החלטה
1.עניינה של החלטה זו בבקשת התובע ליתן צו מניעה זמני האוסר על הנתבע לעשות שימוש כלשהו בחלק הבניין המסומן בירוק לפי המפה שצורפה לתביעה (התקבלה במסגרת הליך זה וסומנה ת/2), וזאת עד להכרעה בתביעה העיקרית (ר' סעיף 13 א' לבקשה).
2.בד בבד עם הגשת הבקשה לסעד זמני, הגיש המבקש תביעתו, בה הוסיף על הסעד הזמני הנ"ל, סעד של צו הריסה באשר לחלק הבניין המסומן בירוק.
לתביעתו צירף התובע, בין היתר, מפת מודד, באמצעותה מבקש הוא לתאר את המצב הקיים, וכן פסק דין שניתן ב-28.03.10, במסגרת תביעת פינוי שהגיש התובע כנגד הנתבע, לפיו הורה בית המשפט לסלק ידו של הנתבע מהנכס הצמוד למבנה המסומן בירוק.
3.אין חולק בין הצדדים כי התובע הוא בעל הזכויות בנכס המסומן ע"ג ת/2, כתת-חלקה 28/1, תחת הכיתוב "בניין" וכי נכס זה הושכר לנתבע מלפני כ-10 שנים (ר' דברי ב"כ המבקש בעמ' 1 ש' 22, ועדות המבקש בעמ' 2 שורה 32) , ושימש את הנתבע כחנות ירקות.
אין גם חולק שבמהלך תקופת השכירות, שיפץ הנתבע ו/או הוסיף בנייה לסככה שהייתה קיימת בצמוד למושכר ועשה בה שימוש מלפני 7 שנים לכל הפחות (ר' עדות המבקש בעמ' 3 שורה 15).
מתברר גם שהנתבע מילא אחר פסק-הדין הנ"ל ופינה את המושכר, אם-כי ממשיך הוא להחזיק באותו חלק המסומן בירוק.
4.התובע טען בבקשתו, כי הנתבע בנה את התוספת למושכר, בצמוד למושכר, וללא הסכמתו, על מקרקעין השייכים לעיריית נצרת עלית, וכי הבנייה בוצעה שלא כדין וללא היתר.
כן טען התובע בבקשתו, כי אספקת המים והחשמל לחלק המבנה נשוא הבקשה (החלק המסומן בירוק), נעשית שלא כדין דרך מערכת החשמל והמים של המושכר.
5.בתשובתו לבקשה, הביע הנתבע תמיהה על כי התובע נזכר להלין על הבניה הבלתי חוקית,לטענתו, בשיהוי כה רב, ללא ששלח התראה, או הגיש תלונה, קודם לכן בגין השימוש שהנתבע עושה באותו חלק של המבנה.
עוד ציין הנתבע, כי על פסק-הדין המורה על פינוי מהמושכר תלוי ועומד ערעור שהוגש על ידו.
מכל מקום, טוען הנתבע כי לתובע אין כל זכויות בחלק המסומן בירוק.
6.דין הבקשה להידחות.
כלל הוא, כי מטרתו העיקרית של הסעד הזמני היא שמירת המצב הקיים, והוא בא לשרת את הסעד העיקרי המבוקש בתביעה, במובן זה שהוא נועד לשמש כלי עזר למימוש הסעד העיקרי לכשזה יינתן.
בענייננו, הסעד העיקרי המבוקש הינו הריסת חלק המבנה המסומן בירוק, ועד אשר יינתן סעד זה, באם יזכה התובע בתביעתו, מבוקש לאסור על הנתבע לעשות כל שימוש בחלק זה של המבנה.
זוהי למעשה בקשה לצו עשה זמני, בלבוש של צו מניעה זמני.
מתן הסעד המבוקש, משמעו שינוי המצב הקיים ופינוי המשיב מחלק זה של המבנה עד לסיום ההליך העיקרי.
אין בסעד זה דבר וחצי דבר לעניין שימור המצב הקיים. נהפוך הוא. (ר' בהקשר זה רע"א 388/88 חמיס נ' שטרן).
ואם בבקשה למתן צו עשה זמני עסקינן (לפחות כך הוא הסעד המבוקש במהותו), הרי הכללים למתן סעד זמני נוקשים עוד יותר.
צו עשה זמני נועד למקרים חריגים כאשר התערבות בית המשפט היא כה חיונית לשם שינוי המצב הקיים.