אברהם נ' גולדאור מ. ש. מ. טכנולוגיות בע"מ

פסק דין

1.בפני ערעורו של המערער על החלטתה מיום 23.12.09 של כב' הרשמת גב' הינדה שרון שדחתה את הבקשה להארכת המועד להגשת התנגדות לביצוע שטר ומשכך נדחתה אף ההתנגדות.

נראה כי למערער זו דרך מקובלת שלא לעמוד במועדים הנקבעים בתקנות ואחרי שלא הגיש את ההתנגדות במועד, ניתן היה להניח כי את הערעור יגיש במועד,ואולם גם הערעור הוגש באחור של יומיים או שלושה ללא בקשה להארכת מועד.

הגם שניתן היה לדחות הערעור על הסף בשל הטעם הדיוני, החלטתי לברר את הערעור לגופו.

ב"כ הצדדים הגישו עיקרי טיעון וסיכמו טענותיהם בכתב בצירוף מסמכים ופסיקה רלוונטית.

2.החלטתה של הרשמת הנכבדה נתנה בדיון בו התבררה הבקשה להארכת מועד והמבקש נחקר וב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם.

כדין נהגה הרשמת הנכבדה עת הפרידה בין הבקשה להארכת המועד לבין ההתנגדות.

כדי שתידון ההתנגדות לגופא על המבקש לעבור את המשוכה של הארכת מועד.

מחומר הראיות עולה כי מסמכי ההוצל"פ הומצאו לב"כ הקודם של המערער ביום 17.4.09, המצאה לעורך דין המייצג לקוח דינה כהמצאה לבעל הדין עצמו, כהוראת תקנה 477 לתקנות סדה"א.

כדי להאריך מועד שנקבע בתקנות, על המבקש להציג "טעם מיוחד" שיירשם כהוראת תקנה 528 סיפא לתקנות.

3.המסירה לעורך הדין דינה כמסירה למערער עצמו גם אם בפועל לא עדכן אותו עורך הדין במסירה, ובוודאי שאין בהתנהלות עורך דין ביחסיו עם הלקוח משום טרם מיוחד המצדיק הארכת המועד.

גם אם לא בוצעה מסירה פורמאלית של האזהרה ונספחיה לעורך הדין הרי שחלה חזקת הידיעה שכן הוכח באופן ברור כי עורך הדין היה מודע לקיומו של תיק ההוצל"פ, ובמקרה זה הידיעה שקולה למסירה.

4.הבקשה להארכת מועד עומדת בפני עצמה ובמנותק מכתב הגנה או התנגדות.

רק אם קיים טעם מיוחד או "כמעט" טעם מיוחד ניתן לבחון את טענות ההגנה לגופן כדי שתצטרפנה לטעם המיוחד ותחזקו כדי שיוארך המועד.

ואולם כאשר אין כל טעם מיוחד ואפילו לא טעם סתם, אזי לא יבואו טענות ההגנה במקום הדרישה לטעם מיוחד וכאמור במסגרת הבקשה להארכת מועד לא הציג המערער טעם כלשהו בגינו יוארך לו המועד, ולכן צדקה הרשמת הנכבדה עת קבעה כי יכול היה המערער להעלות את טענותיו במסגרת התנגדות שתוגש במועד ואין בנימוקי ההתנגדות משום טעם מיוחד להארכת מועד.

5.אשר על כן אני דוחה את הערעור ומחייב את המערער לשלם למשיבה את הוצאות הערעור בסך של 2,500 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.

ניתן היום, כ"ב ניסן תש"ע, 06 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.