ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
45142-07
12/08/2013
|
בפני השופט:
מרדכי בן-חיים
|
- נגד - |
התובע:
1. אברהם שטרן 2. שמשון חנקין 3. אמיתי פויכטוונגר 4. אברהם פינס 5. משה רוט 6. שמחה שטיינברג 7. גולן בן דוד 8. אלטר לובין 9. אפרים הכט 10. יובל אורדנטליך 11. זלמן גרוסמן 12. דוד כץ 13. גבי גבאי 14. עקיבא רוטנברג 15. יאיר יפרח 16. יצחק זילברשטיין 17. מנחם קליין 18. אמיר בן דוד 19. סלומון דהן
|
הנתבע:
1. בנק לאומי לישראל בע"מ 2. יגאל כהן 3. עו"ד 4. LTD ]MARKETING[ MOMBASA PARADISE
|
פסק-דין |
פסק דין
א.התובענה ובעלי הדין
1.התובעים 19 במספר מגדירים את עצמם כמי שרכשו יחידות נופש במלון של חברת: PARADISE MOMBASA (MARKETING) LTD – הנתבעת 3 (להלן: "פרדיס או החברה) ונמנים על המגזר החרדי.
2.הנתבע 1 (להלן: "הבנק") הינו מוסד בנקאי אצלו התנהלו חשבונות נאמנות על שם התובעים (להלן: "החשבונות") לצורך השקעת כספי התובעים ברכישת יחידות נופש אצל החברה.
3.הנתבע 2 (להלן: "עו"ד כהן") הינו עורך דין על פי הכשרתו אשר שימש כנאמן עבור החברה והתובעים.
4.בתביעתם טענו התובעים כי כספים שהפקידו בחשבונות ירדו לטמיון בשל מעשים ו/או מחדלים המיוחסים לנתבעים, העולים כדי גזילה ו/או עשיית עושר ולא במשפט ו/או רשלנות.
5.התובעים עתרו לחייב את הנתבעים לשלם להם את סכום התביעה בסך 500,000 ₪.
ב.עיקר טענות התובעים
1.התובעים טוענים כי החברה הפעילה סוכני מכירות בקרב המגזר החרדי במגמה לשדלם להשקיע כספיהם ברכישת יחידות נופש אצלה.
2.להלן נטען כי על מנת לנטר את הסיכון של אובדן ההשקעה יצרה החברה עבור התובעים מנגנון של נאמנות לפיו החשבונות ינוהלו בידי שני נאמנים: עו"ד מאיר נוימן מטעם התובעים (להלן: "עו"ד נוימן") ועו"ד כהן מטעם החברה.
3.להלן נטען כי על פי מנגנון הנאמנות סוכם כי החל מן השנה השנייה להפקדת הכספים יעבירו הנאמנים לחברה שיעור של 5% מסכומי ההשקעה וכי להעברת הכספים דרושה הסכמתם וחתימתם של שני הנאמנים יחדיו.
4.התובעים מוסיפים וטוענים כי לנוכח השתייכותם של התובעים למגזר החרדי, הסכימה החברה כי במהלך השנתיים הראשונות, יהא בית הדין המיוחד של הקהילה החרדית בראשותו של הרב קרליץ (להלן: "ביה"ד של הרב קרליץ") רשאי להורות על החזרת הכספים לתובעים.
5.לטענת התובעים, עם חלוף הזמן הסתבר להם כי החברה אינה משלמת להם את הכספים המגיעים בשל אי ניצול יחידות הנופש (להלן: "תמורת אי הניצול") וכי בהמשך הדרך, הם קיבלו ביום 17.7.01 מכתב מעו"ד נוימן לפיו הוצאו מן החשבונות, ללא אישורו וחתימתו כספים והועברו לחברה.
לגרסת התובעים התברר להם כי עו"ד כהן בשיתוף פעולה עם החברה הוא שגרם לריקון החשבונות.
6.להלן נטען כי חרף העובדה שעו"ד נוימן הבהיר לתובעים כי הבנק מבין את הטעות שעשה, סירב הבנק להחזיר את כספי ההשקעה לחשבונות, הגם שהסתבר כי הכספים שוחררו והועברו לחברה מתוקף חתימה אחת בלבד (חתימתו של עו"ד כהן).
7.התובעים מוסיפים וטוענים כי ביה"ד של הרב קרליץ הוציא תחת ידו, במרוצת הזמן מספר פסקי דין לפיהם החברה לא עמדה בהתחייבותה לתשלום תמורת אי הניצול, וכי הפרתה הנמשכת עולה כדי ביטול העיסקה.
8.פסקי דין אלו אושרו בפסקי דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב (להלן: "פסקי הדין") וכי הממצאים שנקבעו בפסקי הדין מזכים את התובעים.
ג.טענות ההגנה מטעם הבנק
1.הבנק טען כי התביעה הוגשה בשיהוי ניכר ותוך גרימת נזק ראייתי לבנק.
2.הבנק הכחיש את מרבית טענות התובעים וכפר בחבותו הנטענת כלפיהם, מתוך שטען כי פעל בתום לב ובדרך מקובלת.