אברהמר אליעז נ' זייף אורלי ואח'

פסק דין

א. רקע עובדתי

הליך זה עניינו תביעה כספית על סך 250,000 ₪, שעניינה הסכם מיום 22.4.04, לביצוע עבודות שיפוץ ע"י התובע בביתם של הנתבעים, במהלך תקופה של כשלושה חודשים, במהלכה שהו הנתבעים בדירה שכורה. התובע החל במלאכת השיפוץ, והנתבעים העבירו לידיו, בשני מועדים שונים, תשלום עבור עבודות שביצע, בהתאם להתקדמות הבניה ולחשבונות שהוגשו על ידו. התשלום האחרון מבין השניים שולם ביום 8.6.04. כחודשיים וחצי לאחר תחילת העבודות, ובטרם הסתיימה התקופה המוסכמת לביצוע השיפוץ, הורו הנתבעים לתובע להפסיק את עבודתו ולסלק ידו מביתם.

התביעה הוגשה לתשלום יתרת חוב נטענת בגין העבודות שבוצעו בסך של כ- 105,000 ₪ ויתרת סכומה מורכב מתביעה לפיצויים בגין הפרת הסכם ובגין פגיעה במוניטין ועוגמת נפש.

להשלמת התמונה יצוין, כי בנוסף להליך הנוכחי, מתבררת בנפרד, תביעה ע"ס של כ- 75,000 ₪, אותה הגישו הנתבעים כנגד התובע בגין אותה פרשה, אשר עוסקת בעיקר בטענות לליקויים שנפלו בעבודתו ובהתנהלותו של התובע (ת.א. 25019/08). תביעה זו מצויה בשלבי בירור ראשוניים.

ב. טענות הצדדים

ב1. טענות התובע

לטענת התובע, הוא ביצע עבודות בשיעור העומד לפחות על 80% מהיקף העבודה עליה סוכם. על פי חישוביו, שנעשו, לטענתו, על בסיס התימחור שנכתב בהסכם בין הצדדים, ולנוכח היקף העבודות שבוצעו בפועל על ידו ועל ידי קבלני משנה מטעמו, יתרת החוב כלפי התובע (לאחר קיזוז הסכומים ששולמו ע"י הנתבעים), עומדת, לטענתו, ע"ס של 104,542 ₪ כולל מע"מ. בעניין זה הציג התובע תחשיב מטעמו, בנספח ג' לכתב התביעה, אליו אתייחס בהמשך.

כן טוען התובע, כי בביתם של הנתבעים נותרו חומרי בנייה שנרכשו על ידו בשווי של 1,500 ₪ אותם סירבו הנתבעים להשיב לידיו.

בהתייחס ללוח הזמנים וקצב התקדמות העבודות טען התובע, כי הנתבעים הם שגרמו לעיכוב בביצוע העבודות, וזאת בגין תכניות אדריכליות בלתי מתאימות ובגין שינויים בתכניות העבודה המקוריות לאחר תחילת ביצוע העבודות, אשר לא קיבלו ביטוי מספק בתכניות אדריכליות כנדרש.

בנוסף ליתרת החוב הנ"ל טען התובע, כי עבודתו אצל הנתבעים והפרת ההסכם על ידם, הייתה כרוכה באובדן הזדמנויות עסקיות אחרות, בגינן הוא זכאי לפיצויים בסך 50,000 ₪.

בהקשר למרכיבי תביעתו העוסקים בפגיעה במוניטין ובעוגמת נפש טען התובע, כי נגרמה לו פגיעה ביחסיו עם עובדיו ועם קבלני המשנה שהעסיק, עם ספקים וכדומה, באופן שלטענתו פגע במוניטין שצבר בענף. בגין נזקים אלה טוען התובע כי הוא זכאי לפיצויים של 100,000 ₪.

ב2. טענות הנתבעים

הנתבעים טענו, כי התובע הוא שהפר את ההסכם כלפיהם, ובעניין זה הם טוענים כי הטעה אותם בהציגו את עצמו כבעל מקצוע רציני, שעה שבפועל העסיק כוח אדם לא מקצועי, שבחלקו ביצע עבודה קלוקלת ואף מסוכנת.

עוד טענו הנתבעים, כי התובע עצמו נעדר מהאתר במשך ימים רבים ואף הגדיל לעשות כשיצא לטיול בחו"ל לכ- 8 ימים בסוף חודש יוני 2004, ביודעו היטב שקיים פיגור משמעותי בלוח הזמנים לביצוע העבודה.

לטענתם, פניותיהם לתובע כי עליו להגביר את קצב העבודה לא הועילו, ובסופו של דבר נאלצו להפסיק את עבודתו, הואיל וכבר היה ברור להם לחלוטין, כי אין כל סיכוי שיעמוד בלוח הזמנים אליו התחייב.

לעניין התכניות, טוענים הנתבעים, כי השינויים בתכניות היו שינויים מינוריים תוך כדי העבודה וכי, ברובם, לא הצריכו ולא הצדיקו כל שינוי בתכנית האדריכלית. לטענתם, אף לא סוכם דבר עם התובע לגבי מסירת תכניות מצידם לגבי שינויים שוטפים, מה עוד שלגבי שינויים קלים, ככל שהיו, לא מקובל לכתוב מחדש תכנית שלמה, והצגת דרישות בעניין מלמדת על חוסר ניסיונו של התובע. עם זאת, נוכח דרישות התובע בעניין זה, הם דאגו לספק לתובע, בכל זאת, תכניות מאת האדריכלית, בהיקף אשר חרג מכל פרופורציה וסבירות.

הנתבעים אף כופרים בטענת התובע כי ביצע 80% מהיקף העבודה ומצביעים על כך כי טענתו אינה נסמכת על חוות דעת מקצועית, כנדרש בתקנה 129 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי לגבי כל "עניין שבמומחיות". כנגד חישוביו של התובע, לפיהם הנתבעים חבים כלפיו את הסכום של 104,542 ₪ בגין עבודות שביצע בפועל בביתם, הציגו הנתבעים (נספח י"ח לתצהירו של הנתבע), תחשיב נגדי, המעלה השגות לגבי הסכום לו טוען התובע, הן בהקשר להיקף העבודה והן בהקשר לאיכותה, לאור ליקויים שהתגלו.