אברמוביץ ואח' נ' דלח ואח'

פסק דין

1.בפני ערעורם של המערערים, החייבים בתיק הוצל"פ 01-78644-10-3 על החלטה מיום 20.7.11 של כב' רשמת ההוצל"פ גב' מירב אליהו שדחתה את בקשתם של המערערים בטענת "פרעתי" וכן דחתה בקשתם לפנות לביהמ"ש בשאלת הבהרה בהתאם לסעיף 12 לחוק ההוצל"פ.

ב"כ הצדדים הגישו עיקרי טיעון בהם הבהיר כל צד את עמדתו כאשר המשיבים עותרים לדחיית הערעור, מהנימוקים המפורטים בעיקרי טיעוניהם.

2.המחלוקת עניינה בהחלטה ובפסק דין של ביהמ"ש המחוזי בת"א בהם חוייבו המערערים בתשלום הוצאות משפט למשיבים.

המדובר בעתירה מנהלית שהגישו המערערים כנגד שני המשיבים וכנגד שני משיבים נוספים, עיריית רמת גן והועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת גן.

בהחלטתו מיום 15.2.09 של כב' השופט עוזי פוגלמן נקבע לענייננו כדלקמן:

"....אני דוחה את הבקשה למתן צו ביניים, שכ"ט עו"ד בהליך זה בסך 12,000 ₪ לכל צד (הדגשה לא במקור) ישולם לפי תוצאות ההליך העיקרי".

בפסק דינה מיום 24.3.10 של כב' השופטת שרה ברוש נקבע לענייננו כדלקמן:

".... אני פוסקת לכל אחד מן המשיבים (הדגשה לא במקור) הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 7,500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית... וזאת בנוסף על הסכום שנפסק ע"י כב' השופט פוגלמן בהליך הביניים".

המערערים טוענים כי כל אחד מהסכומים האמורים נפסק לשני המשיבים ביחד דהיינו סך כולל של 19,500 ₪ ואילו המשיבים טוענים כי כל אחד מהם זכאי לסך הנ"ל.

בהחלטתה אימצה הרשמת הנכבדה את פרשנותם של המשיבים ואף סברה כי ההחלטה ופסה"ד ברורים ואין צורך לפנות לביהמ"ש בהבהרה.

4.צודקת בהחלט הרשמת הנכבדה שנוסח ההחלטה ופסה"ד ברורים ואין צורך לעשות שימוש בסעיף 12 לחוק.

אם סבורים המערערים כי נפלה טעות בהחלטת ביהמ"ש ו/או בפסה"ד של ביהמ"ש היה עליהם לערער ולא לצפות כי תיקון הטעות, לשיטתם יעשה ע"י רשמת ההוצל"פ שכלל אין לה סמכות לכך.

למרות האמור לעיל עדיין נותרה השאלה האם סכומי ההוצאות שנפסקו עפ"י לשון ההחלטה ופסה"ד, נפסקו לכ"א מהמשיבים או לשניהם ביחד, בהיותם בני זוג.

5.לשון פסה"ד הינה חד משמעית וברורה דהיינו תשלום לכל אחד מהמשיבים ולא לשני המשיבים ביחד.

שונה המצב עפ"י נוסח ההחלטה בה נאמר תשלום "לכל צד". בהליך בביהמ"ש היו שני צדדים. המערערים מצד אחד והמשיבים והעיריה מצד שני ולכן כאשר נקט ביהמ"ש בלשון של "כל צד", המשמעות היא תשלום לעירייה ולועדה ביחד מצד אחד ולשני המשיבים ביחד, מצד שני.

אין באמירה בפסה"ד כי ההוצאות הינן בנוסף למה שנפסק בהחלטה כדי לקבוע כי הוצאות ההחלטה הינן לכל אחד מהמשיבים בנפרד, כפי שמצא ביהמ"ש לקבוע בהליך העיקרי.

לסיכום, על המערערים לשלם לכל אחד מהמשיבים סך של 7,500 ₪ ולשני המשיבים ביחד סכום נוסף של 12,000 ₪.

עפ"י האמור לעיל מתקבל הערעור בחלקו.

בנסיבות ולאור התוצאה אין צו להוצאות.