פסק דין
1.במשרד החינוך קיים גף להערכת תארים מחו"ל, המוסמך לקבוע את שקילותו של תואר אקדמי מחו"ל לתואר למוסד ישראלי מוכר.
בעבר התקבלה החלטה ע"י נציב שירות המדינה והממונה על השכר בהסכמי עבודה במשרד האוצר, שלא להכיר בתארים שניתנו ע"י אוניברסיטת לטביה לצורכי שכר בשירות הציבורי.
כנגד החלטה זו הוגשה עתירה לבג"ץ, והעתירה התקבלה במובן זה, שאין מקום לפסילה כוללנית של כל התארים שניתנו ע"י אוניברסיטת לטביה, אלא יש מקום לבחינה באופן אישי, כך שלגבי כל עובד שיבקש להכיר לו בתואר מאוניברסיטת לטביה, רשאית המדינה לבחון, לפי מבחן הראיה המינהלית, האם קיימות ראיות לפיהן התואר הושג בדרכים שאינן כשרות.
2.לטענת הנתבעת, במשך השנים התבררו לה מימדי תעשיית העבודות המועתקות, בהקשר לקבלת התארים מאוניברסיטת לטביה.
הנתבעת הגיעה למסקנה, כי בוגרים קיבלו אישורי שקילות עוד לפני חשיפת הפרשה, ולא עמדו לפני הליך הבדיקה הפרטני.
הנתבעת אף טענה, כי לא בהכרח העבודה שהוגשה ראשונה מבחינה קלנדרית, היא העבודה האותנטית, שכן יתכן כי גם זו הועתקה או נקנתה בכסף מגורם שלישי.
לאחר שנמצאו מספר עבודות זהות, נשלחו ע"י הנתבעת מכתבי שימוע במהלך שנת 2011, למספר בוגרים של אוניברסיטת לטביה שקיבלו אישורי שקילות בעבר, וניתנה להם אפשרות להגיב על החשד בכל הקשור בעבודת הגמר.
בוגר אוניברסיטת לטביה שהגיב למכתבי השימוע, זומן לראיון אישי על עבודת הגמר, שמטרתו להזים את החשד שאישור השקילות ניתן על בסיס מצג שווא שאותו בוגר ביצע את העבודה.
כל הראיון מתבצע סביב עבודת הגמר.
3.החלטות הנתבעת הינן החלטות מינהליות, ובית הדין מוסמך להעביר תחת שבט ביקורתו השיפוטית את ההחלטה, ולבחון, האם זו ניתנה בגדר סמכות הנתבעת, באופן ענייני, בסבירות, במידתיות, בהגינות ובתום לב.
4.התובע סיים לימודיו בתואר ראשון בשלוחת אוניברסיטת לטביה בתאריך 12.10.2000, וקיבל אישור שקילות בתאריך 28.12.200, וזאת מבלי שעבר ראיון אישי ובחינה אישית, כפי שנעשה לבוגרי אותה אוניברסיטה לאחר העתירות לבג"ץ בעניינם, שבאו בעקבות ההחלטה על הקפאת אישורי השקילות.
5.בעקבות מציאת עבודת גמר דומה לזו של התובע, החליטה הנתבעת לערוך לו שימוע, והוא אף זומן לראיון אישי.
הנתבעת טוענת, כי למרות שחלפו למעלה מ-10 שנים, מהמועד בו הגיש התובע את עבודת הגמר, לצורך קבלת תואר בוגר, יש לצפות כי יזכור פרטים לגבי המחקר שערך ולגבי מושגי מפתח המופיעים בעבודתו.
6.בתאריך 28.4.11 נשלחה לתובע הודעה בדבר עריכת שימוע, בטרם שלילת אישור השקילות.
הנימוק לשליחת הודעה זו, היה מציאת עבודה זהה או דומה לעבודה שהגיש, וכן מספר פגמים שנמצאו בעבודה, לרבות שימוש בלשון רבים בגוף העבודה, נספחים וגרפים שאינם מצוינים בדף המקורות, והעדר ציון מקורות בגוף העבודה.
כמו כן, נטען, כי בעמוד 61 לעבודת הגמר, הופיע משפט שאינו קשור לעבודה, כאשר העבודה עוסקת בתחום מעדני החלב, ולא בתחום נגריות.
7.התובע זומן לראיון בתאריך 5.8.12, ולטענת הנתבעת, לא ידע ליתן הסבר מניח את הדעת בנוגע לאופן הכנת העבודה ומהותה, בנוגע לאיסוף החומר ובנוגע לגרף מרכזי בעבודה, עליו נשאל.
גם מיעוט המקורות ברשימת המקורות, נראה לנתבעת כבלתי סביר.
עוד ובנוסף טענה הנתבעת, כי בעבודת הגמר צוין, שהסקר בוצע בחודש 3/1999, בעוד התובע החל לימודיו בסמוך למועד זה.