אברמובסקי נ' מסעדת מצדה הרצליה

פסק דין

1.המחלוקת היחידה שעומדת להכרעה בתיק זה היא שאלת זכאותו של התובע לפיצויי הלנת שכר.

2.התביעה הוגשה בגין הפרשי שכר לחודש אוקטובר 2012, הוא חודש העבודה הראשון של התובע אצל הנתבעת, בסך 552.4 ₪.

3.בכתב ההגנה נטען כי התובע קיבל את כל השכר המגיע לו בגין חודש זה ואף צורף תלוש שכר.

4.בדיון שהתקיים אתמול, נציגת הנתבעת הסכימה לתשלום קרן השכר שנתבעה וכאמור, נותרה במחלוקת שאלת פיצויי הלנת השכר.

5.בעניין זה יש לציין כי נציגת הנתבעת הודתה בהגינותה כי אין לה הסבר לעיכוב בתשלום ואף ציינה כי לא עבדה במסעדה בתקופה הרלוונטית.

6.על פי הדין, בית הדין לעבודה מוסמך להפחית את שיעור פיצויי ההלנה על פי שיקול דעתו והנסיבות שהוכחו בפניו (ע"ע (ארצי) 30029/98 מכון בית יעקב למורות ירושלים - מימון, ניתן 29.11.00; ע"ע (ארצי) 394/99 המפד"ל, המפלגה הדתית לאומית המזרחי הפועל המזרחי בא"י– אגבריה, ניתן 23.12.03).

7.בהטלת פיצויי הלנה על בית הדין למצוא "את האיזון הנכון שבין גורם ההרתעה לבין הטלת מעמסה בלתי פרופורציונית על המעסיק מאידך. ספק ביחס למגמה זדונית של המעסיק בעיכוב התשלום, צריך להתפרש לקולא, כלומר הנטייה היא לפסוק פיצויי הלנה מופחתים, אך הכל בהתאם לנסיבות". (ע"ע (ארצי) 300215/98 דומוס תעשיית רהיטים בע"מ - בן הלל, 31.5.00).

8.בכתב ההגנה נטען כי שכרו של התובע שולם במלואו וכי הנתבעת אינה חייבת לו שכר נוסף, כלומר על פני הדברים נראה כי בשלב מקדמי היתה מחלוקת של ממש לגבי עצם הזכאות לשכר. יחד עם זאת, הנתבעת הסכימה לשלם את קרן החוב לתובע, הגם שלא הוברר האם הסכמה זו ניתנה נוכח הסכום הנמוך של התביעה או כהודאה בצדקת טענותיו של התובע.

9.בנסיבות אלה, יש ליתן את הדעת לכך שמטרת פיצויי ההלנה היא עונשית, מתוך מטרה להדגיש את חשיבות תשלום השכר במועד. מאידך גיסא, אין להתעלם מכך ש הנתבעת התייצבה לדיון ללא ייצוג (הגם שכתב ההגנה הוכן על ידי עו"ד). בנסיבות העניין, שיעור פיצויי ההלנה צריך שישקף את חלוף הזמן ממועד ביצוע העבודה ועד התשלום בפועל, תוך ביטוי למורת הרוח מאי תשלום השכר במועד.

עוד יש לשקול את גובה השכר, את העובדה כי מדובר בשכר עבודה, את חלוף הזמן בין מועד סיום העבודה לבין הגשת התביעה (מספר חודשים) ועוד יש להתחשב ברמות הריבית הנהוגות במשק (ר' למשל הפרסומים ביחס לריבית חשכ"ל). כמו כן נלקחה בחשבון טענת התובע כי הנתבעת היתה מוכנה לשלם את קרן החוב, אך לא עשתה זאת לאחר שהתובע עמד על תשלום פיצויי ההלנה.

10.בשיקול כל הנתונים לעיל, הגעתי למסקנה כי על הנתבעת לשלם לתובע פיצויי הלנת שכר בסך 500 ₪.

11.סוף דבר – התביעה מתקבלת באופן חלקי ועל הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים:

א.שכר עבודה בגין חודש אוקטובר 2012 בסך 552.4 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.11.12 ועד התשלום בפועל;

ב.פיצויי הלנת שכר בסך 500 ₪ שאם לא ישולמו תוך 30 ימים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

12.על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות לערער לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 15 ימים מקבלתו.

ניתן היום, א' אדר ב תשע"ד, (03 מרץ 2014), בהעדר הצדדים.