אברהמי נ' עירית רמת השרון

פסק דין

בפני בקשה לסילוק על הסף של תביעת התובע הנסבה על השבת כספים אשר לטענתו הגיעו למנוח אברהמי רחמים ז"ל שהוא יורשו.

מבוא עובדתי:

טרם פירוט המבוא העובדתי, אציין כי הואיל ועסקינן בבקשה לסילוק על הסף, נקודת המוצא לדיון בבקשה הינה כי טענותיו העובדתיות של התובע תוכחנה ומשכך, תפורטנה העובדות להלן, כפי שהן נטענות על ידי התובע.

התובע הינו יורש המנוח אברהמי רחמים ז"ל (להלן:"המנוח") שהיה בעליו של נכס ברחוב שמואל הנגיד 63א' ברמת השרון (להלן:"הנכס").

ביום 17/5/98 שילם המנוח סך 80,000 ₪ בגין חובות מים וארנונה לנתבעת.

לאחר ביצוע התשלום הובא עניינו של המנוח בפני ועדת ההנחות של הנתבעת אשר קבעה כי הינו זכאי להנחה בשיעור של 90% מהחובות ולכן נזקף לזכות המנוח סך של 72,000 ₪ בפנקסי הנתבעת.

על אף שכאמור הוכר המנוח כזכאי להנחה בשיעור 90% הרי שמשנת 1998 חויב המנוח בארנונה ומים בסך 40,037 ₪ .

בנוסף, מתוך הסכום לעיל, האמור קוזז למנוח סך של 37,890 ₪ בגין היטל השבחה ומשכך, נותרה לזכות המנוח יתרה בסך 28,000 ₪.

המנוח נפטר ביום 9/3/01 ובעת פטירתו עמדה לזכותו יתרה בסך 21,000 ₪.

תחת להעביר את הסכום האמור ליורשי המנוח, קיזזה הנתבעת אל מול הסכום האמור חובות ארנונה שוטפים אשר נזקפו לחובת מחזיק הנכס מר אברהמי אלישע.

זאת ועוד, ביום 4/9/07 חויב הנכס בתשלום היטל השבחה בסך של 68,221 ₪ וזאת, על אף שכאמור שולם על ידי המנוח היטל השבחה כאמור בסעיף 4 לעיל.

התביעה בפני הוגשה ביום 31/12/08.

טענות הצדדים:

לטענת התובע, בנסיבות האמורות זכאי המנוח וכפועל יוצא מכך שהינו יורשו, זכאי הוא, להחזר תשלום סך 68,221.58 ₪ אשר שולם באופן כפול בגין היטל ההשבחה כאמור בסעיף 9 לעיל וזאת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 4/9/07 וכן, זכאי לקבלת יתרת הזכות אשר עמדה למנוח במועד פטירתו בגין תשלום הארנונה- דהיינו סך 21,000 ₪ וזאת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 9/3/01 ועד למועד התשלום.

במסגרת כתב ההגנה מטעמה, העלתה הנתבעת טענות סף ובהתאם להן דין התביעה להדחות על הסף הן מטעמי התיישנות, הן הואיל והתובע לא נקט בהליכי השגה או ערר בהתאם לדין והן, הואיל ולתובע אין כל עילה בכל הנוגע לתשלום היטל ההשבחה אשר בוצע בשנת 2007 .

באשר לטענת ההתיישנות טוענת הנתבעת כי התביעה הוגשה בחודש דצמבר 2008 ומשכך, במועד התביעה התיישנה תביעת הארנונה וזאת, גם אם תקופת ההתיישנות מתחילה להימנות ממועד התשלום (1998) וגם אם ממועד פטירת המנוח (2001).

באשר לטענה ולפיה לא נקט התובע בהליכי השגה וערר כדין - טוענת הנתבעת כי הואיל ובמסגרת החוק נקבעו הליכי השגה וערר, הרי שהיה על המנוח לפעול בהליכי השגה או ערר כדין ואינו יכול לפנות לבית המשפט בתביעה תחת זאת.

ובאשר לטענתה בדבר העדר עילה בכל הנוגע להיטל ההשבחה - טוענת הנתבעת ואין חולק על כך – כי תשלום היטל ההשבחה בוצע בעת מכירת הנכס ועל ידי כונס הנכסים ולא על ידי התובע .משכך, לטענת הנתבעת הרי שלתובע אין כל עילה להשבת היטל ההשבחה לידיו. זאת ועוד, לטענת הנתבעת ממילא שולם היטל ההשבחה לוועדה המקומית ומשכך אין כל עילה כלפיה להשבה.

בנוסף, מתייחסת הנתבעת גם לטענותיו של התובע לגופן ואולם, הואיל וכאמור עסקינן בבקשה לסילוק על הסף, אינני מוצאת, בשלב זה, לפרט או להתייחס לטענותיה של הנתבעת לגופם של דברים אלא לטענות הסף של הנתבעת בלבד.