אברהם ואח' נ' פיצכזדה ואח'

החלטה

1.כל בעלי הדין הרלוונטים התייצבו לדיון, פרט לנתבעת 1.

2.הנתבעת 1 נשמעה בדיון הקודם.

3.הנתבעת 1 עשתה דין לעצמה ואף כי קיבלה זימון לדיון דהיום – לפי אישור מסירה המופיע בתיק – לא התייצבה.

4.על כן, הדיון יתקיים בהעדר הנתבעת 1.

ניתנה והודעה היום י"ח חשון תשע"א, 26/10/2010 במעמד הנוכחים.

איריס סורוקר, שופטת

החלטה

טופס הודעה מחברת הביטוח – הכשרת היישוב – יוגש ויסומן נ/1 ויסרק למערכת הנט. אין בכך כדי להכשיר את תוכן ההודעה או לקבוע בדבר משקלה. ביהמ"ש יתחשב בכך שהנתבעת 1 אינה נוכחת בדיון לצורך הגשת הטופס.

ניתנה והודעה היום י"ח חשון תשע"א, 26/10/2010 במעמד הנוכחים.

איריס סורוקר, שופטת

פסק דין

1.בפני תביעה אשר בגדרה עותר התובע לחייב את הנתבעות לפצותו בגין נזק שארע לרכבו כתוצאה מתאונת דרכים מיום 22.7.2009 בכביש איילון.

2.התובע העיד בביהמ"ש כי הרכב שנסע מאחוריו, הוא רכבו של צד ג' 1, נהדף כלפי רכבו, וזאת לאחר שקיבל דחיפה מהנתבעת 1. לדבריו, מדובר היה בתאונת שרשרת: הנתבעת 1 נתנה מכה לרכבו של צד ג' והדפה אותו קדימה עד אשר פגע ברכב התובע.

3.הנתבעות חלקו על טענות התובע וביקשו להטיל אחריות על צד ג' כמקור האחריות לתאונה. בין השאר, נציג חברת הביטוח נסמך על דו"ח השמאי לב אור אברהם, אשר בדק את רכב הצד השלישי ומצא נזקים בחזית וכן מאחור. לפי הנטען, הנזק לחלק האחורי היה קטן יותר מאשר הנזק לחזית, ואין הדבר מסתדר עם טענת ההדיפה.

4.אומנם, ברגיל ניתן לצפות כי מקום בו רכב נהדף, יהא הנזק בחלק האחורי רב וגדול יותר מאשר הנזק בחזית. הטעם לכך נעוץ בהגיון: כאשר תחילה ניתנת מכה בחלק האחורי, הרי שהחלק האחורי ניזוק כחלק עיקרי, וההדיפה היא לכאורה משנית. ואולם בנסיבות העניין, אין להסיק מסקנה מכריעה מההבדל בין הנזקים. עיינתי בדו"ח השמאי והפערים אינם משמעותיים (נזק לחלק אחורי 1,658.28 ₪ ואילו נזק בחזית 2,306.70 ₪; כולל המע"מ). אין מדובר בפער המאפשר למשוך מסקנות מחייבות.

5.התובע הותיר רושם אמין בעדותו. אין סיבה להניח כי התובע מבקש לגלגל אחריות על הנתבעת דווקא ולא על הצד השלישי או כי יש לו עניין מי יפצהו. התובע העיד על סדר כלי הרכב, ועל דברים שנאמרו בעקבות האירוע. יכול היה לכאורה להגיש תביעתו גם כנגד הצד השלישי והדעת נותנת כי בחר לתבוע את הנתבעת מחמת שבזמן אמת התברר כי הנתבעת הדפה את כלי הרכב של צד ג' כלפיו.

6.זאת ועוד, עיינתי בטופס הודעתה של הנתבעת 1 לחברת הביטוח (נ/1), נרשם שם "צד ג' פגע ברכבו המבוטח וברח מהמקום". אין זה ברור מה עניין הבריחה לכאן שהרי איש לא טען כי רכב כלשהו ברח מהמקום – גם לא הנתבעת עצמה בעדותה בדיון הקודם.

7.סוף דבר, יש לקבל את התביעה ולדחות את הודעת צד ג'. התובע הוכיח במידה מספקת במשפט אזרחי כי הנתבעת 1 היא הגורם האחראי לתאונה, בכך שהדפה רכב צד ג' כלפי רכבו.

8.במישור הנזק: התובע הציג דו"ח שמאי (א.בן ארצי שמאים בע"מ), בו הוערך הנזק בסך של 5,711 ₪, כולל ירידת ערך. איני רואה בנסיבות העניין מקום לבטל את סכום הפיצוי בגין ירידת ערך בסך 150 ₪, שכן ניתן לכאורה להעריך מראש את ירידת הערך, ומכל מקום לא הוגשה כל חוו"ד נגדית.

9.הנתבעות, ביחד ולחוד, ישלמו לתובע סך של 5,711 ₪, בצירוף הצמדה וריבית כחוק ממועד התאונה ועד לתשלום בפועל. בנוסף, ישלמו לתובע שכ"ט שמאי בסך 631 ₪ בתוספת הצמדה וריבית כחוק ממועד התשלום ביום 26.10.2009 ועד לתשלום בפועל. ובנוסף הוצאות משפט זה בסך 600 ₪ בהתחשב בהתקיימותם של שני דיונים.

10.כאמור, הודעת צד ג' נדחית. הנתבעות, ביחד ולחוד, תשלמנה לצדדי ג' הוצאות בסך 500 ₪ - 250 ₪ לכל אחד.