החלטה
העניין שבפני, התנגדות לביצוע שטר, ובקשה להארכת המועד להגשת ההתנגדות.
מטעמים אשר יפורטו להלן, בנושא תקינות ההליכים, לא מצאתי לנכון להתייחס לשאלת הארכת המועד בנפרד ובמובחן מההתנגדות עצמה, הנימוקים לכך יפורטו בהמשך החלטתי.
נתוני יסוד
השטרות אשר הוגשו לביצוע, שתי המחאות ע"ס 2,200 ₪ כל אחת, מועדי פירעונן 5.9.2011 ו- 5.10.2011, עשויות בידי הנתבעת לפקודתה של התובעת (משמע, מדובר בצדדים קרובים לשטר).
הנתבעת מציינת בהתנגדותה, כי בשנת 2011 חיפשה לשכור דירת מגורים, הגיעה לדירה השייכת לתובעת, וסיכמה אתה על שכירת דירת המגורים בתמורה חודשית בסך 2,200 ₪ לחודש (כשיעורן של ההמחאות אשר הוגשו לביצוע);
עם הגיע מועד תחילת השכירות, מציינת הנתבעת, כי הדירה התבררה כמכילה ליקויים רבים ומהותיים, כגון רטיבות, נזילות, חלונות שאינם נפתחים ועוד ליקויים אשר הפכו את הדירה ללא מתאימה, ובהתאם הסכימו הצדדים (לטענת הנתבעת) כי הסכם השכירות לא יצא אל הפועל, והיא לא התגוררה בדירה אפילו לא יום אחד.
מציינת הנתבעת, כי בשלב זה ביקשה לקבל לידיה בחזרה את 12 ההמחאות אשר מסרה לתובעת במסגרת הסכם השכירות, ומשזאת האחרונה סירבה לעשות כן, פנתה וביטלה את ההמחאות.
בהתאם, נפתח תיק ההוצאה לפועל לגבייתן של שתיים מתוך ההמחאות אשר נמסרו לתובעת.
תקינות ההליכים ושאלת הארכת המועד
במסגרת התנגדותה, ציינה הנתבעת כי לא ידעה על ההליכים כנגדה, עד שהוטלו הגבלות בתיק ההוצאה לפועל אשר נוהל על ידי התובעת. בחינתה של הבקשה לביצוע שטר העלתה כי הכתובת אשר נרשמה בבקשה לביצוע שטר, ככתובתה של הנתבעת, הינה כתובת הדירה השייכת לתובעת, דירה בה היא כלל לא התגוררה בפועל מעולם.
במסגרת זאת, נשאל ב"כ התובעת לפשר נקיטת ההליכים באופן זה, שאינו תקין בעליל, וב"כ התובעת השיב: "הנתבעת עזבה את הדירה, התגוררה בדירה, לא השאירה כתובת ומטבע הדברים פתחנו את תיק ההוצל"פ על הכתובת שהיתה על השיק. פתחנו את תיק ההוצל"פ תוך ציון כתבות רח' שבטי ישראל חיפה כאשר אנחנו מודעים שהנתבעת כבר לא מתגוררת בדירה".
ברור, כי תקלה מהותית נפלה אצל התובעת בהקשר זה, שכן ההליך נפתח תוך ציון כתובת אשר ידוע שאינה מדויקת. לאור ליקוי ניכר זה, סבורני כי מוצדק להאריך את המועד להגשת ההתנגדות, עד להגשתה בפועל.
גם המצאת המכתב על ידי השליח (אשר לטענת התובעת מרפאה את הפגם של התחלה לקויה של ההליכים), לא חפה מסימני שאלה, כאשר הנתבעת מציינת כי במכתב הרשום (אליו מייחסת התובעת את מסירת האזהרה) ובמעטפה החתומה, היה מכתב ולא אזהרה של לשכת ההוצאה לפועל. הספק, במקרה זה, פועל לזכותה של הנתבעת, ולפיכך אני מאריך את המועד להגשת ההתנגדות, עד להגשתה בפועל.
למעלה מן הצורך, אוסיף כי פסיקת בתי המשפט הוסיפה למשוואה של הארכת המועד, גם את סיכויי ההגנה, ראה רע"א 2184/12 א. אספקה וטרינרית בע"מ נ' מיכלוביץ', ולגישתי גם סיכויי ההגנה מקימים לבדם את הטעם המיוחד הנדרש על פי תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, להארכת המועד להגשת ההתנגדות.
סיכויי ההגנה.
כאמור, הנתבעת טענה כי לא התגוררה בדירה בפועל, ולמעשה בטרם החלה להתגורר בדירה, סירבה לעבור אליה לאור מצבה המוזנח.
אביא בהקשר זה את דברי הנתבעת במסגרת חקירתה (עמ' 4 לפרוטוקול, שורות 11-20):
ש.אני אומר לך שאת גרת תקופה מסוימת בדירה.
ת.אני לא ישנתי לילה אחד בדירה והיא יודעת. הדירה היתה לא ראויה למגורים. שבועיים המפתח היה אצלי ואז החזרתי לה בלחיצת יד איתה ועם בעלה. כל הבית היה רטיבות, החלונות לא עבדו. אמרנו שנבטל את החוזה, לחצנו את היד והיא אמרה שיש לה מלא דיירים ותכניס דיירים חדשים והיא יודעת שלא ישנתי לילה אחד בדירה.