אברהם ואח' נ' מזרחי ואח'

פסק דין

מבוא

1. עניינה של התביעה בהתנהלותה של תחנת מוניות בראשון לציון (להלן: התחנה"), שפעלה באמצעות חברת "אחוזת ראשונים" בע"מ, ח.פ. 51-340526-6 (להלן: "החברה") ובטענות בדבר פעולות אשר נעשו, לפי הנטען, בניגוד לתקנונה ולתוספת לתקנונה, מסמכים אשר מחייבים את בעלי המניות בחברה.

בתיק זה נוהלו הליכי ביניים בנוגע לסעדים זמניים, הוגשו בקשות ותשובות רבות, ניתנו תצהירים רבים והתקבלו מספר החלטות. התיק העיקרי הועבר לטיפולי, וההוכחות נשמעו בפניי. בהחלטות שנתתי במהלך ההוכחות קבעתי, כי התצהירים היחידים אשר מהווים ראיה בהליך העיקרי הם אלה של ה"ה יוסף גולן, משה מזרחי, יצחק פריישטט ועזרא מנשה. מצהירים אלה גם נחקרו (למעט מר פריישטט, לאור ויתור על חקירתו הנגדית).

עיקר טענות התביעה

2. בתביעה (המתוקנת) נטען, כי התובעים והנתבעים 1 - 3 הם בעלי מניות בחברה. הנתבעת 4 רשומה ברישומי רשם החברות כבעלת מניות אך נטען כי אינה זכאית להיות רשומה ככזו. התובעים 3, 4 הם הנהלתה הנבחרת של החברה, ביחד עם מר שמעון דבוש (להלן: דבוש"). הנתבעים 1, 2 והתובע 2 הם הנהלתה היוצאת של החברה. הנתבע 6, מר שמעון רביבו (להלן: "רביבו") הוא נהג מונית העובד על מוניתו של בנו, מר שי רביבו, אשר מופעלת במסגרת החברה. נטען, כי לנתבע 6 או לבנו אין כל זכות בחברה ולמרות זאת זכה למעמד של מנהל בחברה, מורשה חתימה ובעל זכות הצבעה, וזאת שלא כדין.

3. באפריל 2005 נתקבלה על ידי רשם החברות תוספת לתקנון החברה המקורי. התקנון והתופסת לתקנון מחייבים את החברה יחדיו (להלן: "התקנון והתוספת לתקנון"; נספחים ב1, ב2 לתצהיר גולן).

4. באוגוסט 2005 התקיימה אסיפה כללית של החברה ובמהלכה נבחרה לחברה הנהלה חדשה בת שלושה חברים: הנתבע 1, מר משה מזרחי (להלן: "מזרחי"), הנתבע 2, מר יצחק פריישטט (להלן: "פריישטט") והתובע 2, מר יוסף גולן (להלן:"גולן"). נטען, כי במהלך תקופת כהונתם סירבו מזרחי ופריישטט לשתף את גולן בהחלטות הנהלת החברה, על אף היותו אחד ממנהלי החברה ועל אף פניותיו החוזרות והנשנות. גולן לא הוזמן לישיבות הנהלה ולא הותר לו לראות פרוטוקולים, ספרי הנהלת חשבונות ותדפיסי בנק.

5. במהלך חודש יולי 2006 נתקבל זימון לאסיפה כללית של החברה ליום 27.7.06. ההחלטה על זימון האסיפה הכללית התקבלה ללא ידיעתו של גולן ומבלי שהיה שותף לה. אסיפה זו כונסה ביום המיועד אך התפזרה מיד בתחילתה ומבלי שנתקבלו בה החלטות כלשהן, זאת עקב חילוקי דעות אשר התגלעו בין הנוכחים על רקע הודעת פריישטט ומזרחי על פיטוריה של סדרנית העבודה בתחנה, הודעה אשר לטענת התובעים נוגדת את סעיף ה.15 לתוספת לתקנון.

ביום 1.8.06 נשלח לפריישטט ומזרחי מכתב, שעליו חתמו התובעים, שבו הם דורשים לקיים אסיפה לבחירת יו"ר ולקיום דיון בעניין פיטוריה של הסדרנית.

פריישטט ומזרחי השיבו ביום 3.8.06 בתשובה, שבה חלקו על עניין פיטורי הסדרנית והודיעו כי בכוונתם לכנס אסיפה חדשה במהלך חודש אוגוסט. משראה גולן כי דבר לא נעשה על ידי פריישטט ומזרחי על מנת לתקן את המעוות, הודיע, ביום 6.8.06, על התפטרותו, במכתב אשר נשלח לכל החברים בתחנה, בהם גם הנהלת החברה.

ביום 14.8.06 התקבלה הזמנה לאסיפת חברים, אשר נקבעה ליום 22.8.06, הזמנה אשר נחתמה על ידי מזרחי, ללא שיתופו של גולן.

6. ביום 22.8.06 התקיימה אסיפה כללית של החברים בחברה, שבסיומה הוחלט, בהסכמת כל החברים, על מינויים של שני מנהלים בלבד – מר אדוארד קרז'בסקי, התובע 4 (להלן: "קרז'בסקי") ומר אהרון סלומון, התובע 3 (להלן: "סלומון"). לאסיפה התייצבו החברים בחברה וכן מר עזרא מנשה, התובע 6 (להלן: "מנשה"). גולן הודיע לאסיפה הכללית על התנגדותו לנוכחותו של מנשה במקום, באשר הוא איננו חבר בחברה, אך היות והאסיפה הייתה מצוייה על סיפו של פיזור עקב הרגשות הטעונים בין הנוכחים, החליט גולן שלא לעמוד על כך.

מייד לאחר האסיפה מיום 22.8.06 ולאור תוצאותיה, החלו פריישטט ומזרחי בהעברת תפקידם להנהלה הנבחרת וכך גם נעשה לגבי יתר התפקידים בחברה, בין היתר גם לגבי תפקיד הגזבר, אשר אליו נבחר מר ציון אברהם, התובע 1 (להלן: "אברהם").

ביום 7.9.06 קיבלו חברי החברה הודעה חתומה בידי פריישטט ומזרחי, שלפיה ההחלטות, אשר נתקבלו באסיפה הכללית מיום 22.8.06, אינן תקפות, באשר התפקידים אינם מאוישים בכמות המינימלית שצוינה בתקנון החברה. גולן פנה לפריישטט ומזרחי על מנת לברר את פשרה של ההודעה, ונענה כי מקור ההודעה בייעוץ משפטי אשר ניתן בידי היועץ המשפטי של החברה, עו"ד דני קורנבליט.

בין לבין נערכה פגישה נוספת אצל עו"ד קורנבליט אשר לקראתה העבירו התובעים את השגותיהם לגבי האירועים שהתנהלו עד אותה עת. על פי הנחית עו"ד קורנבליט, הוציאו התובעים הזמנה לאסיפה כללית, שנועדה להתקיים ביום 25.9.06, תוך פירוט הנושאים שיידנו באסיפה זו, ובהם גם בחירות למוסדות החברה ודיון על מעמדם בחברה של מנשה ושל הנתבעת 4, הגב' ציונה מזרחי (להלן: "גב' מזרחי"), הרשומה אף היא כבעלת מניות בחברה. הזמנה זו נמסרה ידנית לכל חברי החברה הזכאים להשתתף באסיפה הכללית וכן נתלתה הודעה על לוח ההודעות של התחנה. בעקבות הזמנה זו הוציאו פריישטט ומזרחי מכתב, ובו קראו לחברים שלא להתייצב לאסיפה, מהנימוקים המפורטים במכתבם. במקביל להזמנה האמורה נשלחה גם הזמנה אישית לגב' מזרחי, ובה הודעה על כוונת החברה לחלט את מנייתה.

7. התובעים טוענים, כי הגב' מזרחי מחזיקה במנייה מכוח הצורך שהתעורר בעת הקמת החברה ובעת הגשת בקשה לקבלת רשיון העסק מן הרשות המקומית. הרשות המקומית דרשה מספר מינימאלי מסוים של בעלי רשיונות הפעלה למונית, ומאחר והגב' מזרחי ירשה רשיון להפעלת מונית מבעלה המנוח, נרשמה היא כבעלת מניות בחברה. היא שילמה בעת הקמת החברה 300 ₪ כהלוואת בעלים והללו הוחזרו לה זמן קצר אחר כך. מעבר לתשלום זה לא שילמה הגב' מזרחי כל סכום לחברה וגם לא את מיסי התחנה, כאמור בתקנון. עובדת היותה של הגב' מזרחי נטולת זכויות וחובות בחברה הייתה ידועה לכל, גם לגב' מזרחי וגם לפריישטט ומזרחי, והגב' מזרחי אף הצהירה על כך בכתב ויתור, שחתמה באישור הנהלת החברה. מוסיפים התובעים וטוענים, כי סע' ג.17 לתוספת לתקנון קובע, כי חבר אשר צבר חובות בשיעור העולה על ערך מנייתו, תישלל בין השאר זכותו להשתתף באסיפות הכלליות וניתן יהיה לחלט את מנייתו. גב' מזרחי נמנעה, מיום ייסוד החברה, לשלם מיסים חודשיים לחברה ובכך צברה חובת העולים בשיעור ניכר על ערך מנייתה. אי לזאת, בנוסף לכתב הויתור, קמה הזכות לחברה לשלול ממנה את המנייה. התובעים טוענים כי אף הנתבעים אינם מתכחשים למעמדה של הגב' מזרחי, שכן במכתב מיום 11.9.06 הם כותבים לגב' מזרחי על החלטה להביא לסיום חברותה בתחנה.

8. ביום 25.9.06, מועד האסיפה הכללית, התייצבו לה ששה חברים בלבד. על אף שעל פי תקנון החברה ניתן היה לנהל אסיפה בקוורום כזה, הוחלט על קיום אסיפה נדחית, ביום 4.10.06. פרוטוקול האסיפה נמסר ידנית לכל אחד מחברי החברה, הרשאים להצביע באסיפה הכללית, ונתלה על לוח המודעות של החברה. מיד לאחר מכן הוציאו פריישטט ומזרחי הזמנה לאסיפה כללית, שתערך ביום 17.10.06.

9. ביום 4.10.06 התקיימה האסיפה הנדחית וגם אליה התייצבו שישה חברים, אך לא מי מהנתבעים. באסיפה זו נבחרו מוסדות החברה בהתאם לאמור בתקנון החברה ובתוספת לתקנון החברה.

לדידם של התובעים, החלטות האסיפה מיום 4.10.06 הן ההחלטות התקפות והמחייבות, כל עוד לא ישונו כדין.