פסק דין
בפני תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף.
הנתבע הכחיש את חבותו ואת אחריותו.
דע עקא, כי התיק נקבע על ידי פעמיים לצורך שמיעת עדויות הצדדים והבאת המכונה נשוא כתב התביעה לביהמ"ש על מנת שביהמ"ש יראה אותה לבקשת ב"כ הנתבע, ואולם למרות שהתיק היה קבוע פעמיים לצורך שמיעת עדויות, לא הגיע הנתבע לצורך מתן עדותו ולצערי גם לא הגיע בפעם השלישית, כאשר התיק קבוע ליום 7/3/13 להוכחות.
הפכתי את ישיבת ההוכחות לישיבת קדם משפט מורחב ואפשרתי חקירה של התובעת.
נטען, כי הנתבע מלווה את אשתו לבית החולים ואולם לא הוצגו לביהמ"ש אישורים רפואיים ו/או תשתית רפואית מתוכה אוכל להתרשם לסיבת אי התייצבותו, שלא לדבר על כך שהתחשבתי וקיבלתי את עמדת בא כוחו לעניין ליווי אשתו של הנתבע בפעם הקודמת לבית חולים וציינתי, כי מן הראוי שמישהו אחר ילווה אותה, ככל שהיא נזקקת לליווי, על מנת שהנתבע יתייצב לביהמ"ש, דבר שלצערי לא קרה.
אי התייצבות הנתבע בביהמ"ש מביאה לכך שלמעשה אין לתצהירו שהוגש כל משמעות והתביעה תיבחן על בסיס עדותה של התובעת בלבד.
כאן המקום לציין, כי ב"כ התובעת טען שהנתבע מתעתע בביהמ"ש וכי פסקי דין שניתנו בעבר נגדו לימדו, לטענת הנתבע, על חוסר אמינותו ועל נסיונו להתחמק מן הדין.
עוד יוברר, כי ב"כ התובעת לא נתן אמון, כי הנתבע יתייצב לישיבת בימ"ש זו ואף הגיש בקשה להפקדת ערובה להבטחת הוצאות, שציינתי כי אתייחס אליה במעמד הישיבה.
בכתב התביעה מציינת התובעת ילידת 1964, כי הועסקה ע"י הנתבע ביום 22/6/08 במסעדת בשרים מטעמו. עיקר עבודתה היה בנקיונות ושכרה היה לפי שעות עבודה עד 1,000 ₪ לחודש.
לטענת התובעת, ביום 6/10/08, מיד לאחר שעברה מעבודות נקיון לעבודות מטבח, על פי דרישת הנתבע, נפצעה כאשר הכניסה ירקות לתוך מכונה (מיקסר), כאשר יד ימין נתפסה במיקסר ונקטע הגליל העליון של האצבע הרביעית ביד ימין.
התובעת העידה בביהמ"ש והסבירה, כי המכונה לא היתה תקינה והיתה נתקעת מפעם לפעם וכי אין כל דרך אחרת על מנת להוציא את הירק שנתפס במכונה ואשר מונע את המשך הפעלתה של המכונה, היא הסבירה, כי אותו חלק במכונה (הידית), שכביכול נועד לפתור תקלות מן הסוג הזה לא היה בו כדי לפתור את הבעיה בהוצאת הירק ותפעול המכונה.
בסיכומי הנתבע שכולם עוסקים בשאלת נסיבות הארוע והאחריות, מציין הנתבע מספר דברים, לטענתו קיבלה התובעת הוראה חד משמעית, כי לעולם לא תיכנס היד לתוך חלל הכנסת החומרים וכי התובעת לקחה על עצמה את מלוא הסיכונים, עת בחרה להכניס ידה למכשיר החיתוך.
טענה זו שהיא טענה עובדתית היתה מחייבת העדה של הנתבע. משבחר הנתבע לא להתייצב, אין לו אלא להלין על עצמו והתובעת המכחישה את טענותיו נמצאה על ידי אמינה. אי התייצבות הנתבע וחקירתו יש בה כדי ללמד על כך שאין לקבל את גרסתו זו.
עוד טען הנתבע בסיכומיו, וזאת בהמשך לחקירת התובעת, כי לאחר הכנסת הירקות השונים, יש להוריד את הידית על גבי הירקות השונים עד לקיצוצם. ידית הדחיפה אינה מותירה מקום להכנסת אצבעות לכיוון הסכין. משכך, הרי פגיעה של אצבעות יכולה להתרחש רק במידה ולא משתמשים בידית, אלא דוחסים ודוחפים ירקות עם הידיים.
התובעת הסבירה, כי טענה זו של הנתבע אינה נכונה, וכי הידית לא היה בה כדי לפתור את העובדה שכאשר יש תקלה שהיתה נגרמת מפעם לפעם במכונה, הדבר מחייב נסיון לפתור אותה באמצעות הוצאת הירק. התובעת פעלה כפי שפועל או יכול לפעול אדם סביר בנסיבות העניין, שסך הכל מבקש לבצע את עבודתו ולהמשיך בה, ומשכך תוך כדי ניסיון לתפעל את המכונה פעם נוספת נפגעה ונגרם לה נזק.
לאור העובדה שלא הוצגה שום תשתית ראייתית אחרת ואפילו המכונה שהנתבע עמד, כי תוצג בפני ביהמ"ש ואפשרתי לו לעשות זאת, לא הובאה לדיון, אני מקבל את גרסתה של התובעת במלואה ואת עמדתה וקובע, כי דין התביעה להתקבל בהעדר אמצעי מיגון של המכונה, לאור אי תקינותה ולאור העדר הדרכה ו/או הסבר מתאימים כיצד על התובעת לנהוג במקרה של תקלות.
אינני פוסק במקרה זה כל רשלנות תורמת.
דין התביעה אפוא להתקבל.
הביטוח הלאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה וקבע לתובעת 5% נכות בגין קטיעת גליל עליון של אצבע רביעית ביד ימין.