אבראהים נ' מדינת ישראל

החלטה

1.בפניי דיון מאוחד בשתי בקשות שהגיש המבקש. הראשונה לפי סעיף 57ב לפקודת התעבורה להורות על ביטולה של הודעת איסור שימוש מיום 23.2.14 שהוטלה על רכב מס' 72-143-59 (להלן: "הרכב") בו נהג המבקש כשהוא לכאורה שיכור, והשנייה היא לביטול הפסילה המנהלית שהוטלה עליו אגב עבירה זו.

יצוין, שכמות האלכוהול אשר אובחנה אצל המבקש כפי שעולה מחומר הראיות שמונח בפניי, הייתה 290 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף, שהינה הכמות ממנה מתחילה על פי המקובל אכיפת העבירה של נהיגה בשכרות.

2.         ב"כ המבקש חזר בפניי על נימוקי שתי הבקשות, הדגיש כי בשים לב לכמות מדובר בתיק אשר לדידו "שבסופו תהיה בו חזרה מכתב האישום", והפנה לנסיבות האישיות של המבקש, לעברו "המינורי" ולעובדה כי הרכב משמש גם את אשתו של המבקש, כפי שציין בבקשה.

בעניין זה נטען בבקשה כי אשתו של המבקש, שהינה מארגנת אירועים, נזקקת לרכב לצרכי עבודתה בשעות הצהריים והערב, כך שהשבתתו תפגע קשות בפרנסתה.

3.         ב"כ המשיבה התנגד לבקשה, ציין כי מדובר בעבירה חמורה וכי מדובר בכמות בה הם עדיין מגישים כתבי אישום בשל מסוכנותה וחומרתה. הוא ציין כי מי שהשתמש ברכב זה המבקש עצמו ולא אשתו.

4.         לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בחומר הראיות הנוגע לעבירה שביצע המבקש, החלטתי לקבל חלקית כל אחת משתי הבקשות, הכל כפי שיפורט להלן.

5.בכל הנוגע לשאלת הראיות לכאורה, טען המבקש בבקשה כי בדיקת הנשיפון שבוצעה לו נכשלה, בדיקת המאפיינים שעבר הייתה מוצלחת וכי השימוע נעשה בהעדרו מבלי שהשמיע את דבריו. בכגון דא, ולאחר שעיינתי בחומר החקירה שהונח בפניי, שוכנעתי לקבוע כי מתקיימות ראיות לכאורה לחובתו של המבקש ודי אם נפנה בעניין זה לתוצאות בדיקת הנשיפה ולדו"ח הפעולה באכיפת נהיגה בשכרות, בו אף הודה המבקש כי שתה אלכוהול (ויסקי). העובדה כי בדיקת המאפיינים הייתה תקינה, מקום בו מונחת בפנינו תוצאה של בדיקת נשיפה ובשים לב להלכה הפסוקה, אין בכך כדי לאיין את הראיות לכאורה בשלב זה.

לאחר שקבעתי כי מתקיימות ראיות לכאורה, יש לבדוק בנוגע לכל אחת מהבקשות האם הונח הבסיס לביטול ההחלטה המנהלית או לקיצור תקופתה.

6.בכל הנוגע לעתירה בעניין רישיון הנהיגה ומעבר לשאלת הראיות לכאורה, אמור בית המשפט לתת את דעתו למסוכנות שנשקפת מהנהג שבפניו בשים לב להתנהלותו התעבורתית ולוותק בנהיגה.

המבקש בענייננו נוהג משנת 1997, קרי – 17 שנה, וצבר לחובתו 8 הרשעות קודמות בלבד. עברו של המבקש מעיד עליו כעל נהג זהיר, כך שהעבירה המיוחסת לו כעת אינה מאפיינת כנראה את התנהלותו. עברו הקל של המבקש יש בו כדי לפעול לטובתו, ובשים לב גם לכמות הגבולית של האלכוהול, מביא הוא לקיצור תקופת הפסילה המנהלית, באופן שתעמוד על 15 יום.

7.        באשר לבקשה בעניין הודעת איסור השימוש, אין ספק שהחלטתו של הקצין גורמת מטבעה לפגיעה בבעלים (בענייננו המבקש) וגם בבני משפחה אחרים אשר נוהגים להשתמש ברכב. אולם פגיעה כאמור עמדה לנגד עיניו של המחוקק שהיה ער לה, אך יחד עם זאת חיפש "הרתעה משמעותית יותר בשל חומרתו" של ההסדר בדבר איסור השימוש ברכב, הסדר שנועד כדי למנוע "באופן פיזי מנהג כזה להשתמש ברכבו" (כפי שנאמר בהצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון מספר 56) (איסור שימוש ברכב של עבריין תנועה), התשס"ב – 2002). עם זאת, יש תמיד לשאוף למידתיות של אותה פגיעה.

8.        בנסיבות תיק זה, בשים לב לעבר התעבורתי של המבקש מצד אחד ולשימוש האינטנסיבי שעושה אשתו ברכב בשעות לא שגרתיות, מצאתי שיש מקום גם להקל בתקופת איסור השימוש ואף מעבר להקלה שניתנה בעניין רישיון הנהיגה, והכל על מנת לשאוף שהפגיעה במבקש ובבני ביתו תהיה מידתית ומאוזנת.

מכלול השיקולים הביאו אותי בסופו של יום לקצר את תקופת איסור השימוש ולהעמידה על רבע התקופה, קרי על 8 ימים בלבד שיחושבו מיום הפקדת הרכב.

מודעת זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה.

המזכירות תשלח עותק מהחלטה זו לצדדים ותעביר לתביעה בחזרה את כל חומר הראיות.

ניתנה היום, כ"ז אדר תשע"ד, 27 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.