תא"מ
בית משפט השלום ירושלים
|
8201-09
21/06/2010
|
בפני השופט:
גד ארנברג
|
- נגד - |
התובע:
אברהם שלמה
|
הנתבע:
יובל וגנר
|
פסק-דין |
פסק דין
תיק זה נפתח כבקשה לביצוע שיקים בהוצל"פ. המדובר ב- 2 שיקים על סך 3,520 ₪ כ"א שמועדי פרעונם 1.12.08 ו- 1.1.09. הנתבעים טוענים כי מדובר בשקים שהם נתנו לאדם בשם עובדיה שיאחי עבור שכירות דירה ששכרו ממנו במושב גבעת יערים. לדברי הנתבעים, מר שיאחי גנב מהם סכומי כסף שונים, תוך שהוא נכנס לדירה המושכרת. בעקבות תלונה שהם הגישו נגדו במשטרה הוא דרש מהם לעזוב את הדירה ואף נקט באלימות כלפיהם והוציא את חפציהם מהדירה . הנתבעים עירבו את משטרת ישראל שצידדה בעמדתם והורתה למר שיאחי להחזירם לדירה אך עקב כך שהם פחדו ממנו, עקב עברו הפלילי, הם עזבו את הדירה. לפני העזיבה מר שיאחי הבטיח להם שהוא יחזיר את השקים שהם שילמו עבור השכירות שנמצאים עדיין אצלו אך בפועל הוא לא החזיר אותם אלא העביר אותם לתובע אשר עושה יד אחת עם שיאחי. התובע קיבל, לדברי הנתבעים, את השקים אחרי שהם בוטלו, אמנם לדבריו הוא קיבל אותם תמורת הלוואה שנתן לשיאחי אך הוא לא המציא כל ראיה על הלוואה כזו ואף הציע למכור את השקים לנתבעים במחיר נמוך מערכם.
כב' השופט פיינברג קיבל את ההתנגדות והעביר את ההליך לפסים של דיון מהיר שבמסגרתם חויב התובע לתת תצהיר.
התובע הצהיר כי קיבל את השקים משיאחי כנגד הלוואה שהוא נתן לשיאחי ורק לאחר שבירר אצל הנתבע שהשקים יפרעו. לדבריו הוא לא תבע את שיאחי מחמת כך שהוא שמע ששיאחי במצב כלכלי לא טוב והוא לא יצליח לגבות ממנו.
הצדדים נחקרו על תצהיריהם ולאחר עיון בהם באתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.
הלכה ידועה היא כי כשלון תמורה מלא מהווה הגנה בתביעה שטרית, כאשר מדובר בצדדים קרובים. בנדון דנן, אין ספק שמדובר בכישלון תמורה מלא בודאי לגבי השיק שמועד פירעונו 1.1.09 שכן הוא עבור שכירות ינואר 2009 שבה כבר הנתבעים סולקו מהדירה ואולם גם לגבי השכירות של דצבמר 2008 בה שהיו הנתבעים 5 ימים ניתן לאמר שמדובר בכישלון תמורה מלא או למצער בכישלון תמורה חלקי לסכום קצוב, שאף הוא מהווה הגנה נגד תביעת שטרית. כאמור, כשלון תמורה הוא הגנה נגד צדדים קרובים לשטר, לפיכך, אילו היה התובע אוחז כשורה הוא היה גובר על כשלון התמורה ואולם התובע אינו כזה, מדובר בשקים שניתנו על ידי הנתבעים כאשר שם הנפרע ריק. השם שמולא בשטרות כשם הנפרע הוא שמו של התובע ומשכך הוא אינו יכול להיות אוחז כשורה בשקים. אמנם לא התברר בחקירת אם התובע הוא אשר הוסיף את שמו או שמא שיאחי עשה זאת, ואולם עצם העובדה שהתובע הוא הנפרע על פי השיק מונעת ממנו להיות אוחז כשורה בו. התוצאה היא אפוא שכל טענה שעומדת לנתבעים כנגד מי שקיבל מהם את השקים עומדת להם גם נגד התובע שאמנם אוחז בשקים אך אינו אוחז כשורה בהם. כאמור, עדות התובע לפיה הוא נאלץ לעזוב את הדירה שמנעולה אף הוחלף על ידי שיאחי לא נסתרה ומשכך וכיון שמדובר בכישלון תמורה מלא, טענה המהווה הגנה נגד צד קרוב, היא מהווה הגנה גם נגד התובע.
בנוסף לאמור התובע לא הצליח להראות שהוא נתן תמורה עבור השקים. התובע טען כי את השקים הוא קיבל כנגד חוב של שיאחי כלפיו, אך לא המציא כל ראיה לכך שהוא נתן לשיאחי כספים כלשהם. לא זו בלבד אלא שמעדותו עולה שהוא מובטל כבר משנת 2006 ולפיכך אף הסבירות שהוא נתן לשיאחי הלוואה בסך של 8,000 – 9,000 ₪ בשנת 2008 אינה גבוהה. וזאת בנוסף לכך שהתובע לא ידע לאמר כמה הוא נתן לשיאחי בשנת 2008, לשאלה שנשאל בעניין סכום ההלוואה שנתן בשנת 2008 השיב התובע 8000 – 9000 ₪, האם התובע לא יודע כמה הלוואה נתן בדיוק??? אמנם החוק קובע חזקת תמורה ואולם כאשר צד טוען לתמורה מסוימת, ולא מצליח להוכיח אותה, יש בכך כדי לפגום בחזקת התמורה.
התוצאה היא אפוא שמדובר בשקים שתמורתם נכשלה לגמרי ומדובר בתובע שאינו אוחז כשורה ומשכך הדברים, דין התביעה להידחות.
אני דוחה את התביעה ואיני עושה צו להוצאות רק בשל כל שלגבי השיק שמועד פירעונו 1.12.08 ייתכן שמדובר בכישלון תמורה חלקי לסכום קצוב (5 ימים מתוך 30 ימי החודש) ולפיכך בסכום זה שאיני מחייב בו את הנתבעים יש כדי לזכותם בשכר הטרחה שהיה נפסק לטובתם.
המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מפסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.
ניתן היום, ט' תמוז תש"ע, 21 יוני 2010, בהעדר הצדדים.