אברהם ואח' נ' דואר ישראל סניף נצרת עלית

פסק דין

לפני תביעה על סך של 30,000 ₪ שהוגשה כתביעה קטנה כנגד רשות הדואר.

על פי הנטען בכתב התביעה התובעים מחזיקים תא דואר בסניף הדואר בנצרת עילית. ביום 15.10.09 שפתח התובע את תא הדואר, מצא תכולת מכתב שנשלח אליו מבנק פועלים כשהתכולה עטופה בניילון. מדובר בפירוט חשבון בנק.

התובעים טוענים שבעקבות כך הם פנו והתלוננו בפני מנהל סניף ולאחר בירור שעשה האחרון, מסר להם כי "העבריין" הוא אחד מעובדי הסניף. התובעים מבקשים פיצוי בגין הפגיעה בפרטיותם ועוגמת נפש מאחר ונאלצו לשנות את מספרי חשבון הבנק, קודים סודיים וכרטיסי אשראי.

עוד טוענים התובעים כי החלו לקבל איומים בטלפון כאשר המאיים מסר בתוכן איומיו כי הוא יודע את מספר החשבון של התובעים בבנק.

היום שמעתי את עדויות הצדדים. אני מקבל את עדותם של מנהל הסניף והדוורית שחילקה את הדואר ולפיהם הדוורית מצאה את תכולת הדואר כשהיא זרוקה על רצפת תא החלוקה. מיד לאחר מכן היא פנתה למפקח על הדואר שהכניס את דבר הדואר לשקית בצירוף התנצלות.

לא מצאתי כל רשלנות או זדון או חוסר תום לב בהתנהגותם של עובדי הדואר. יתרה מכך, אני שולל טענתו של התובע לפיה מנהל הסניף אמר לו כי "העבריין הוא אחד מעובדי הדואר. אינני נותן אמון בטענה זו, שכן עדותו של התובע אינה מהימנה עלי. התברר כי לאחר שהתובע שלח מכתב תלונה לדואר, בהעתק הוא הוסיף על מכתב זה דברים נוספים וצירפו כהעתק לבית המשפט. קיימת בנוסף סתירה בין האמור במכתב לאמור בכתב התביעה לבין עדותו של התובע לפני באשר למועד האירוע , כאשר בכל הזדמנות נקב בתאריך אחר.

למעלה מן הצורך אף דינה של תביעה זו להידחות על הסף בשל האמור בסעיף 77 (א) לחוק הדואר, לפיו לא יהיו בעל רישיון כללי, עובדיו וכל הבאים מטעמו אחראים לנזק, גניבה או אובדן של דבר דואר פנים, כולו או חלקו שאירעו במהלך השירותים הניתנים על ידי פקיד הדואר המועסק על ידי בעל הרישיון. אלא אם התקיימו תנאים מסוימים. אחד התנאים הוא שמדובר בדבר דואר רשום שלא מתקיים בעניינו.

לעניין זה נאמר בבר"ע (ירושלים) 653/05 - הרוש אברהם נ' רשות הדואר. תק-מח 2005(2),751:

"על פי ההלכה הפסוקה, במסגרת סעיף 77 לחוק רשות הדואר "ביקש המחוקק לתת חסינות לרשות הדואר בפני תביעות בגין אבדן, גניבה או נזק של דבר דואר ולצמצמן למקרים ולתנאים העונים על האמור שם" (ע"א (ת"א) 742/93 אזולאי נ' רשות הדואר, פ"מ תשנ"ה (1) 467, 471). תביעת פיצויים נגד רשות הדואר בגין אבדן, גניבה או נזק של דבר דואר, אינה יכולה להתבסס אלא על סעיף 77 לחוק רשות הדואר ועל המבקש למלא אחר כל התנאים המוקדמים המפורטים באותו סעיף (שם). ממילא שעל תביעת הפיצויים חל גם הסייג בדבר היקף האחריות, הקבוע בסעיף 81 לחוק ובתקנות שהותקנו מכוחו, שלפיו מוגבל סכום הפיצוי לנזק הישיר אך לא למעלה מהסך של 455 ₪ לכל דבר דואר".

הגיונו של הסייג בדבר היקף האחריות נתבאר אף הוא בפסיקתם של בתי המשפט על ערכאותיהם השונות. בעניין זה למדו בתי המשפט גזירה שווה מהגבלת האחריות של מובילים ציבוריים אחרים. כך, למשל, בע"א 1439/90 מדינת ישראל (רכבת ישראל) נ' הום חב' לביטוח בע"מ, פ"ד

מז (2) 346, 370-371.". (הדגשה בקו שלי א.כ).

לכן אני קובע כי הנתבעת ועובדיה נהנים מחסינות ודין התביעה להידחות.

לא הוכח, בנוסף כי האיומים והמידע בו המאיימים היו מצוידים מקורו בדואר ישראל ואף התובע בעדותו לא טען זאת.

אני קובע בנוסף, שגם אם הייתה אחריות מדובר בזוטי דברים ולא הוכח כל נזק ממשי אשר מצדיק פסיקת פיצוי כלשהו.

לכן אני דוחה את התביעה ומחייב את התובעים בהוצאות הנתבעת בסך של 1000 ₪.

ניתנה והודעה היום ד' חשון תשע"א, 12/10/2010 במעמד הנוכחים.

אחסאן כנעאן, שופט