אב-עד אינסטלציה בע"מ נ' דור הנדסה ובנין ואח'

פסק דין

רקע

לפניי תביעה כספית בסך של 450,000 ₪. התובעת הינה חברה לעבודות אינסטלציה. הנתבעת 1 (להלן: הנתבעת) הינה חברה קבלנית לבניית בתים. הנתבעים 2-3 הינם בעלי מניות ומנהלים של נתבעת 1.

התובעת טוענת בכתב התביעה כי בשנים 2005-2008 ביצעה התובעת על-פי הזמנת הנתבעת עבודות תשתית וגמר לאינסטלציה בבתים שונים אשר נבנו על-ידי הנתבעת בהיותה יזמית ו/או קבלן לעבודות. התובעת טוענת כי בתאריך 6.6.06 נערך בין התובעת לנתבעת זכרון דברים אשר מפרט את המחירים המוסכמים עבור כל עבודה ועבודה שתבצע התובעת. ביום 19.8.08 הגישה התובעת במשרד הנתבעת ריכוז חשבון לתשלום, ולפיו מגיע לה תשלום בסך של 161,673$. לאחר פגישה ויתרה התובעת על סך של 14,000$, ויתרת החוב שנותר הינה בסך של 450,000 ₪, אשר לא שולמה.

כמו-כן, עתרה התובעת להרמת מסך בין הנתבעת לבין הנתבעים 2-3.

הנתבעת הכחישה את האמור בכתב התביעה וטענה כי לא קיימת יתרת חוב כלל. אכן, הנתבעת התקשרה בחוזים לבניית פרויקט כרמי איילון בבית חשמונאי, ובמסגרת זו חתמה על הסכם עם התובעת, על פיו תבצע התובעת את עבודות האינסטלציה ב- 38 בתים מתוך הפרויקט, וזאת על-פי מפרט טכני. לטענת הנתבעת על-פי ההסכם התחייבה התובעת לספק את כל עבודות האינסטלציה באופן פאושלי לכל אחד מהבתים בתמורה לסך השווה ל- 3,000 $ בתוספת מע"מ לכל בית. כן נקבע כי ביחס לכל בית המדובר רק ב- 11 נקודות מים בלבד, ו- 2 שוחות ביוב בלבד, אשר כלולות במחיר האמור. התובעת הייתה זכאית לתוספת בגין חריגה מהנקודות האמורות. לטענת הנתבעת, התובעת לא הגישה לה חשבון בדבר החריגות ממספר הנקודות האמורות.

לטענת הנתבעת היא הסכימה לשלם סכום נוסף בסך של 500$ בתוספת מע"מ לכל בית על חשבון שוחות ביוב נוספות שתידרש התובעת לבצע, ככל שתידרש, וזאת בכפוף להגשת חשבון המפרט את העבודות.

הנתבעת טענה כי שילמה לתובעת סך של 642,558 ₪ כולל מע"מ, השווים ל- 132,862$ בתוספת מע"מ, וזאת בעוד שהסכום הדולרי לפי ההסכם היה 114,00$ לפני מע"מ בצירוף 8,750$ לפני מע"מ.

עוד טוענת הנתבעת כי יש להפחית סך של 14,247 ₪ שהגיע לנתבעת בגין חומרי אינסטלציה שסיפקה לתובעת, וכן סך של 5,000 ₪ בגין עבודות טרקטור שבוצעו על-ידי הנתבעת, ובסך הכל שווי של 4,812$ בתוספת מע"מ.

בסיכומו של דבר טוענת הנתבעת כי לתובעת מגיע סכום של 117,938$ (122,750$ בתוספת 8750$ ובהפחתה של 4,812$), ואילו הסכום ששולם עומד על סך של 132,862$, כך שעל התובעת להשיב לנתבעת סך של 14,924$ בתוספת מע"מ ששולמו ביתר. בגין סכום זה הגישה הנתבעת תביעה שכנגד.

ההסדר הדיוני

במהלך ההוכחות, וכדי לצמצם את המחלוקת בין הצדדים הגיעו הצדדים להסכמה דיונית כדלקמן (עמ' 37, ש' 15-29):

"כל יחידה תחושב לפי 3,150$ בתוספת מע"מ, חישוב הדולר יהיה נכון ליום הגשת החשבון 1.1.08 בצירוף הצמדה עד היום עבור סכומים שלא שולמו במועדם.

הבסיס לחשבון הוא 11 נקודות אינסטלציה ו- 2 בריכות ביוב, כולל הצנרת.

כל יחידה שבוצעו בה בפועל יותר מ- 11 נקודות מיום ו- 2 בריכות ביוב (כולל הצנרת), תחושב כל נקודה נוספת ב- 170$ בתוספת מע"מ שהיא כוללת בחובה את הצנרת.

מעבר לסכומים הללו, ביצוע עבודות שלא כלולות בשרטוט הראשון (ולשיטת הנתבע בלבד במפרט) יישארו במחלוקת ויירשמו.

...

מוסכם על הצדדים כי הנתבעת שילמה לתובעת סך של 35,000 ₪ בצירוף מע"מ בגין הבריכות הנוספות והצנרת של הבריכה, וסכום זה הינו בנפרד ולא שייך לחוזה עצמו".

בהמשך להסכמה הדיונית בבית-המשפט הגישו הצדדים "הודעה על נקודות מחלוקת" אשר מפרטת את נקודות ההסכמה והמחלוקת ביניהם כדלקמן:

"1. כל יחידה חושבה לפי 3,150$ כשסכום זה כולל 11 נקודות כולל צנרת, ושתי שוחות ביוב כולל צנרת. כל נקודת מים נוספת כולל צנרת תהיה בתוספת 170$.