אברהם אורשלומי ואח' נ' בנק פועלים סניף כפר שמריהו

פסק דין

בהחלטתי מיום 23.03.11, נתתי תוקף להסדר דיוני בין הצדדים (להלן: "ההסדר").

על פי ההסדר הוסכם כי פסק הדין בתביעה שבכותרת יינתן ללא שמיעת ראיות ועל סמך סיכומי טענות הצדדים בכתב, כאשר הצדדים יוכלו להסתמך על ראיות שהוגשו במסגרת הליכים קודמים בתיק זה, בת"א (מחוזי-נצ') 817/05, בע"א 1262/09 בבית המשפט העליון, וכן על הראיות שהוגשו במסגרת רע"א (מחוזי-ת"א) 16711-12-09.

עוד הוסכם במסגרת ההסדר על מחיקת התביעה כנגד הנתבע 2, עו"ד סונדרס.

ההסדר גם קבע בבירור את השאלות המצומצמות העומדות להכרעה בפסק דין זה;

הסוגיה המרכזית שנקבעה להכרעה הינה: האם נספח א' לשטר המשכנתא שצורף כנספח ו' לתביעה (להלן: "הנספח הדולרי" ו/או "נספח ההצמדה") ו/או כל מסמך אחר הכלול בראיות הצדדים, מאיין את תנאיו המיוחדים של שטר המשכנתא, שצורף כנספח יח' לתביעה (להלן: "התנאים המיוחדים") לרבות ובמיוחד את סעיפי הריבית הכלולים בו.

ובתרגום מעשי - האם הסכום המובטח על פי שטר המשכנתא היה מוגבל ל – 4 מיליון ₪, בצרוף הפרשי שער בלבד (לדולר ארה"ב), כטענת התובעים, או ששטר המשכנתא מבטיח סכום של 4 מיליון ₪ בצירוף הפרשי שער כאמור, נוסף לריבית, הוצאות, דמי עמלה, שכ"ט עו"ד וכיו"ב, כך שהבנק היה זכאי לגבות ממכירת מקרקעי התובעים, נשוא השטר המשכנתא (הידועים כחלקה 39 בגוש 16673, מאדמות עפולה) (להלן: "המקרקעין"), סכום העולה על 4 מיליון ₪, כטענת הבנק הנתבע (להלן: "הסוגיה הראשונה").

ההסדר מונה עוד שתי סוגיות להכרעה:

האם בנסיבות תיק זה היו התובעים זכאים לפדות את המשכנתא חלף תשלום סך של 4 מיליון ₪, לרבות נוכח מועד הגשת בקשתם לפדיון.

והאם על הנתבע להשיב לקופת כינוס הנכסים את יתרת הסכום שהועברה אליו מתוך תמורת המכר ו/או דמי השכירות, מעבר לסך של 4 מיליון ₪, על מנת שתחולק על פי הוראות רשם ההוצל"פ, ביחד עם יתרת תמורת המכר, כפי שתיוותר בידי כונס הנכסים (להלן: "הסוגיה השניה" "והסוגיה השלישית" בהתאמה).

להקדים כי למעשה ההכרעות בסוגיה השניה והשלישית רלוונטיות ונדרשות רק במידה והסוגיה הראשונה שפורטה לעיל תוכרע לטובת התובע.

רקע תמציתי

בין התובעים יחד עם המנוח רמי סיידה (להלן יחד: "הבעלים"), לבין הבנק, נחתם שטר משכנתא אשר נרשם בלשכת רישום המקרקעין בנצרת ביום 24.04.02. שטר המשכנתא נחתם בקשר להלוואה שנתן הבנק לחברת ד.ג.ש. שירותי דלק בע"מ (להלן: "דגש דלק") על המקרקעין. הבעלים הינם הבעלים הרשומים של המקרקעין אולם בפועל, ולאחר מספר עסקאות שנערכו בנוגע למקרקעין, התובעים זכאים להיות רשומים כבעלים של 12.5% מן המקרקעין כל אחד.

בהמשך, ולאחר שדגש דלק לא עמדה בהחזר ההלוואה אותה קיבלה מן הבנק, פתח הבנק ביום 24.08.05 תיק הוצאה לפועל והגיש בקשה למימוש המשכנתא. עו"ד סונדרס מונה ככונס הנכסים של המקרקעין (להלן: "הכונס"). בהמשך השכיר הכונס את המקרקעין לחברת סע דלק בע"מ, זאת עד למכירתם ביום 19.08.09 לחברת סד"ש בע"מ (להלן: "סד"ש"). ביום 10.09.09 אישר ראש הוצל"פ את הסכם המכר לסד"ש, כאשר בקשת רשות ערעור על החלטתו לדחות בקשת התובעים לביטול אישור הסכם המכר (רע"צ 10419-11-09) נדחתה גם היא. ביום 15.02.10 הפקידה סד"ש בידי הכונס את סכום התמורה על פי הסכם המכר (ואשר עלתה לסך של כ - 7 מיליון ₪).

עיקר טענות התובעים על רקע השאלות שנותרו להכרעה על פי ההסדר

אקדים כי לעניין נסיבות חתימת שטר המשכנתא, ולקביעה כי הוא תקף, נתקיים דיון ונתנו הכרעות, לרבות לשאלת התשתית העובדתית, זאת במסגרת ת"א 817/05 הנ"ל. [להוסיף כי ערעור התובעים על פסק דין זה נמשך ונמחק, בהמלצת בית המשפט העליון (ע"א 1262/09, החלטה מיום 17.03.11)].

מכל מקום בענייננו, אין כל תכלית לשוב ולפרט את טענות הצדדים וההכרעות שנקבעו לגביהן, כפי שפרטו בעניין הצדדים בסיכומיהם, הן לאור האמור והן משום שעל צד העיקר אלו גם אינן דרושות להכרעות שנותרו להכרעה בפסק דין זה.

(האמור רלוונטי בין השאר לטענות התובעים בסיכומיהם פסקאות 10-22 ו-29-32 ולסיכומי הנתבע עמ' 22-26). מכל מקום התייחסות בעניין, לרבות, בנוגע לנסיבות חתימת המשכנתא תוצג על ידי, ככל שיהיה צורך לכך, במסגרת פסק דיני להלן.

לטענת התובעים, ביחס לסוגיה המרכזית, גובה הסכום שהיה מובטח על פי שטר המשכנתא, הוגבל לסך של 4 מיליון ₪ מוצמד לדולר, בלבד.

לטענתם, נספח ההצמדה לשטר המשכנתא, עליו חתמו, ולפיו קרן המשכנתא מוצמדת לשער הדולר, מבטל הלכה למעשה את מסמך התנאים המיוחדים של שטר המשכנתא, ואת סעיפיו המחילים ריבית על סכום הקרן.