אברהמוף נ' חברת לב התמר מקבוצת דניאל וחנן בע"מ ואח'

החלטה

ביום 28.6.2011 הוגשה לי בקשה לדחיית מועד שמיעת הראיות וזאת מחמת העובדה כי המועד שנקבע אינו תואם את יומנה של ב"כ הנתבעים 1-2 אשר נטלה על עצמה את ייצוגם של הנתבעים בימים אלו ומחמת העובדה כי בשל סמיכות הזמנים נדרשת ב"כ הנתבעת ללימוד רב של חומר הראיות.

הנתבעת 3 נתנה הסכמתה לדחיית מועד הדיון. התובע התנגד.

לאחר שנתתי דעתי לבקשת הנתבעים, אני מוצאת כי יש להורות על דחיית הבקשה וכי מועד שמיעת הראיות יעמוד בעינו.

תיק זה החל בשנת 2008.

התקיימו בתיק זה חמישה דיונים מתוכם כבר שלוש ישיבות של שמיעת ראיות.

המועד הקבוע ליום 19.7.11 נקבע לצורך שמיעת ראיות ההגנה וסיום.

ב"כ הנתבעים להיום אינה זרה לתיק או לנתונים המופיעים בו.

זאת ועוד המועד הקבוע לא נקבע לאחרונה וללא תאום, אלא שהוא תואם בין ב"כ הצדדים (לאותה עת) ועם הנתבע 2 עצמו, עוד בחודש ינואר 2011 דהיינו כחצי שנה קודם המועד הקבוע לסיום שמיעת הראיות.

הנתבע 2 ביקש שלא להיות מיוצג על ידי ב"כ עד לאותה עת כבר בחודש ינואר 2011 והדעת נותנת כי יכול היה לוודא התקשרות עם עורך דין מטעמו, אשר יוכל להתייצב לדיון במהלך החודשים שחלפו.

בבואו של בית המשפט לבחון שאלת ההצדקה לדחיית מועד הדיון הוא מחוייב למגוון שיקולים לרבות מהות ההליך שבפניו, משמעות דחיית מועד הדיון ויכולתו של בעל הדין להגיע לדיון במועד שנקבע כמו גם האינטרסים של הצד שכנגד לרבות לעניין סיומו של ההליך בפרק זמן סביר.

עיון במסמכי בית המשפט מלמד כי משרדו של ב"כ הנתבע אינו משרד של עורך דין בודד כי אם שניים.

בכל הנוגע לחלק הבקשה נוגע ללימוד התיק אני סבורה שיש במועד שנותר די והותר לצורך היערכות ללימוד התיק.

בכל הנוגע לניהולם של הליכים אחרים אני סמוכה ובטוחה כי ב"כ הנתבעים כלכלה את צעדיה קודם שנטלה על עצמה את ייצוגם של הנתבעים בתיק זה.

אני מוצאת להבהיר כי ככל שמשמעות דחיית הדיון היתה דחייה קצרה של מספר ימים או אפילו שבועות, הייתי נוטה, לפנים משורת הדין, להורות על הדחייה.

עם זאת, יומני עמוס לעייפה ומשמעות דחיית הדיון, לעת הזו, הינה דחיית לחודש מאי 2012.

כב' השופט לוין ציין בין היתר במסגרת רע"א 3136/00 סלמאן נ' שוקייר (טרם פורסם) כדלהלן:

"בקשת דחייה המוגשת לבית המשפט, בין כערכאה ראשונה ובין כערכאת ערעור, מחייבת שיקול ואיזון בין אינטרסים שונים:ו של המבקש, של המשיב ושל הציבור, ולענין זה הסכמת בעלי הדין אינה, בהכרח, מועילה, כשם שהתנגדות אחד מבעלי הדין, אינה, בהכרח, מונעת היעתרות לבקשה. האינטרסים של בעלי הדין תלויים בנסיבות העניין, במשקל הנימוק המשמש עילה לבקשת הדחייה (למשל מחלה פתאומית בה חלה פרקליטו של בעל דין) ובשלב שבו מוגשת בקשת הדחייה, יחסית לנימוק הדחייה. אינטרס הציבור הוא שהמשפטים יתבררו במהירות ראויה ויתקיימו במועד שאליו הם נקבעו. בדחיית דיון למועד אחר יש כדי לשבש את המהלך התקין של עבודת בית המשפט והארכת תור המשפטים כשאין אפשרות לשלב ביום הדיונים תיק אחר במקום התיק נשוא בקשת הדחייה. יש בה גם להוסיף נטלים מיותרים על עבודת הדרג המנהלי של בית המשפט ולהאריך את משך בירורו של העניין נשוא ההתדיינות, דבר שמנקודת הראות של האינטרס הציבורי יש למנוע ככל האפשר. מי שמנתח את הסיבות להימשכות הבלתי ראויה של ההליכים בבית המשפט ולעינוי הדין שנגרם עקב כך אינו יכול להתעלם מהגורם (התלוי כמעט אך בבתי המשפט) של דחיית משפטים מהמועד שאליו נקבעו למועדים אחרים מטעמים שאינם ראויים. בין טעמים אלה אפשר למנות גם שימוש ביד קלה מדי בהיעתרות לבקשות דחייה שהטעם היחיד או העיקרי להגשתן הוא הסכמת בעלי הדין או פרקליטיהם."

ממכלול הטעמים שנמנו לעיל ומשקלם הכולל של אלו,  הבקשה נדחית והראיות ישמעו במועד שנקבע.

עם זאת ועל מנת להקל על ב"כ הנתבעים נוכח האמור בבקשה לא יישמעו הסיכומים בתיק זה בעל פה עם תום הדיון ותינתן לצדדים האפשרות להגיש את סיכומיהם בכתב.