אברמוב נ' כלל מימון אשראי עסקי בע"מ

החלטה

1.בפניי בקשתה של המבקשת ליתן לה רשות ערעור על החלטתו מיום 21.2.10 של כב' רשם ההוצל"פ סומך עדי, וכן להאריך המועד להגשת הבר"ע עד למועד הגשתו בפועל ולעכב את הליכי ההוצל"פ עד להכרעה בבקשה.

2.לא מצאתי שיש צורך בתגובת המשיבה שכן דינן של כל הבקשות להדחות.

3.באשר לבקשה להארכת מועד, אין זו הפעם הראשונה שמוגשת לי בקשה להארכת מועד מהטעם שהחייב פנה ללשכת הסיוע המשפטי ועד שהופנה לעו"ד חלף המועד להגשת הבר"ע.

ראוי כי חייב הנזקק לסיוע משפטי יגיש בעוד מועד וטרם שיחלוף המועד להגשת הבר"ע, בקשה להארכת מועד.

אף ראוי כי לשכת הסיוע המשפטי תדריך חייב הפונה אליה להגיש בקשה להארכת מועד, מיד עם פנייתו הראשונה ולא בדיעבד לאחר שכבר חלף המועד.

אינני מוצא בפנייה ללשכת הסיוע המשפטי כשלעצמה משום "טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד.

4.באשר לבר"ע עצמה, מסתבר כי טרם פנייתה של המבקשת להכריז עליה כמוגבלת באמצעים, היה קבוע בתיק צו תשלומים על סך 800 ₪ לחודש, אשר המבקשת לא עמדה בו וצברה חובות.

הסכום של 1,000 ש"ח שקבע הרשם הנכבד לתשלום כתנאי לבחינת הבקשה, הינו רק חלק מחוב הפיגורים ולפנים משורת הדין נקבע סכום זה ולא מלוא חוב הפיגורים.

5.הכרזת חייב כחייב מוגבל באמצעים מסורה לשיקול דעתו של רשם ההוצל"פ, ובהחלט מקובל עלי כי במסגרת שיקוליו יבחן הרשם האם עמד החייב בתשלומים שהוטלו עליו עד כה, או שכאשר הגיעו מים עד נפש מבקש החייב לחסות בהגנותיו של תיק מאוחד כחייב מוגבל באמצעים.

דרישה לתשלום חוב פיגורים או חלקו הינה דרישה סבירה ומידתית כתנאי לבירור בקשה להכרזת חייב בתור חייב מוגבל באמצעים.

6.לא מצאתי שיש להתערב בהחלטתו של הרשם הנכבד ודינה של הבקשה להדחות.

לפנים משורת הדין ניתנת למבקשת אורכה של 15 יום לתשלום הסך של 1,000 ₪ שנקבע על ידי הרשם.

משנדחתה הבקשה למתן רשות ערעור אין כמובן מקום להורות על עיכוב הליכי ההוצל"פ.

ניתנה היום, ט"ו אייר תש"ע, 29 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.