אברהמי ואח' נ' שירביט-חברה לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

אני פוסק למומחה סכום של 2,310 ₪. המזכירות תעביר את הסכום שהופקד. הסכום יועבר לשר"פ הדסה.

ניתנה והודעה היום י"ז תמוז תש"ע, 29/06/2010 במעמד הנוכחים.

ארנון דראל, שופט

פסק דין

התובע מס' 1 (להלן: "התובע"), יליד 1976 נפגע בשתי תאונות דרכים שאירעו ביום 9.10.03 וביום 24.11.03. הנתבעות הן מבטחות הרכב שעקב השימוש בו נפגע התובע בשתי התאונות והן אינן חולקות על החבות. המחלוקת בין הצדדים היא באשר לנזק שנגרם לתובע בשל שתי התאונות. פסק הדין מתייחס לתביעת התובע לאחר שתביעת התובעת מס' 2 סולקה בפשרה.

לבדיקת התובע מונו מספר מומחים רפואיים: ד"ר א' פרנקל מונה מומחה בתחום האורטופדיה; ד"ר ע' אילון מונה מומחה בתחום הא.א.ג. ופרופ' ז' ארגוב מונה מומחה בתחום הנוירולוגיה.

המומחה בתחום האורטופדיה, ד"ר פרנקל, מצא את הבדיקה הקלינית שערך תקינה ולא מצא ממצאים הנקשרים לתאונות בבדיקות ההדמיה. לפיכך הוא קבע כי לא נותרה לתובע נכות בתחום זה. בתשובות שנתן לשאלות הבהרה הוא קבע נכות זמנית של 100%; 50% ו- 20% לתקופה של כשבועיים לאחר התאונה הראשונה ונכות זמנית לפרק זמן דומה לאחר התאונה השנייה.

בבדיקת התובע בתחום רפואת האף, אוזן, גרון גם כן לא נמצאה נכות הנובעת מהתאונות. המומחה, ד"ר אילון, סוקר את תלונות התובע על ירידה משמעותית בשמיעה אך מתרשם מקיום הגזמה במתן התלונות. בתיאור הבדיקה הוא כותב כי התוצאות שנמצאו בבדיקות השמיעה שנערכו 'מראות על חוסר אמינות וניסיון לאגרבציה'. בסיכום חוות דעתו הוא מפנה לכך שהתלונה על הירידה בשמיעה החלה רק שלוש וחצי שנים לאחר התאונה וכתוצאה מכך ובשל התרשמותו מאותה אגרבציה הוא סבור כי אין קשר בין הליקוי בשמיעה, ככל שיש, לבין התאונה. עמדה דומה באשר להגזמה שהודגמה בבדיקות שנערכו עולה גם מתשובותיו לשאלות ההבהרה. בתשובות מבהיר ד"ר אילון כי תלונות התובע תואמות מצב של חירשות שבוודאי שלא ניתן לייחס אותו לתאונה שהייתה ארבע שנים קודם לכן בהיעדר חבלת ראש.

לפי המלצתו של ד"ר אילון מונה מומחה נוסף בתחום הנוירולוגיה, פרופ' ארגוב. המומחה מציין בחוות דעתו כי לא מצא ממצאים בבדיקות שערך אך בהינתן התלונות שהועלו על כאבי ראש הוא אישר כי אלה יכולות להופיע לאחר חבלות דוגמת החבלות בתאונות הדרכים. הוא קבע אפוא כי אף שלא נותרה נכות צמיתה – נותר לתובע סבל הנובע מאותם כאבים.

פרופ' ארגוב זומן לחקירה נגדית על חוות דעתו. בתשובותיו הוא הסביר כי הוא מאמין כי התובע אכן סובל מכאבי ראש בשל התאונות אך העוצמה פחותה מזו הנטענת ומדובר בסבל 'קל' יחסית. עוד הוא הוסיף כי לפי התוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז – 1956 אין הדבר מאפשר קביעת נכות אך ככל שהיה יכול לכמת את שיעור ה'סבל' הנובע מכך היה מעמיד אותו על 1-2 אחוזי נכות.

התובע כותב בתצהירו כי עובר לתאונה עבד בשזירת פרחים ולטענתו לא עבד משך שלושה חודשים. הפסד ההשתכרות המוערך על ידו הוא בסכום של 15,000 ₪. לטענתו לאחר התאונות הפסיק לעבוד בעיסוק זה בשל המגבלות מהן הוא סובל והחל לעבוד בעבודות שונות, אותן החליף בתדירות גבוהה. התובע מצרף לתצהירו את דו"ח רציפות הביטוח המתעד את מקומות העבודה השונים ואת השכר בכל אחד מהם. לטענתו הוא מוגבל בכושר ההשתכרות, נזקק להפסקות רבות במהלך העבודה ומתקשה לתפקד. מתוך התצהיר והתלושים עולה כי החל לעבוד בחודש ינואר 2009 בחברת ברמן והוא עובד שם גם כיום. שכרו כעולה מהתלושים שצורפו עומד על כ- 7,000 ₪ (ברוטו בניכוי מס).

לטענת התובע חלה הפחתה ניכרת בהיקף פעילותו. הוא קיבל לאחר התאונות טיפולים רבים וכיום הוא סובל מכאבים בלתי נסבלים: כאבי ראש וחוסר יכולת לתפקד בשל הפגיעה בשמיעתו.

בסיכומיו ביקש התובע כי יפסק לו פיצוי עבור הנזק הלא ממוני (בשל שתי התאונות); הפסד השכר לעבר שלהערכתו עומד על 15,000 ₪; פיצוי עבור הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד בשל הצורך לרכוש תרופות ומשככי כאבים; עזרת הזולת והחזר התשלום ששולם למומחים – ד"ר פרנקל וד"ר אילון –עבור מתן חוות דעתם.

הנתבעות סבורות כי אין לפסוק לתובע כל פיצוי למעט הנזק הלא ממוני ויש לקזז מן הסכום שיפסק את עלות חוות הדעת של פרופ' ארגוב.

לאחר שמיעת המומחה ועדות התובע ואשתו מצאתי לפסוק לתובע פיצוי בסכום של 25,000 ₪ לפי הפירוט שלהלן (וזאת בהתאם לראשי הנזק שפורטו על ידי התובע בסיכומיו):

א.כאב וסבל - בעניין זה הייתה עתירת התובעת לפסיקת הפיצוי המקסימאלי האפשרי למי שנפגע בשתי תאונות דרכים אף שלא נותרה לו נכות. הנתבעות סבורות כי יש לפסוק סכום צנוע. אף שקשה היה שלא להתרשם מקיום פער לא מבוטל בין התמונה העולה מחוות הדעת לבין האופן הסובייקטיבי שבו רואה התובע ממצבו – דומה כי התובע סובל באופן לא מבוטל וכי אף אם מדובר בסבל סובייקטיבי יש לתת משקל גם לכך. עוד יש לציין כי המומחה, פרופ' ארגוב, שהיה ער לטענה כי יתכן והתובע מגזים בתלונותיו מצא לקשור בין קיום כאבי ראש לבין שתי התאונות. בהינתן הסבל הסובייקטיבי שתואר לעיל, הערכת המומחה כי כאבי הראש הם תוצאה של התאונות והסבל הנובע מהן וכן לאור הזמן שחלף מאז התאונות אני מעמיד את הפיצוי ברכיב זה – בשל שתי התאונות – על סכום של 20,000 ₪ נכון להיום.

ב.הפסד שכר לעבר – התובע העריך כאמור את ההפסד בסכום של 5,000 ₪ לחודש וטען כי לא עבד משך שלושה חודשים. בחינת העולה מדו"ח רציפות הביטוח מעלה ספק לגבי עצם העבודה בחודש בו ארעה התאונה ואין כל נתון התומך בטענת התובע לגבי השכר לפני התאונה ואי קבלתו במהלך אי הכושר. זאת ועוד תקופות אי הכושר בשתי התאונות הן קצרות יחסית ובוודאי שלא מוצדקת העדרות למשך שלושה חודשים. בהתחשב בכל אלה איני סבור כי הונחה תשתית מספקת להוכחת הפסד שכר לעבר.

ג.הוצאות רפואיות – הקבלות שצורפו לתצהיר ולהודעה שהוגשה ביום 20.12.09 הן בסכומים נמוכים יחסית. למרות זאת, בהינתן כי התובע אכן סובל מכאבי ראש וכי עלול להזדקק לתרופות מעת לעת, מצאתי להעריך נזק זה, בהתייחס לעבר ולעתיד, בסכום של 4,000 ₪.

ד.עזרת הזולת - בהתחשב בכך שלא נותרה נכות ולאור תקופת אי הכושר הקצרה שהייתה לאחר התאונות אני מעמיד את הפיצוי בראש נזק זה בסכום של 1,000 ₪.

לסכום זה יש להוסיף שכר טרחת עורך דין (13% ומס ערך מוסף) וכן החזר מחצית האגרה (שכן ההליך נוהל גם בשם תובעת נוספת שעניינה הסתיים).