החלטה
מונחת בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית למשך 60 ימים שהוטלה ביום 6.3.14, וזאת עקב קיומו של יסוד סביר להגשת כתב אישום כנגד המבקש, בגין אחריותו לאירוע תאונת דרכים.
קיום ראיות לכאורה לביסוס אחריותו של המבקש:
על פי חומר הראיות, נהג המבקש ביום 5.3.14 בשעה 08:00 בבוקר לערך, בכביש 461 מכיוון מזרח למערב, ברכב מסוג יונדאי מ.ר. 4541911 (להלן - הרכב) כשהוא בנתיב הימני. הכביש היה יבש, מזג האוויר נאה והראות טובה.
המבקש פנה ימינה לכיוון הכניסה לתחנת משטרת מסובים, ובמהלך הפנייה חלקו הקדמי של הרכב חסם את דרכו של קטנוע מ.ר. 7185772 (להלן – הקטנוע), אשר נסע מימינו, כפי הנראה על השול.
כתוצאה מהתאונה, הקטנוע נפל על צדו, והחליק על הכביש ובהמשך על השול, עד שנעצר על ידי מעקה בטיחות המוצב בכביש 461, לאחר כביש הכניסה לתחנת המשטרה.
בשלב הנוכחי, טרם נאספו מסמכים רפואיים אודות החבלה שנגרמה לרוכב הקטנוע, אך על פי דיווח השוטרים, נגרמה לו פציעה קשה, שכללה שברים ביד וברגל. ביום 10.3.14 נחקר רוכב הקטנוע במחלקת שיקום בבית חולים תל השומר, ומחקירתו עלה כי אינו זוכר את נסיבות התאונה. עם זאת, הודה כי כאשר קיים עומס תנועה, הוא נוהג לנסוע בשול.
עד ראיה, שנסע בנתיב הימני אחרי המבקש, מסר בהודעתו במשטרה, כי בעת האירוע היה עומס תנועה, ולכן נסע במהירות של 40 קמ"ש, לכל היותר. הקטנוע נסע מימינו במהירות גבוהה יותר ועבר אותו, ובהמשך את המבקש. לדבריו, מהירות נסיעתו של הקטנוע לא הייתה חריגה. הוא לא ידע לומר אם מלכתחילה הקטנוע נסע על השול או על הכביש, אך ציין כי בסמוך לכניסה לתחנת המשטרה קיים שול רחב, ובקטע כביש זה הקטנוע נסע על השול. לדבריו, המבקש פנה ימינה לתחנת המשטרה בנסיעה רגילה, ופגע עם חלקו הימני קדמי של הרכב בחלק האחורי של הקטנוע, אשר נפל על צדו והחליק.
המבקש מצדו הודה בחקירתו כי בעת פנייתו ימינה לתחנת המשטרה, חש חבטה בחלקו הקדמי ימני של הרכב, ורק לאחר התאונה הבחין לראשונה בקטנוע. המבקש לא היה משוכנע כי אותת ימינה בטרם החל בפנייה ימינה, ואף לא ידע לומר אם הסתכל במראות טרם ביצוע הפנייה.
בוחן התנועה ערך ניסוי שדה ראיה, בו המבקש ישב ברכב והוא לצדו, כאשר במקום הקטנוע המעורב בתאונה, נעשה שימוש באופנוע בגודל ובצבע דומים. המבקש הבחין באופנוע דרך מראת צד ימין והמראה המרכזית ברכב, כאשר האופנוע נמצא במרחק של 55 מטרים מהרכב, וכאשר הסתכל דרך המראה המרכזית בלבד, הבחין בחלק התחתון של האופנוע והגלגלים, כאשר האופנוע נמצא במרחק של 28 מטרים מהרכב.
מכאן עולה לכאורה רשלנותו של המבקש, אשר יכול היה להבחין בקטנוע טרם ביצוע הפנייה ימינה, אך לכאורה, נמנע מלהסתכל במראות בטרם פנה ימינה לכיוון תחנת המשטרה.
על פי תקנות התעבורה, התשכ"א -1961 (להלן – תקנות התעבורה), הוטלה חובת זהירות על נהג המבקש לשנות את נתיב נסיעתו, בין אם על ידי ביצוע סטייה לנתיב נסיעה אחר, ובין אם על ידי ביצוע פנייה ימינה או שמאלה.
על פי תקנה 41 לתקנות התעבורה, מוטל על נהג המבקש לבצע פנייה, לוודא טרם ביצוע הפנייה כי ניתן לבצעה "..בבטחה.. ובלי לסכן אדם או רכוש".
תקנה 42 לתקנות התעבורה קובעת כי: "נוהג רכב המתכוון לפנות ימינה, לא יפנה אלא כשהוא נמצא עד כמה שאפשר סמוך לשפה הימנית של הכביש ואין בצדו הימני רכב אחר בתנועה.."
כפי שיובהר להלן, בנסיבות רגילות חל איסור לעבור רכב מצדו הימני, ואולם חרף איסור זה, נדרש נהג המתכוון לפנות ימינה לוודא, טרם הפנייה, כי אין רכב אחר הנוסע מימינו.
ככל שמדובר ברכב דו גלגלי, לרבות אופניים, הרי לפי הוראת תקנה 122 לתקנות התעבורה, באפשרותם לנסוע לצדו של רכב אחר על אותו נתיב נסיעה, לצורך עקיפתו או מעבר על פניו.
ביחס לרוכב אופניים נאמר במפורש בתקנה 128 לתקנות התעבורה כי עליו לרכב "..קרוב ככל האפשר לשפתו הימנית של הכביש..", וחובה עליו לנהוג בזהירות "..במיוחד בעברו רכב העומד או בעקפו רכב הנע באותו כיוון." לפיכך, על נהג רכב לצפות נסיעת אופניים מימינו, באותו נתיב נסיעה, ובטרם ביצוע פנייה ימינה, עליו לוודא כי אין בביצוע הפנייה, כדי לסכן או לפגוע ברוכב האופניים.
הוראה דומה לא הותקנה ביחס לרכב דו גלגלי, ומכאן שרכב דו גלגלי אינו רשאי ברגיל לעבור על פני רכב מצדו הימני, ויהיה רשאי לעשות כן אך בהתאם להוראה הכללית המתירה בנסיבות מסוימות לעבור על פני רכב מימין, כמפורט בתקנה 47 לתקנות התעבורה.
מכאן עולה לכאורה רשלנות תורמת של רוכב הקטנוע, אם עבר על פי הרכב בנסיעה בצד הימני על הנתיב הימני, ובפרט אם עבר על פני הרכב בנסיעה על השול, אשר על פי התקנות חל איסור לנסוע בו.
עם זאת, יש להביא בחשבון כי נסיעה על השול הותרה לרכב דו גלגלי על פי הנחיות המשטרה (הנחיית מדור תעבורה 24/10) בנסיבות ובסייגים שהוגדרו בה, כך שלא ניתן לטעון כי נסיעה על השול של רכב דו גלגלי, הינה בגדר מעשה שנהג סביר אינו צריך לצפות את התרחשותו. ךל