אברהמי נ' מרכז החינוך העצמאי לת"ת ובתי ספר

החלטה

1.בפני בקשה לתיקון כתב התביעה (להלן – הבקשה).

2.התובע הגיש תחילה תביעה להפרשי שכר בגין עדכון הדרגה ולהחזר הוצאות נסיעה. במסגרת כתב התביעה המתוקן מבקש התובע להסביר ולפרט את תביעתו בגין הפרשי הדרגה והחזר הוצאות הנסיעה וכן להוסיף עילות תביעה נוספות שעניינן – הפרשי שכר בגין דמי שחיקה, החזר כספים שנוכו משכרו שלא כדין, פיטורים שלא כדין, פיצויי פיטורים והלנת פיצויי פיטורים.

3.לטענת התובע, במועד הגשת כתב התביעה המקורי הוא סבל מהשלכותיה של תאונת הדרכים שעבר בחודש מרץ 2010 ולפיכך, לא יכול היה לוודא שכתב התביעה כולל את כל העילות והסעדים להם הוא זכאי. עוד נטען כי בשל חסרון כיסו של התובע הוא יוצג על ידי הלשכה לסיוע משפטי ולמרבה הצער, הוגש כתב התביעה כשהוא טעון השלמות ותיקונים רבים.

4.הנתבע מתנגד לבקשה.

לטענת הנתבע, התצהיר התומך בבקשה לתיקון כתב התביעה אינו מפרט את התשתית העובדתית הנדרשת לצורך הוספת עילות התביעה החדשות.

עוד נטען על ידי הנתבע, שבדיון המוקדם מיום 1.6.2012 במסגרתו התבקש תיקון כתב התביעה, ב"כ התובע לא ביקש להוסיף עילה של פיטורים שלא כדין ועל כן, ב"כ התובע לא קיבל רשות מבית המשפט להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה בעילה זו.

הנתבע הוסיף וטען לשיהוי בהעלאת התביעה הנוגעת לפיטורים שלא כדין. לטענת הנתבע, השיהוי גרם לו נזק שאינו בר תיקון, שכן אילו היה התובע מעלה את טענתו על אתר, הנתבע היה יכול לבטל את הפיטורים או לתקן את הליך הפיטורים בעוד שכיום, לאחר כשנתיים ממועד סיום עבודתו של התובע בנתבע, לא ניתן להחזיר את התובע לעבודתו בנתבע ואף לא ניתן לערוך מחדש את הליך הפיטורים.

הנתבע טען כי עילות התביעה שהוספו לכתב התביעה המתוקן אינו מגלות עילה ובפרט התביעה בגין פיטורים שלא כדין.

5.תקנה 41 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991, קובעת כי בית הדין או הרשם רשאי בכל עת להתיר לכל אחד מבעלי הדין לתקן את טענותיו.

הכלל בנוגע לתיקון כתבי טענות הינו האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתא האמיתית לדיון והאם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן (כגון כאשר מועלת טענה השוללת את זכות הצד שכנגד להתגונן בטענת התיישנות).

6.בענייננו, כאשר מדובר בשלב מקדמי של הדיון ולאור ההלכות בנוגע לתיקון כתבי טענות, אינני מוצאת לנכון שלא להעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה, למעט להוספת רכיב פיצויי הלנת פיצויי פיטורים. זאת, לנוכח התיישנות מהותית של התביעה לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים במועד הגשת הבקשה.

בהתייחס לטענת הנתבע לשיהוי התביעה לפיטורים שלא כדין יובהר כי במסגרת כתב התביעה המתוקן התובע אינו מבקש סעד של החזרה לעבודה אלא פיצוי כספי.

מכל מקום, לטענת הנתבע, היה על התובע להעלות את טענותיו בדבר פיטורים שלא כדין בסמוך למועד סיום עבודתו, כך שגם אם התובע היה עותר לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין במסגרת כתב התביעה המקורי, לא היה בכך כדי להשפיע על הגנת הנתבע. מכל מקום, הנתבע יוכל להעלות את טענת השיהוי במסגרת כתב ההגנה המתוקן והיא תידון כאחת הפלוגתאות בתובענה.

7.לאור האמור לעיל, הנני מתירה את תיקון כתב התביעה למעט סעיפים 6, 24, ו -25 לכתב התביעה המתוקן שעניינם פיצויי הלנת פיצויי פיטורים.

8.התובע ישא בהוצאות הנתבע בסך של 2,000 ₪, שאם לא ישולמו תוך 30 ימים מקבלת החלטה זו, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

בפסיקת גובה ההוצאות התחשבתי בכך שכבר הוגש כתב הגנה ולכן על הנתבע להגיש כתב הגנה מתוקן. כפי שהתובע מצא לנכון לפנות לחשב הכללי במשרד האוצר בנוגע לזכויות המגיעות לו מהנתבע קודם להגשת התביעה (נספחים ו'1 ו – ו'2 לכתב התביעה), הוא יכל לוודא שכתב התביעה המקורי כולל את כל עילות התביעה והסעדים להם הוא זכאי לטענתו. כך גם, התחשבתי בכך שלנוכח הוספת עילות תביעה רבות, הדיון שהתקיים ביום 10.5.2012 היה לריק ויש צורך בקיום דיון נוסף.

9.הנתבע יגיש כתב הגנה מתוקן בתוך 30 ימים מקבלת החלטה זו.

10.דיון מוקדם נוסף בנוכחות הצדדים ובאי כוחם יתקיים ביום 24.10.2012 בשעה 12:00.

ניתנה היום, ו' אב תשע"ב, 25 יולי 2012, בהעדר הצדדים.