה לנמען בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלה.

בע"פ (ת"א) 19/98 סטיבן קנטוד, עו"ד נ' מדינת ישראל צוין, כי תקנה זו מסתפקת במשלוח דואר רשום ובכך מקלה ומונעת את הצורך להוכיח באופן דקדקני בכל מקרה ומקרה את המסירה בפועל, בין היתר, בשל שרשרת העדים הרלבנטיים אשר היו מצריכים את הוכחת המסירה.

המשיבה צירפה לכתב תשובתה מספר נספחים (הנכללים במסגרת נספח א'), על מנת לבסס את טענתה למשלוח הודעת תשלום הקנס האמור. המסמך הראשון הינו, פלט מחשב של רשות הפיקוח והחנייה של העירייה עצמה. בפלט זה, מפורטת עבירת החנייה נשואת ענייננו שבוצעה ביום 11/03/01. הנתונים בה כוללים, בין היתר, את מספר הזיהוי של הדו"ח, תאריך ביצוע עבירת החניה נשוא הדו"ח ואת המקום בו בוצעה אותה עבירה על ידי רכבו של המבקש.

המסמך השני הינו פלט מחשב נוסף של הרשות הנ"ל ובו נכללת "היסטוריית דו"ח חניה" של המבקש. במסמך זו מפורטות כל הפעולות אשר ננקטו באשר לדו"ח, ובכלל זה גם ציון משלוח הודעת תשלום הקנס הראשונה, ביום 10/10/01.

במסמך השלישי המוגדר כ"רשימת דברי דואר רשומים (לפי מיקוד)", מפורט אישור בדבר משלוח הודעת תשלום הקנס למבקש בגין הדו"ח נשוא ענייננו, וזאת כחלק ממשלוח "דואר כמותי" רשום, שנשלח על ידי המשיבה לנמענים שונים, ביניהם למבקש, ביום 10/10/01. מסמך זה כולל את חותמת רשות הדואר (סניף בת ים), בדבר קבלת קבוצת דברי הדואר המפורטים, למשלוח.