אברהמוב נ' מדינת ישראל

החלטה

לפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בחיפה, (השופט ש. שר), אשר ניתנה ביום 15.12.11 בתיק מ"ת 26496-05-11 ועל פיה דחה את בקשת העורר להקל בתנאי שחרורו בערובה.

נגד העורר הוגש כתב אישום בת"פ 26526-05-11 ובו ייחסה לו המשיבה עבירה של התפרצות בצוותא, לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 בצירוף סעיף 29(ב) לחוק, עבירה של גניבה בצוותא, לפי סעיף 384 בצירוף סעיף 29(ב) לאותו חוק וכן עבירה של היזק לרכוש במזיד בצוותא, לפי סעיף 452 לחוק בצירוף סעיף 29(ב) לאותו חוק.

ביום 19.6.11 החליט בימ"ש קמא לשחרר את העורר למעצר בית מלא עם איזוק אלקטרוני.

ביום 6.10.11 הורה בימ"ש קמא על שינוי בתנאי מעצרו של העורר, כך שתנאי מעצר הבית יהיו בין השעות 22:00 ועד 6:00 בבוקר למחרת.

ביום 8.11.11 הודה העורר בעובדות כתב האישום המתוקן, הורשע עפ"י הודאתו בעבירה שעניינה סיוע לאחר מעשה והטיעון לעונש נקבע ליום 30.1.12 לאחר קבלת תסקיר שירות מבחן.

ביום 8.12.11 הגיש העורר בקשה לעיון חוזר במסגרתה ביקש הקלה בתנאי מעצר הבית. בימ"ש קמא החליט ביום 15.12.11 לדחות את הבקשה .

מכאן הערר שבפני

ב"כ העורר ציין כי ביום 16.12.11 החליט בימ"ש קמא לבטל את מעצר הבית של נאשם אחר באותו תיק.

לטענת ב"כ העורר החלטת בימ"ש קמא הינה מנוגדת לעקרון איסור הפליה בין נאשמים כשאין כל שוני ביניהם, הבדל המצדיק אבחנה כה קיצונית, גישה זו ישימה, לדעתי, בעניינו של העורר.

ב"כ המשיבה ביקשה לדחות את הערר.

ציינה כי העורר נמצא במעצר בית לילי ולא חלקי. לטענתה עניינו של העורר על אף תיקון כתב האישום שונה מעניינם של שני הנאשמים האחרים שאינם במעצר בית כלל ועיקר.

ציינה כי לחובתו של העורר שתי עבירות דומות, עבירת סמים וקשירת קשר שאף בעבר ריצה מאסרים בפועל. לכן לטענתה יש לדחות את הערר.

ציינה כי בכוונתה לעתור למאסר בפועל, לכן ביקשה לא להקל בתנאי המעצר.

לאחר שעיינתי בהודעת הערר, בהחלטת בית משפט השלום ושמעתי את טענות הצדדים, אני מחליט לקבל את הערר .

ראוי לציין כי ביום 16.12.11 החליט בימ"ש קמא לבטל מעצר בית של נאשם אחר המואשם יחד עם העורר באותה פרשה. מה גם, העורר הודה והורשע בעובדות כתב האישום המתוקן לאחר שהעבירה שונתה לסיוע לאחר מעשה והטיעון לעונש נקבע בעוד כחודש ימים. כך שעניינו עומד להסתיים בקרוב.

בית המשפט העליון כבר עמד על כך שעקרון השוויון בין נאשמים חל גם בשלב המעצר, ובהעדר שוני ענייני, אין להפלות בין נאשמים שווים - ראו בש"פ 303/07 נועם אלי באבי נגד מדינת ישראל (ניתנה ביום 21.1.07); בש"פ 2399/05 ציקואשוילי נ' מדינת ישראל, (ניתנה ביום 23.3.05) ובש"פ 5398/03 רן נ' מדינת ישראל, (ניתנה ביום 30.6.03).

אשר על כן ועל יסוד האמור לעיל אני מקבל את הערר ומבטל את מעצר הבית הלילי בו נמצא העורר.

המזכירות תשלח לצדדים עותק החלטה זו בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתנה היום, כ"ט כסלו תשע"ב, 25 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.