אברג'אל נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה ואח'

פסק דין

א.מבוא

1.החייב יליד 1975, פרוד מאשתו השניה ואב לארבעה ילדים קטינים, הגיש בקשה למתן צו כינוס לנכסיו ולהכרזתו פושט רגל. ביום 5/10/2010 נתן בית המשפט צו לכינוס נכסיו על פי בקשתו בגין חובות מוצהרים בסך 439,272 ₪ ל-11 שנים. עו"ד כהנא מונה כמנהל מיוחד.

2.בצו הכינוס חויב החייב לשלם לקופת הכינוס סך חודשי של 500 ₪ החל מיום 1/11/2010 ולהגיש דוחות דו חודשיים בדבר הכנסותיו והוצאותיו.

3.נכון למועד עריכת חוות דעת המנהל המיוחד ביום 4/12/2011 הוגשו כנגד החייב 8 תביעות חוב בסך 410,769 ₪ מהם סך של 252,643 ₪ נדרש בדין קדימה על ידי המוסד לביטוח לאומי. זאת בגין חוב מזונות שיצר החייב אשר אין מחלוקת כי לא שילם מזונות ילדיו.

ב.גרסת החייב בנוגע להסתבכותו

1.החייב טוען כי הסתבכותו החלה בשנת 2000 עת החליט לעבוד כעצמאי ופתח פאב באזור הקריות. החייב טען כי גורמים עבריינים השתלטו על העסק והוא כמעט לא היה שותף בניהולו. החייב טען כי בחלוף שנה נסגר הפאב.

2.החייב טען כי הקים שתי חברות באמצעותן ניהל את הפאב ועסק נוסף (קיוסק). החייב טען כי בעקבות כשלון עסקיו ורדיפת נושיו נאלץ להימלט לצפת שם הכיר את אשתו השנייה נישא לה בשנת 2004 ונולדו להם שלושה ילדים.

3.החייב טען כי בזמן שהותו בצפת התמכר להימורים והסתבך בחובות בשל חוסר יכולתו לשלם מזונות לפי דרישת גרושתו הראשונה. בנוסף נטען כי בשל התדרדרות מצבו נאלץ החייב להתגרש גם מאשתו השנייה. החייב אינו מכחיש כי אינו משלם מזונות גם בגין שלושת ילדיו מאשתו השנייה ואולם טען כי העביר לגרושתו השנייה זכויותיו בנכס מקרקעין שרכשו בני הזוג במעלות כתחליף לתשלום המזונות.

4.אין מחלוקת שכנגד החייב הוגשו שתי תביעות חוב בדין קדימה האחת מטעם המוסד לביטוח לאומי בגין חוב החייב עקב אי תשלום מזונות, השנייה על ידי מס הכנסה. גובה תביעת החוב בדין קדימה של מס הכנסה הוא סך של 122,517 ₪.

ג.טענות הצדדים

1.בעלי התפקיד התנגדו נחרצות להכרזת החייב פושט רגל הן בשל אופן הסתבכות החייב בחובות והן בשל התנהלות החייב בהליך. אין מחלוקת כי רק במועד הדיון בעניינו של החייב ביום 5/1/2012 המציא ב"כ החייב אישורים על משלוח הודעות לנושים. במהלך הדיון הודה החייב כי פיגר בתשלום הנדרש לקופת הכינוס ולא הגיש דוחות דו חודשיים במועד.

2.במועד הדיון, ביום 5/1/2012 ביקש החייב וקיבל ארכה להגיש תגובה לעמדות בעלי התפקיד בעניינו ולהסדרת מחדלים.

3.ביום 19/2/2012 הגיש ב"כ החייב תגובתו לעמדת בעלי התפקיד בה נטען כי הוסרו כל מחדליו, הומצאו המסמכים הנדרשים וכי לא היה כל חוב של החייב למס הכנסה.

4.ביום 5/11/2012 הגיש המנהל המיוחד תגובה מסכמת בה שב המנהל המיוחד וחזר על התנגדותו להכרזת החייב פושט רגל.

בעמדה המסכמת חזר המנהל המיוחד על טיעוניו בחוות דעתו הקודמת, הבהיר כי לא הומצאו תשובות של ממש לטענות שהועלו באשר לאופן הסתבכות החייב בחובות ונטען כי גם נכון למועד הגשת העמדה המסכמת צבר החייב פיגורים נוספים בתשלומים לקופת הכינוס איחר בהגשת דוחות ולא המציא אסמכתא כי הוא משלם מזונות.

5.ביום 25/2/2013 הוגשה עמדה מסכמת מטעם ב"כ הכונ"ר אשר הצטרפה לעמדת המנהל המיוחד.

6.ביום 6/6/2013 הגיש ב"כ החייב הודעה כי כל מחדלי החייב הוסרו ואולם לא צורף אישור בעלי התפקיד לעניין. לאור המחלוקת בשאלה האם הסיר החייב מחדליו נקבע דיון במעמד הצדדים ליום 30/12/2013.

7.במעמד הדיון הובהר כי לא היה ממש בטיעוני החייב כי הסיר כל מחדליו. במועד הדיון הובהר כי יום לפני הדיון שילם החייב בבת אחת שישה תשלומים אותם היה חייב לקופת הכינוס. כן הובהר שהחייב עושה לו מנהג להגיש דוחות דו חודשיים בבת אחת לפרקי זמן גדולים ובכך מונע מעקב מתמיד על התנהלותו הכלכלית בהליך.

מכאן שלאורך כל ההליך לא הוכיח החייב כי הפנים חובותיו בהליך וכי הוא יוכל לנצל הגנת ההליך היה ובקשתו תתקבל.